טבת תשע"ד
59
אולימפיות ובאליפויות עולם בסיוף יותר
מאשר בכל ענף ספורט אחר, ובאופן יחסי
רב יותר מעמיתיהם הלא יהודים במדינות
השונות.
ספרו של כרמי מתמקד ביהודים הסייפים
שעלו ארצה במהלך המאה ה-02. הסיוף
משמש בספר זה מקרה מבחן להבנת
התפקיד החברתי שממלאת תרבות פנאי
אליטיסטית שמובאת על ידי מהגרים מבית
גידולם לסביבה זרה. העולים עסקו בסיוף
בינם לבין עצמם; לעתים התחרו עם קצינים
בריטים ששירתו בארץ ישראל.
רק בשנת 5691 חולץ הסיוף ממעמדו השולי
במדינה, כאשר הפך לספורט עממי. השתלבו
בו גם עולים מארצות הרווחה, ובהמשך
הוכשרו לסיוף גם אנשי תנועת "הפנתרים
השחורים". המחבר היה בעברו סייף
בינלאומי ומאמן אולימפי והוא נדיב בנתונים
ובאירועים.
קשת קולנוע 86
בעריכת משה נתן, מהדורת ביה"ס סם
שפיגל 3102, 952 עמ'
בשלהי 8691 פרסם כתב העת לספרות
ושירה קשת, חוברת שכל כולה הוקדשה
לקולנוע. היה זה מעשה יוצא דופן, שכן
אמנות הקולנוע נחשבה אז נחותה בהשוואה
לשאר האמנויות, והפרסומים עליה היו
מוגבלים. החוברת, בממדים של ספר לכל
דבר, הפכה עם השנים לאירוע כמעט
מיתולוגי וכיום פריט אספנים. לאחרונה,
54 לאחר הופעתה, יזם רנן שור, מנהל בית
הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל בירושלים,
את הוצאתה המחודשת.
חלק בולט בחוברת תופס ראיון ענק שערך
העיתונאי והמבקר משה נתן עם הבמאי דוד
פרלוב, ובעקבותיו ראיונות עם הבמאים ז'אן
לוק גודאר ואקירה קוראסאווה וכן משאל
שנערך בקרב יוצרים ישראלים בולטים
(עמוס קינן, עמוס עוז, יגאל תומרקין, יוסי
יזרעאלי ואחרים), על הקשר שלהם לקולנוע
ומחשבותיהם בנושא.
ביה"ס סם שפיגל הודיע כי הוא יחדש את
כתב העת ויוציא מעתה בכל שנה גיליון חדש
של "קשת קולנוע".
ייעודה של אוניברסיטה
דתית
עורכים: יעקב עירם, יהודה פרידלנדר,
שמעון אוחיון, הוצאת אוניברסיטת בר
אילן, 061 עמ'
הספר מבוסס בעיקרו על הרצאות שנישאו
בכנס "ייעודה של אוניברסיטה דתית",
אשר התקיים במלאת יובל לאוניברסיטת
בר אילן, שחרתה על דגלה את הסיסמה
"תורה ומדע". הכנס היה במובנים רבים
שיאו של תהליך פנימי של דיונים עקרוניים
אשר נועדו לברר וללבן שני נושאים
מרכזיים בהווייתה של אוניברסיטת בר
אילן: זהותה הדתית, ודרכה האקדמית.
חלקו הראשון של הקובץ כולל מחקרים
הדנים בבר אילן כפרדיגמה של אוניברסיטה
דתית. מחקרים אלה דנים בהיבט ההיסטורי,
החינוכי, המשפטי והתרבותי של כינון בר
אילן ושל האתוס שלה. אחדים מהם בוחנים
את התממשותו של דגם בר אילן בתחומים
ספציפיים אך מייצגים: הוראת תנ"ך ומגדר.
שני התחומים הללו אף מייצגים את הישן
והחדש. חלקו השני של הקובץ מכיל מחקרים
העוסקים בדגמים של אוניברסיטאות דתיות
בעולם.
חומרי מרפא בספרות
היהודית של ימי הביניים
והעת החדשה
פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה, מאת
אברהם אופיר שמש, הוצאת אוניברסיטת
בר אילן, 556 עמ'
במהלך ימי הביניים והעת החדשה פרסמו
מחברים יהודים שלל חיבורים, רפואיים ולא
רפואיים, האוצרים בתוכם חומר היסטורי
רב ערך הנוגע לפרקטיקות טיפוליות שנהגו
בתקופה זו, לצד מאות רבות של סממנים
ומרשמים רפואיים.
מחקר זה מוקדש לסקירת תרופות שהותקנו
ממקורות החי, הצומח ומעולם המינרלים
והמחצבים. הוא מציג רשימה של כ-004 חומרי
מרפאשנזכרובטקסטיםיהודייםמסוגותשונות,
תוך השלמת התמונה ממקורות חיצוניים.
הספר מאיר היבטים היסטוריים ויהודיים
הנוגעים להתמודדותם של חכמי ישראל עם
בעיות הזמן והשעה בתחום הפרמקולוגיה:
קות הלכתיים שהתעוררו בעקבות השימוש
ֵ
ספ
בסממנים שמקורם בארון התרופות המסורתי
של ימי הביניים, במיוחד איברים, רקמות
או הפרשות של בעלי חיים שאינם כשרים;
השפעת גילוי אמריקה על הפרמקולוגיה
של העולם הישן ועל דיוני הלכה של רבנים;
התמורות שחלו בתחום הרוקחות בזמן
המודרני, כגון המעבר מרוקחות טבעית
לרוקחות תעשייתית-כימית, והשפעתן על
דיוני הלכה של הפוסקים.
בספר גם דיון בשאלה העקרונית האם קיימת
"רפואה יהודית" בעלת מאפיינים ייחודיים,
או שרפואת היהודים לא הייתה שונה באופן
עקרוני מהסביבה הנוכרית שבה חיו.
ד"ר ראובן מאמו, בפי תהילתך
פרקי חינוך ומעש, מכללת ליפשיץ
ירושלים ומכללת אורות ישראל אל
כ
קנה רחובות, 835 עמ'.
שלום רוזנברג, בעקבות הזמן היהודי
הפילוסופיה של לוח השנה, ידיעות
ספרים, 383 עמ'.
רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ,
אביגדור שנאן (עורכים), כחלום יעוף
וכדיבוק יאחז
על חלומות ודיבוקים בישראל ובע
כ
מים, ספריית מנדל-סכוליון, הוצאת
מאגנס, 254 עמ'
דב שוורץ, גילה פריבור (עורכים), עלי
ספר
מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות
הספר העברי המודפס והדיגיטלי (כג),
הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 881 עמ'.
מאיר נזרי, קהילות תאפילאלת /
סג'למאסא
מעגל האדם, הוצאת אוניברסיטת בר
אילן, 627 עמ'.
מיכאל בן אדמון, מרד ויצירה בהגות
הציונית הדתית
משה אונא ומהפכת הקיבוץ הדתי,
הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 692 עמ'.
איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת
תיאור ההכנות לכניסה לארץ ומקומן
בהתהוות התורה, הוצאת מאגנס, 913
עמ'.
מקראות גדולות הכתר
מהדורת יסוד חדשה (ספר ויקרא),
הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 563 עמ'.
בקצרה
