17 / 48
17
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
המיתולוגי 'נמרוד' של יצחק דנציגר: "הפסל
היה אייקון ועורר התלהבות רבה. בצדק או לא,
הוא נתפס כאמירה 'כנענית' ונעשה לסמל
התפיסה ההירואית של הישראלי החדש,
המתחבר לשורשי אבותיו הטרום-ישראלים".
חזרה למקורות
מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה את רשימת השמות הפופולריים
ביותר לבנים ולבנות. במצעד השמות לבנות
במגזר היהודי ב-4102 הגיע השם אדל
למקום הרביעי, בעוד שקודם לכן רק כ-051
בנות בישראל נקראו כך. בעשירייה הראשונה
בלטו גם ליאן, מרים ואביגיל. יוסף ודניאל
נרשמו כשמות המבוקשים ביותר בקרב הבנים
היהודים, ובעשירייה המובילה נרשמו שמות
כמו אדם, אריאל ודוד, שמות בעלי תהודה
בין-לאומית.
פרופ' דמסקי מציין כי שמות עם ניחוח בין-
לאומי תואמים בין היתר את מציאות הכפר
הגלובלי שבה אנו חיים; אולם אין זו הסיבה
היחידה לבחירה בשמות אלו: "אדל היא אמנם
זמרת בריטית פופולרית, אבל עדל בעי"ן
היה שם בתו של הבעל שם טוב, סבתו של
רבי נחמן מברסלב. חסידי ברסלב החדשים
מוסיפים לשם זה עוד מְמד וקובעים כי
השם אדל הוא נוטריקון, כלומר ראשי תיבות,
לפסוק 'אש דת למו' (דברים ל"ג,2)".
השמות השכיחים דוד וגם דניאל (זה
האחרון משמש גם כשם לבנות) הם שמות
מקראיים עם ניחוח גלובלי. בארצות הברית
השמות הנפוצים ביותר (בקרב הלא יהודים)
הם ג'ייקוב ומת'יו, ולבנות השמות אביגיל,
שמות כמו ליאן, לינור
ומורן מבטאים הלכי רוח
חדשים. האם התופעה
מצביעה מצביעה על
תהליך שלילי של רצון
להידמות לגויים, או אולי
מדובר בחיפוש אחר
שמות קצרים ופשוטים
למבע, כמו בן, גיא, תום?
חנה ושרה. הפופולריות של שמות אלה
בכלל האוכלוסייה אכן מצביעה על השפעת
המקורות הדתיים. עם זאת, אין ספק שיש
בבחירה הזו גם התייחסות אופנתית לצליל
של השם. בד בבד, אפשר לזהות בקרב
היהודים בארצות הברית את הנטייה לחזור
לשמות הסבים והסבתות, כגון מקס וסופי. יש
פה קסם נוסטלגי, אך גם זה סוג של אופנה".
אור חילוני, אוּרי חרדי
בחדירת השמות החדשים-יחסית
למקומותינו, כמו ליאן, לינור ומורן, רואה
פרופ' דמסקי תופעה חיובית של כוח
היצירה, עם ניסיון לקבע בשם אלמנט ייחודי
ואינדיבידואלי. "שמות כאלה מבטאים הלכי
רוח חדשים וצריך לברר, האם התופעה
מצביעה על תהליך שלילי כמו הרצון
להידמות לגויים, או אולי מדובר בחיפוש
אחר שמות קצרים ופשוטים למבע, כמו בן,
גיא, תום. לתופעה הזו", הוא מוסיף, "חובר
גם ממד אקטואלי של שוויוניות בין בנים
לבנות. אם ניכנס לגן ילדים נגלה ששישה
מהנוכחים, בנים ובנות, נושאים את השם
אור. הבחירה הזו מצביעה על התרופפות
ההבחנה המגדרית המסורתית בין שמות
נקביים לזכריים והיא אופיינית בעיקר לחברה
המודרנית. את השם אור אמנם לא נמצא
בחברה החרדית, אבל נוכל למצוא שם את
אוּרי".
מעניין לציין שהרתיעה הטבעית משימוש
בשמות עם אסוציאציות שליליות אינה גורפת.
פרופ' דמסקי מציין כי אחרי מלחמת העולם
השנייה נהגו יהודים מגרמניה, שנקראו אדולף,
לשנות את שם הולדתם, אך לעומת זאת
השם אדולפו נותר נפוץ בקרב יהודי דרום
אמריקה. גם השם עמרי הוא דוגמה לשימוש
בשם בעל אסוציאציה שלילית. "עומרי התנ"כי
היה מלך רע בעיני הסופר המקראי ויש
מוהלים המסרבים למול תינוקות הנושאים
שם זה ואף על פי כן זהו שם פופולרי. כנראה
שהצליל הנעים שלו גובר במקרה זה על
השפעת הסיפור המקראי. בכל מקרה", אומר
פרופ' דמסקי, "לקרוא לילד בשם עשיו או
גולית עדיין נחשב גם היום למעשה נטול
רגישות מצד ההורים".
לדעתו של פרופ' דמסקי, הפופולריות
הגוברת באחרונה של שמות כמו אור ושחר,
מבטאת את הזהות הישראלית-יהודית
המתחדשת בימינו: "שמות אלו משקפים את
הרוח החיובית של העם בישראל, המנסה
לבטא באמצעות השם זהות אינדיבידואלית
ואיזון בין העבר וההווה גם יחד".
ב-4102 יוסף ודניאל נרשמו כשמות המבוקשים ביותר בקרב הבנים היהודים