162 / 182
162
2017
, יולי
18
גיליון
3
אסע עיניי אל ההרים
ָא
ׂ ּ
א אֶש
ֹ
אֲנִי ל
ָה.
ׁ ּ
אִש
עֵינַי אֶל הֶהָרִים.
ָא מִטְעָנִי
ׂ ּ
אֶש
ַע
ּ
וְאֶס
ָאן.
ּ
מִכ
22/1/2006 -
כ"ב בטבת תשס"ו
אני מצאתי אהבה, אישה ובית. נותרתי בהרים, בירושלים. שם יש שמכירים אותי
כפגוע נפשית. לפעמים נושא אני את עיניי וחושב: לולא מצאתי את שאהבה נפשי
לאן מסעותיי היו לוקחים אותי בחיפוש אחר הבית, התיקון ואיחוי השבר.
לנפץ מחסומים ולשוב לקהילה
השיר האחרון שאביא כאן הוא "קהילת מלאכים". בימים אלו אני ממשיך בניסיון
להיות חלק מעולמות "בריאים". אני מפתח את אהבותיי לשירה הכתובה והמושרת,
משתתף בשיעורי פיוט, בשיעורי תורה, במקהלה של "בית הלוחם" ובתפילות בבתי
כנסתשונים. בבתי הכנסת אני אף לעתיםמשמששליח ציבור בערבשבת. הניסיונות
הללו להשתלב בקהילה בלי למחוק את נכותי הנפשית, נועדו לנפץ את הסטיגמה
שיש על חולי הנפש ועל יכולתם לחיות עם השבר, להיות חלק מן הקהילה ולתרום
לה.
4
קהילת מלאכים
ָה
ּ
ְהִל
ּ
ב לַק
ּ
ו
ׁ
לָש
ות
ֹ
ָל
ּ
ת הַמְקֻל
ֹ
ְלָלו
ּ
אַחֲרֵי הַק
ָה.
ּ
ַאי מֵבִיא לַהֲקַל
ּ
וַד
ְעֵינֵי נָכִים
ּ
ַתְכֶם ב
ּ
קְהִל
ַת מַלְאָכִים.
ּ
ְהִל
ּ
הִיא כ
2/4/2003 -
ערב ר"ח ניסן תשס"ג
. מפורסם כאן לראשונה.
3
. פורסם לראשונה ב"מחולהנפש: שירים מהמחלקה הסגורה" בהוצאת כרמל.
4