56 / 66
עט השדה
2012
פברואר
56
השלב הראשון - איסוף מידע:
זהו שלב התחלתי, שתכליתו להתניע את תהליך העבודה. האתגר העיקרי המאפיין שלב זה הוא זיהוי נושאים
למיקוד. חשיבותו של איסוף מידע היא רבה ביותר, שכן במהלכו מתקבלת ההחלטה לגבי סוג תוצר הידע שיופק
בסוף תהליך העבודה. על כן, שלב זה מכתיב את אופי עבודת הפיתוח בשלבים מתקדמים יותר. במרכז ידע
אשלים קיימות מספר אפשרויות, שדרכן אפשר להגיע לבחירה של נושא מיקוד: (א) פנייה של מקבלי ההחלטות
מתוך הארגון; (ב) חיבור ליוזמות העולות מן השטח; (ג) הירתמות לקריאה של השותפים בממשלה; (ד) מיפוי
ומעקב אחר מגמות בולטות ופרדיגמות תפיסתיות ומקצועיות חדשות בעולם.
השלב השני - פיתוח ידע:
עם שלב זה נפתחת, למעשה, עבודת החקר. שלב זה מתחיל בדרך כלל עם תהליך בדיקה עצמי, המורכב
ממיצוי הידע הארגוני הקיים. במלים אחרות, מדובר במבט פנימה אל תוך מצבורי הידע הארגוניים ובחינת הזיקה
של הידע המקצועי באשלים לנושא החדש. במקביל, מתחיל המאמץ לזיהוי ולאיתור מקורות ידע חיצוניים,
המצטיירים כרלוונטיים ועשויים להיות בעלי השפעה בהמשך החקר. במסגרת השלב של פיתוח ידע נעשה
שימוש בכלים מתודולוגיים רבים ומגוונים, כגון: סקירת ספרות, סיעור מוחות, ראיונות עומק והתנעת שיח מקצועי
(באמצעות "שולחנות עגולים", התכתבות עם גורמי מחקר אחרים, קבוצות מיקוד, ימי עיון ולמידה, פורומים
מקצועיים או מושבים בנושאים ייחודיים). מבחינת הזמן, שלב פיתוח הידע הוא הארוך ביותר מבין כל שלבי מעגל
ניהול הידע.
השלב השלישי - גיבוש ידע:
בשלב זה החקר מגיע לנקודת רוויה. הצוות מפסיק להשקיע את משאביו בפיתוח ידע ועובר לעיבוד
. במרכז ידע אשלים שלב זה ידוע גם כמעבר "מפיתוח הידע לפיצוח הידע," כשגולת הכותרת
********
הממצאים
שלו היא המשגת רעיונות מרכזיים שעלו בחקר ותרגומם לתפיסת העבודה של אשלים. במובן מסוים, מדובר
בשלב הסבוך ביותר במעגל ניהול הידע, שכן המעבר מפיתוח לפיצוח הידע אינו בהכרח ברור, מוחלט וחלק.
במקרים שהצוות מרגיש, שהמעבר מהשלב השני לשלישי היה מוקדם מדי או לא מושלם, תיתכן חזרה לשלב
השני של פיתוח ידע לשם בחינה מחקרית נוספת. מלבד המשגת תוכן, אשר מהווה את החלק הארי בשלב של
גיבוש הידע, חשוב לציין שתי פעולות נוספות משמעותיות, שתכליתן להכשיר את הקרקע לקראת המעבר לשלב
הבא: (א) סינון המידע הלא רלוונטי; (ב) ארגון וסידור ראשוני של הממצאים.
השלב הרביעי - הפקת ידע:
במהלכו של שלב זה מתגבשת התפיסה המרכזית. הצוות מזקק את עיקרי התפיסה ברמה התכנית והמבנית
גם יחד, ופועל לעיבודה. לאחר שהתפיסה מקובלת על כל הקשורים לעניין, יוצקים את עקרונותיה אל תוך תוצר
. בנקודת זמן זו, מתחילה עבודת הכתיבה/
********
הידע הרלוונטי, שסומן בשלב הראשון של מעגל ניהול הידע
הפקה, שתסתיים עם בניית תוצר הידע הנבחר.
השלב החמישי - תקשור ידע:
זהו השלב האחרון במעגל ניהול הידע. ייחודיותו של שלב זה נובעת מהיותו ממוקד בשיווק של תוצרי הידע,
בשאיפה ליצירת זיקות וממשקי ידע מקצועיים מול הגורמים ברמה הלאומית והבינלאומית ובניסיון לבצע מעקב
******** הרגע שבו מפסיקים לפתח ידע ועוברים לעיבודו, היא לא קביעה מדעית אלא פונקציה של תחושה סובייקטיבית של השותפים בתהליך
ניהול הידע. ה"מצפן" שעוזר למרכז ידע אשלים לזהות את נקודת הבשלות המחקרית הזו, הוא היכולת של הצוות להציע סדרה של תובנות בסיסיות
חדשות, המשנות את תמונת המצב הקיים באופן ניכר.
******** בהתאם לעובדה, כי ניהול ידע הוא משימה דינמית ומשתנה, יש לציין, שהתבניות של תוצרי הידע עשויות להשתנות בכל שלב ובהתאם
לשיקולים המקצועיים של הצוות.