56 / 64
56
זרקור על תכנית
גמישות והולמות, וילמדו גם על שלבי התפתחות
נורמטיביים של ילדים.
נשים עברייניות חסרות הרגלי חיים נורמטיביים
בסיסיים. טרם כניסתן למסגרת השיקום הן חיו
חיים שוליים שכללו שימוש בסמים, זנות, חוסר
יציבות במגורים וחוסר יכולת לנהל סדר יום ובית.
לרובן חסרה יכולת תכנון לטווח ארוך וחסרה
יכולת לדחות סיפוקים.
על פי הפרופיל הפסיכולוגי של האימהות, מדובר
באימהות וילדים הנתונים בסיכון גבוה עקב כשל
בתפקוד האימהי ובתפקוד הדיאדה אם-ילד. אי
התפקוד מקורו בחסר במודל פנימי של אימהות,
ולא במשבר זמני.
בזמן המאסר לרוב האימהות יש יחסים מורכבים
עם הילדים. אף שיש אימהות שלא טיפלו בילדים
גם לפני המאסר, הילדים חשובים להן מאוד
בתקופת המאסר. פעמים רבות יש במאסר מעין
התפכחות מהוויית הסמים, הזנות והכאוס שאפיינו
את חייהן בחוץ, והן מתפנות לחשבון נפש נוקב
ומכאיב הנוגע להיותן אימהות “רעות” ולסבל שהן
גורמות לילדיהן. חשבון נפש זה גורם, לעִתים
קרובות, לדיכאון ולתחושות של חוסר אונים בכלא,
והוא תורם לפנטזיות, לעִתים לא ריאליות, על
.)
Boudin
, 1998(
החיים בחוץ לאחר השחרור
חוסר היכולת להיות הורה טוב לילד, והחזרה של
הנשים, בהיותן אימהות, על דפוסים של הזנחה
והתעללות בילדיהן, גורמים להן צער, אשמה
ובושה. רגשות אלה אינם מאפשרים לאימהות
תפקוד תקין בקשר שלהן עם הילדים. רגשות
אשמה ובושה יוצרים אצל האם צורך בפיצוי יתר
של הילד ופוגעים ביכולתה להציב את הגבולות
הנדרשים לחינוכו. יש צורך בעבודה טיפולית כדי
לעבד את הרגשות הקשים ביחס לעבר ולאפשר
לאם לראות את צורכי הילד, מעבר לקשייה
הרגשיים.
כשאישה נידונה למאסר, יחסיה עם ילדיה הופכים
למוקד של צער, כאב, אשמה ובושה, אך בו בזמן
הם גם מקור של תקווה ומוטיבציה לשנות את
חייה. משבר זה מכיל בתוכו את הפוטנציאל
לצמיחה והתפתחות אישית של האם ושל הקשר
.)2004 ,
עם ילדיה (קוחל
הילדים
מעט מאוד ידוע, בעולם כולו, על אוכלוסיית
הילדים של אסירות. המחקרים המעטים שנעשו
) של
invisibility
מדגישים את האי-נִראוּת (
הילדים האלה ואת המחסור בנתונים על מה
שקורה להם ועל השפעות הפרידה מהאם בזמן
המאסר. מחקר על התנסותם של הילדים יספק
גם הכוונה לשירותים ולמדיניות, הכוונה שחסרה
היום, לטיפול באוכלוסייה נזקקת זו של ילדים.
אחד הממצאים המדאיגים שעולים מהמחקרים
הוא שלעִתים קרובות ילדים עוברים מסידור לסידור
כמה פעמים בתקופת מאסרה של האם. היעדר
היציבות והחלפת המטפל הקבוע נחשבים על
ידי מומחים להתפתחות הילד למזיקים לבריאותו
Pollock
הנפשית של הילד ולתחושת הרווחה שלו (,
). השינויים הללו נגרמים עקב מחלה או גיל
1999
מבוגר של המטפלים, מעורבות שלהם בעבירות
או קונפליקטים עם האם בכלא. חייהם של הילדים
מאוד לא יציבים. לעתים הם עוברים מקרוב אחד
למשנהו ואלה רואים בהם נטל כלכלי. מחקרים
מראים כי יש לכך השפעה שלילית על היכולת
של הילדים לפתח אמון, להרגיש אהובים ובטוחים
ולהתרכז בלימודים.
רוב ילדי האסירות מתגוררים עם סבתא -
אֵם האם - בזמן המאסר של אימם. הסבתא
המטפלת נתקלת, בדרך כלל, בקשיים כלכליים,
רגשיים ופיזיים. היא סובלת מבידוד חברתי בזמן
שהיא ממלאת את תפקידה זה - הטיפול בנכדיה.
2009
פברואר
עט השדה