Table of Contents Table of Contents
Next Page  53 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 53 / 64 Previous Page
Page Background

53

זרקור על תכנית

תכנית

זרקור על

2009

פברואר

עט השדה

ברמה העירונית מתחזק הקשר בין השירותים

השונים לבין בית הספר, ונוצרים מנגנוני עבודה

מסודרים ביניהם. התכנית פועלת באחריות מנהל

מחלקת החינוך ברשות והפיקוח הכולל של משרד

החינוך, ומשתתפים בו נציגי השירות הפסיכולוגי,

אגף הרווחה, קציני ביקור סדיר ומנהל בית

הספר.

מאפיין מרכזי של תכנית מרח”ב הוא ריבוי רכיביה.

הדבר נובע מהתפיסה ששינויים בהיבטים שונים

של בית הספר יכולים להביא לשינוי משמעותי

בעבודת בית הספר ובתפקוד התלמידים.

ההנחה היא שאפשר, באמצעות איגום משאבים,

שותפות בין-ארגונית ומתן תשומות מגוונות, להשיג

סינרגיה. יישום הרכיבים השונים של התכנית בד

בבד מעצים אותם והם מחזקים זה את זה. כך

המכלול זוכה בעוצמה גבוהה יותר מסך חלקיו.

מפי העובדת הסוציאלית: “הדבר היפה והקשה של

התכנית הוא היכולת להביא מספר אנשי מקצוע,

מעולמות שונים, ולבנות יחד אִתם בבית הספר

צוות עבודה אמיתי. החיבור הזה הוא שיצר את

הסיכוי לשינוי בחיי בית הספר ובחיי הילדים...”

הצלחות והישגים

)2008 ,

מדו”ח הערכה של תכנית מרח”ב (ברוקדייל

עולה כי התשומות הישירות לתלמידים - הארכת

יום הלימודים, הזנה, תגבור לימודי, תשומות

טיפוליות וחוגי העשרה - כל אלו הביאו לשביעות

רצון מבית הספר בקרב ההורים והתלמידים.

התגבור הלימודי ניתן ברוב בתי הספר במהלך יום

הלימודים, על ידי מורי בתי הספר.

התוצאה - התלמידים מביעים שביעות רצון גבוהה,

והם מוכנים להיעזר במורים ובמטפלים.

שילוב העובדת הסוציאלית בבית הספר נתפס

כצעד משמעותי במיוחד על ידי המורים וההורים,

והוא תרם לחיזוק ממשי של הקשר בין ההורים

לבית הספר.

ברוב בתי הספר התפתחו צוותים בין-מקצועיים.

בצוות כזה חברים יועצת בית הספר, פסיכולוג בית

הספר, מורת שילוב, עובדת סוציאלית, מחנכת

רלוונטית, קצין ביקור סדיר ואנשי מקצוע אחרים.

צוות זה עוסק בניתוחי מקרה ובבניית תכניות

אישיות לילדים, ובית הספר רואה בו גורם רב-

משמעות.

בכל היישובים התגבשה שותפות בין-ארגונית

מקומית בממשק בין החינוך לרווחה, ובכמה מהם

פועל פורום משותף. עם זאת, מהמחקר עולה כי

התכנית קשה ומורכבת, תהליך ההטמעה אִטי,

והוא מחייב עבודת תכלול ותמיכה ברמת בית

הספר וברמת היישוב.

אתגר הפיתוח והערך המוסף

של התכנית

זו הזדמנות להראות תפיסת עבודה אחרת,

המציגה “עולם אחר” בחייהם של ילדים מודרים

ומשפחות בסיכון; להראות שבית ספר יכול

להיראות אחרת - בית ספר שיש בו צוות מגוון

ומעניין נוסף על המורים, ויש בו משהו שאין

בבית הספר השגרתי; אפשרות להביא את

הרווחה לתוך מתחם בית הספר ולהילחם על

כל ילד שרוצה לברוח... נוסף על תפיסת עולם

“קורצ’קית”, יש פרקטיקה שהתכנית מבקשת

להציג ולהרחיב.

אתגרים עתידיים של התכנית

מיפוי והבנה מעמיקה של מאפייני ילדים בסיכון

ק

בגיל בית הספר היסודי במגזרים שונים במדינת

ישראל, באזורי מצוקה ופריפריה;

פיתוח הכשרות למדריכות פדגוגיות של משרד

ק

החינוך וכתיבת ספר של מודל העבודה;

פיתוח הידע והתאמת המודל ותפיסת העבודה

ק

לעוד מגזרים (ערבים, חרדים);

שילוב עובדים סוציאליים בבתי הספר, על פי

ק

תפיסת העבודה במרח”ב;

פיתוח תכנית רצף למעבר בין הגן לבית הספר,

ק

לאיתור וטיפול מוקדם;

פיתוח מודל כלכלי וקונספטואלי שיאפשר

ק

איגום משאבי רשות וממשלה (כגון שמיד, אופק

חדש, יום לימודים ארוך) כדי ליצור תשתית

לתכנית מרח”ב ברמה הארצית, באחריות

הרשות המקומית;

שיתוף משרד הרווחה בפיתוח מודל העבודה

ק

ושילוב עובדים סוציאליים בבתי הספר באזורי

מצוקה ופריפריה.

ציוני דרך חצי-שנתיים לבחינת

העמידה ביעדים

בתי ספר;

11

הרחבת התכנית לעוד

ק

הפעלת תכנית הכשרה במיד”א למדריכות

ק

פדגוגיות מטעם משרד החינוך;

הפעלת צוות בין-מקצועי בכל בית ספר

ק

שהתכנית פועלת בו;

הפעלת שתי קבוצות למידה, ברמה ארצית, של

ק

צוותים בין-מקצועיים;

הפקת ספר של מודל העבודה והתפיסה הרב-

ק

תחומית של תכנית מרח”ב;

פיתוח תכנית רצף.

ק