54 / 64
54
2009
פברואר
עט השדה
זרקור על תכנית
ענת גור
1
"אימהוּת יש מאין"
תודה לעדי רום על השם.
1
שיקום האימהות בקרב
אימהות וילדים בקצה רצף
הסיכון של זנות, התמכרויות,
עבריינות וכליאה
התכנית “אימהות אסירות וילדיהן” היא נקודת
מפנה בתפיסת הקשר בין האימהות לילדים:
התכנית מוכיחה את החשיבות הטיפולית בשיקום
האם יחד עם הילדים. אימהות בקצה רצף הסיכון,
הנתפסות כמי שחסרות “מסוגלות הורית”,
מצליחות לשקם את חייהן ואת הקשר אֵם-ילד
אם הן מקבלות תנאי שיקום מתאימים. תנאים
מתאימים מסייעים הן בשיקום האם והן בהקניית
כישורי הורות/אימהוּת שהאם לא יכלה לרכוש
בעבר נוכח אורח חייה הטראומטי
רוב הנשים המעורבות בעבריינות, זנות והתמכרויות
) הן אימהות לילדים, רובן אימהות יחידות
70%-
(כ
ליותר מילד אחד. נשים אלה וילדיהן נתונים בקצה
רצף הסיכון והסכנות. האימהות סובלות מהפרעות
נפשיות קשות שמקורן בטראומות ילדות שחוו,
ואלה החריפו בשל אורח חיים כאוטי וטראומטי גם
בבגרותן. אורח חייהן, בהיותן מעורבות בהתמכרויות,
עבריינות וזנות, מסוכן הן עבורן והן עבור הילדים.
מצב זה פוגע מאוד ביכולותיהן האימהיות. הפגיעה
נובעת הן מאישיותה של האם ומהיעדר כישורים
לאימהות “טובה דייה” והן מאורח חייה הבעייתי.
ילדיהן של נשים שהן אסירות, מכורות לסמים
קשים או עוסקות בזנות נתונים בסיכון גבוה.
אוכלוסייה זו של נשים נתפסה בעבר כאוכלוסייה
שאינה ניתנת לטיפול ושיקום, והפגיעה ביכולת
האימהית נתפסה כפגיעה מוחלטת שאינה ניתנת
לתיקון. זה היה הרקע להוצאת הילדים מחזקת
האם לסידורים חלופיים או לאימוץ. במקרים
שבהם בכל זאת ניתנה לאם הזדמנות לשיקום
וגמילה, נהגו להפריד בין האם לילדיה: האם
נשלחה לגמילה מסמים, למשל, והילדים נשלחו
לסידורים חלופיים עד לשיקומה. איחוד מחדש בין
האם לילדים נשקל רק אם האֵם עמדה בתנאי
השיקום.
התכנית “אימהות אסירות וילדיהן” מייצגת שינוי
חשוב בתפיסת הקשר בין האימהות לילדיהן
והדרכים לשיקומו בשני נושאים עיקריים:
, היא ראש תחום שיקום
MSW
,
ענת גור
אסירות ברשות לשיקום האסיר