סיכום תהליך התכנון האסטרטגי

שינויים חשובים בהנהגת הארגון - הן בקרב אנשי המקצוע והן בקרב

חברי ההנהלה, התורמים והפעיליםהמתנדבים. ברובהמשרותהבכירות

שבהן החזיקו ותיקי הארגון ברחבי העולם, ובכלל זה בג’וינט ישראל,

נעשו שינויים. ההנהגה החדשה של הג’וינט קראה ליצירת סינרגיה

מחוזקת יותר בכל שכבות הארגון, אשר בעבר פעל ביחידות נפרדות.

ג’וינט ישראל התבקש לחזק את החיבור שלו לכלל הארגון.

ג’וינט ישראל עבר את תהליך התכנון האסטרטגי המשמעותי האחרון

היו תהליכים

2006-

2000

, אם כי בשנים

1997-1996

שלו בשנים

הגדירה מחדש הנהלת

2007-

מצומצמים יותר בהיקפם. בנוסף, ב

הג’וינט את החזון האסטרטגי. בכך, העניקה תוקף מחודש לייעוד הארגון

בישראל ולאסטרטגיה שלו.

בעקבות השינויים המשמעותיים שחלו בסביבתו החיצונית והפנימית של

תהליך תכנון אסטרטגי.

2015-2014

ג’וינט ישראל, התקיים בשנים

מטרות התהליך

מטרת העל של התכנון האסטרטגי, הייתה לקבוע את הדרך הטובה

ביותר שבה יוכל ג’וינט ישראל להגשים את ייעודו במהלך חמש השנים

הבאות: קביעת עדיפויות אסטרטגיות שישמשו קווים מנחים לג’וינט

ישראל למספר שנים קדימה, מהן ניתן יהיה להסיק מהן ההשלכות על

כללי הפעולה.

התהליך בחן את ייעוד הארגון ואת מידת הרלוונטיות שלו כיום לחברה

בישראל. כמו כן, הוא בחן את האסטרטגיות העיקריות של ג’וינט ישראל:

מה עלינו לעשות הן בתחומי תוכן (האם ישנם תחומי תוכן שצריך לקצץ

ו/או כאלה שיש להרחיב?) והן מבחינת תפקוד (מחקר ופיתוח עבור

ממשלת ישראל, חיזוק ארגונים חברתיים וכדומה)?

תוצאות התהליך כללו:

מיפוי הסביבה של ג’וינט ישראל - התחום החברתי בישראל: צרכים

1 1 .

ושחקנים

מעמיק עבור ג’וינט ישראל (נקודות חוזק וחולשות

2 2 .

SWOT

ניתוח

פנימיות, הזדמנויות ואיומים חיצוניים)

חידוד החזון, הייעוד והעקרונות האסטרטגיים

3 3 .

עדיפויות אסטרטגיות ויעדים חוצי־ארגון

4 4 .