גוינט ישראל | עט השדה גליון 10 | מרץ 2013

37 / 94

עט השדה 37
פגיעה בקרב אנשים עם מוגבלות, או:
נפגעים פעמיים - אנשים עם מוגבלות נפגעי התעללות
מהאוכלוסייה, כמחציתם הם אנשים עם ממוגבלות 22%-אנשים עם מוגבלות מהווים קרוב ל
,321,000-חמורה המפריעה להםמאוד בתפקוד היומיומי. מספר הילדים עםמוגבלות נאמד ב
.)2011 מתוכם זקוקים לטיפול קבוע (בן משה, רופמן והבר, 189,000- ו
מחקרים מראים שילדים ובוגרים עם מוגבלות חשופים להתעללות לפחות פי ארבעה יותר
), ההסברים לכך רבים ונוגעים הן 2006 , מילדים ובוגרים ללא מוגבלות (מרום וחודטוב
למוגבלות עצמה והן לסביבה: יש אנשים שמפאת מוגבלותם לא מבינים שנעשה בהם מעשה
אסור ולא מקובל חברתית, יש אנשים שמתקשים לדבר ולתקשר על נושאים יומיומיים וודאי
שיתקשו לדווח על פגיעה. הרבה מהם חשופים למספר רב של נותני שירותים בכל יום, חלקם
מטפלים בסיטואציות אינטימיות מאוד שעשויות להוביל לפגיעה. נוסף על כך, האדם עשוי
להיות תלוי במטפל או בבני משפחתו במידה כזו שיחשוש מתגובתם ועל כן לא ידווח, או
לדווח. שהוא זקוק למטפל הפוגע עצמו כמתווך כדי
(לפי דוח נציבות שוויון רבים מהילדים והבוגרים עם מוגבלות מדווחים על בדידות יומיומית
מקרב נשים עם מוגבלות ביחס 30% מדובר על2011 זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת
בחברה הכללית). בדידות זו מייצרת פגיעות רבה בגלל הצורך במגע ובקשר והנכונות 5%-ל
לעשות כמעט הכול כדי להשיגם. פעמים רבות המוגבלות ונגזרותיה מביאות איתן דחק גדול
למערכת המשפחתית, שמהווה גם הוא גורם סיכון לפגיעה – טיפול מתמשך מסביב לשעון,
התמודדות עם התנהגויות קשות ועם מתחים רבים ועוד. גורם סיכון נוסף הוא העמדות של
הסביבה, החל מהחברה הרחבה וכלה באנשי המקצוע והמשפחה הקרובה, שפעמים רבות
לא יחשדו שהילד או המבוגר עם המוגבלות חווה התעללות, כי “הוא חמוד”, “הוא א-מיני”, “מי
יכול לגעתבו”, “מי יכול לחשוב עליו ככה”, “מי יפגע בילד כזה”, ולעתיםאפילו כשהנפגע יתלונן,
יעלה חשד – לפעמים מוצדק – שבגלל מוגבלותו או בדידותו הוא בודה את הדברים מלבו.
מסיבות אלו ואחרות אחוז הפגיעות המדווחות קטן מאוד, והתוקפים מודעים לכך ומנצלים
זאת. כמו כן, אותן סיבות שתוארו לעיל עשויות להוביל גם למעורבות במעשים עברייניים –
החינוך שמקבלים אנשים עם מוגבלות לצייתנות למטפלים בפרט ולאנשים ללא מוגבלות
.)2008 ,בכלל, הבדידות שלהם, חוסר ההבנה שלהם לגבי סיטואציות חברתיות וכו’ (לרנר
לצד המחקר המתאר פגיעה רבה יותר באנשים עם מוגבלות ובמיוחד פגיעה חוזרת ונשנית,
יש תופעה קשה של תת-דיווח. אחת הסיבות לתופעה זו היא חוסר ההתאמה של הליכי
). אנשי מקצוע 2006 ,חקירה, תשאול והעדה לאנשים עם מוגבלויות מסוימות (מרום וחודטוב
שמאתרים פגיעה עשויים להפעיל שיקול דעת מוטעה מתוך חשיבה שלא תהיה אפשרות
לתשאל את הנפגע, להגן עליו ולהעמיד לדין צדק את הפוגע. גם האנשים עם המוגבלות
עצמם חוששים שלא יאמינו להם ולא יוכלו להיחקר או להעיד בבית משפט גם אם יאמינו
.)2008 להם (לרנר,