42 / 94
עט
השדה
42
עד היום נעשה שימוש (פורץ דרך אך מצומצם ולא פורמלי) בלוח תקשורת בחקירות
משטרה והעדה על ידי נעמה לרנר מארגון בזכות וקרן יניב מעמותת אייזק ישראל. בשנים
האחרונות ולאחר שהוסמכו חוקרים מיוחדים, העלה משרד הרווחה את הצורך בכלי נוסף
שיעמוד לרשותם של החוקרים המיוחדים לצורך תשאול של נחקרים שמוגבלותם משפיעה
על יכולתם לדבר. עמותת אייזק ישראל ואשלים התגייסו למשימה וקלינאית התקשורת נטע
בן זאב התנדבה להוביל את הפיתוח המקצועי של הכלי יחד עם משרד הרווחה והשירותים
פשר תחילת התנסות בחקירות
ִ
החברתיים וארגונים נוספים. נבנה לוח תקשורת ראשוני שא
מסוג זה, ויחד עם עו”ס מיכה הרן, מנהל יחידת חקירות ילדים וחקירות אנשים עם מוגבלויות
קוגניטיביות במחוז ירושלים, חקרו ותיעדו את הצרכים שעלו להתאמה ולפיתוח עתידי
של הכלי. צוות משימה קטן, שכלל את רונית צור ומיכה הרן ממשרד הרווחה והשירותים
החברתיים, עו”ד יהודית לייבה מפרקליטות המדינה, נטע בן זאב מאייזק ישראל, אנוכי – יפעת
קליין מאשלים, ובהמשך גם נעמי גוטמן ממכון חרוב, צפה בתיעוד ובנה יחד את ההתאמות
ואת דרישות הפיתוח של הכלי.
הקושי המיוחד בשילוב תת”ח במערכות הצדק, נובע מכך שהמערכת המשפטית מתבססת
על התקשורת הוורבלית. הנורמות במערכת זו מאלצות מתן תשובות לשאלות סבוכות
ומורכבות בזמן קצר ומוגבל. נוסף על כך, יש צורך למצוא סמלים שאינם נמצאים בדרך כלל
Huer & Yaniv,
בלוח תקשורת וישקפו מילים אמורפיות כמו עדות, שבועה, מחויבות ועוד (
נים בשפה המקצועית של קלינאיות התקשורת ושל מערכות הצדק –
ְ
) . יש פערים מוב
2006
סיוע בהשלמת משפטים, שאילת שאלות סגורות, התאמת הלוח שנבנה בדרך כלל בשונות
ועוד.
גדולה (צבע, גודל, מרחק בין הסמלים וכו’)
לקראת סוף שלב הלמידה הצטרפו גם אגף הקרנות במוסד לביטוח הלאומי ומשטרת ישראל
ונבנתה תכנית מלווה שהיא הכרחית להטמעת השימוש בכלי.
קהל היעד, או: והילד הזה הוא אני
נכון להיום מגיעות הפניות למספר מצומצם מאוד של נחקרים הזקוקים לתת”ח בחקירות,
אך על פי הנתונים שבידינו יש פוטנציאל גדול הרבה יותר. חשוב לזכור גם שהחוק הנגיש את
החקירה המיוחדת לבוגרים, כפי שהנגיש אותה לילדים, ועל כן מדובר באוכלוסייה רחבה
שנתוניה נגזרים משירותים רבים ומגוונים.
כיוון שדיווחים על ילדים ובוגרים עם מוגבלות נפגעי התעללות מופנים לפקידי סעד שונים
(עו”ס לחוק הסעד טיפול באדם המפגר, עו”ס לחוק נוער, עו”ס לחוק חוסים), וכיוון שאצל
עו”ס לחוק הנוער אין פילוח של האוכלוסייה עם המוגבלות, לא ניתן היום לקבל נתונים
מדויקים על מספר הילדים והבוגרים המאותרים. כמו כן, אין נתונים עדכניים על השימוש
בתת”ח בארץ ולא נותר לנו אלא לבצע הערכה גסה על סמך נתונים חלקיים ונתונים ישנים
או של מדינות אחרות.
הראינו שמספר ההפניות לחקירות מיוחדות הכפיל את עצמו בשש השנים שעברו מהחלת
החוק, ועל כן נערך החישוב בהשוואה לנתונים של ילדים ונוער ללא מוגבלות, ולא בהתאם