אילת 4102
אנחנו חיים בעידן של שינויים טכנולוגיים מואצים.
האינטרנט, הרשתות החברתיות, הטוויטר והב
־
לוגוספרה מזמנים לנו אתגרים חדשים. החידושים
הטכנולוגיים, והתמורות החברתיות הנלוות להם,
משפיעים גם על מערכת המשפט. אנו עדים לתופ
־
עות ברוכות של סיוע משפטי, שיתוף במידע, חינוך
לאזרחות והשפעה על החברה האזרחית. אך לצידן
של השפעות חיוביות כאלה יש גם השלכות בעייתיות
וסיכונים לא מעטים.
בשנה האחרונה התמודדנו כמה פעמים עם השמצות ועם איומים
על שופטים, בעיקר שופטי משפחה. בעלי דין שלא היו מרו
־
צים מההכרעה המשפטית - ובהגדרה תמיד יהיו כאלה - פרסמו
באינטרנט וברשתות חברתיות שונות דברי נאצה על שופטות ועל
שופטים. חלק מהפרסומים הכילו איומים של ממש על השופטים,
וחלקם ביקשו לפגוע בכבודם או בשמם הטוב של השופטים. אנו
רואים בחומרה רבה כל ניסיון להלך אימים על שופטים. חשוב לה
־
בין כי עצמאותה של מערכת המשפט, ומערכת אכיפת החוק בכלל,
היא בסיס ויסוד למערכת משפט הוגנת, צודקת ושוויונית. על כן יש
לכולנו אחריות משותפת להוקיע ולשרש כל ניסיון לפגוע בעצמאות
שיקול הדעת של העוסקים במלאכת אכיפת החוק.
השינויים הטכנולוגיים הובילו למציאות תקשורתית חדשה. הזי
־
רה התקשורתית אינה מוגבלת עוד לאמצעי התקשורת המסורתיים.
מידע מופץ בקצב מסחרר. כל אחד יכול לכתוב, להביע עמדה, לה
־
שתתף בשיח הציבורי וליצור קהילת עוקבים ומשתפים ומתייגים.
ההשתתפות בכיכר העיר מצריכה כיום רק מקלדת, מסך וחיבור
לאינטרנט. יש לשינויים אלה השפעה אדירה על החברה בישראל
ובעולם, וזה ודאי לא המקום לעמוד על כל השלכותיהם. גם מערכת
המשפט מושפעת מהשינויים האמורים. גורמים רבים מנסים להש
־
פיע על ההליך המשפטי. בעלי דין שוכרים לוביסטים, יועצי תקשורת
ויחצ"נים שמטרתם להשפיע על דעת הקהל וליצור הלך רוח ציבורי
"אוי למדינה שמערכת המשפט
שלה אינה זוכה לאמון הציבור"
הנשיא גרוניס בנאומו בכנס השנתי: "הבעיה המרכזית היא שהשיח התקשורתי
יוצר ציפייה בציבור לכך שבית המשפט יקבל הכרעה שיפוטית מסוימת, ואם אין
הלימה בין הציפייה למציאות נפגע אמון הציבור ברשות השופטת"
בעניין התלוי בבית המשפט. עוד לא יבשה הדיו
על החלטה או על פסק דין, ומיד מתנהלת חגיגה
תקשורתית בעניינם. לעיתים מתנהל הפסטיבל
עוד לפני מתן פסק הדין ובכוונה להשפיע על בית
המשפט. מגיבים שונים ממהרים להביע עמדתם
בסוגיה. בחלק מן המקרים מודים המגיבים שא
־
פילו לא קראו את ההחלטה או את פסק הדין.
כל זה לא מפריע ליצור הלך רוח ציבורי המופנה
לא רק לגופה של ההחלטה, אלא גם לגופם של השופט או השופטת
שנתנו את ההחלטה. מצער אותי מאוד שלעיתים מוצאים אנו בין
הדוברים אף שופטים בדימוס. מעניין מה היו אותם שופטים בדימוס
אומרים אילו עדיין כיהנו כשופטים, ואחרים, שופטים בדימוס, היו
מתבטאים בצורה דומה.
לא מדובר רק בתיקים עקרוניים או מפורסמים. אדרבה, פעמים
רבות אפשר לראות את ניסיונות ההשפעה על ההליך המשפטי
דווקא בפריפריה, במקומונים ובבלוגים העצמאיים. מערכת המש
־
פט מוצאת את עצמה פועלת בתוך בליל המידע הזה, שחלקו מידע
לא קביל שמנסים להכניס לתוך אולם הדיונים, וחלקו מידע המוּצא
מתוך אולם הדיונים באופן לא מדויק. השופטים אינם חיים במגדל
שן, וטוב שכך. הם חלק מהחברה וגם הם קוראים עיתונים וערים
לשיח הציבורי על עניין מסוים. מקצועיותם אינה נבחנת, ולא צרי
־
כה להיבחן, באמצעות השאלה אם הם מנותקים מהשיח הציבורי
או אם הם מושפעים או לא מושפעים מאמצעי התקשורת השונים.
מקצועיותם נבחנת ביכולתם לקרוא את המידע באופן ביקורתי ולי
־
צור איים של שקט שיבטיחו את קיומו של הליך הוגן וצודק. הבעיה
המרכזית היא שהשיח התקשורתי יוצר ציפייה בציבור לכך שבית
המשפט יקבל הכרעה שיפוטית מסוימת, ואם אין הלימה בין הצי
־
פייה ובין המציאות, נפגע אמון הציבור ברשות השופטת. אמון זה,
שאנו מרבים לדבר בו, אינו נכס של מערכת המשפט; אמון הציבור
הוא אינטרס חברתי מן המעלה הראשונה. המקור הבסיסי ביותר
יוני 4102
עורך הדין
׀
18
מתכנסים
נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס
