אילת 4102
אני נמצאת כאן היום כשהתהליך המדיני בהמ
־
תנה, אבל מבחינתי הרמת ידיים היא לא אופציה.
אין לנו הפריבילגיה להסתכל על המצב כמשקיפים.
אנחנו צריכים לשרטט את החזון שאמור להיות
משותף לכולם, והחזון הוא מדינה יהודית ודמו
־
קרטית שבה הערכים האלה חיים בהרמוניה ולא
מתנגשים זה בזה, מדינה שחיה בשלום עם שכניה
בארץ ישראל. לכן צריך לפעול ולקדם מדינה של
שתי מדינות לאום. אין לי שום כוונה לבחור בין מדינה יהודית לד
־
מוקרטית. אתנגד לכל צעד שיבקש לקבע את המצב הקיים ולקדם
מדינה אחת ועל הדרך יגרום לבידוד ולהסתגרות מהעולם.
הסכסוך, עם הפחד והתחושה שהעולם כולו נגדנו, יוצרים תה
־
ליך של חברה מסוגרת שמאוחדת רק נגד מי שנגדה במקום להיות
מאוחדים למען חזון משותף, ואנחנו מתחילים לעבור תהליכים
"הלשכה צריכה להיות עוד אבן
בחומה המגינה על מדינת ישראל"
שרת המשפטים התייחסה בנאומה למצב הלשכה: "עריכת הדין
היא לא עוד מקצוע ולשכת עורכי הדין היא לא עוד איגוד מקצועי"
שהפתרון בהם הוא שנאה כלפי אחרים. אל לנו
לתת לכך את ידנו, גם לא בשתיקה.
מערכת המשפט צריכה לפעול כדי למגר תופעה
זו, כי מדינת ישראל היא לא רק מקלט בטוח; אנ
־
חנו חייבים את החזון המשותף. הסיבה להתפרצות
פשעי שנאה והתכנסות הוא סימפטום אחד שלא
קורה רק מעבר להרי החושך אלא גם בתוך מדינת
ישראל, נגד ערביי ישראל.
מתנהל מאבק סמוי בין שלטון החוק והחוקה ובין ההלכה. אנחנו
זקוקים לחוקה שתאזן בין ערכי מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית,
אך במקום לייצר איזון ושוויון אנחנו רואים חוקים שמנסים לקבע
את מדינת הלאום. המילה "שוויון" לא תופיע בחוקים אלה, ודמו
־
קרטיה תיהפך לסוג של משטר. אני הראשונה שמאמינה שציונות
משמעה קיומה של מדינת ישראל כמדינה בעלת ערכים וחזון החיים
"אין לי שום
כוונה לבחור בין
מדינה יהודית
לדמוקרטית". לבני
יוני 4102
עורך הדין
׀
14
מתכנסים
שרת המשפטים ציפי לבני
