כרך צ | גיליון #02 | זכויותך | כסלו תשעה נובמבר 2014

119

תשע"ה 4102 -5102

זכויותיך

היעדרות עקב פגיעה מפעולות איבה

33.297

עובד שנפגע "פגיעת איבה", כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה,

תש"ל־0791, זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות תגמול בעת טיפול

רפואי בהתאם לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי),

תש"ל־0791. עובד כאמור שנפגע פגיעת איבה, שהוכרה גם כפגיעה בתאונת עבודה

כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח־8691, זכאי, לפי בחירתו,

לקבל את זכויותיו כנפגע עבודה לפי פרק ג' לחוק האמור, במקום התגמולים לפי

חוק נפגעי פעולות איבה.

עו"ה שהוכרו כנפגעי פעולות איבה זכאים לתשלום כפול בפגרות חנוכה,

חוזר בני

אסמכתא:

(כמקובל בתאונות עבודה).

סוכות, פסח והחופש הגדול

בנימין 2002/2.

היעדרות עקב תאונה בעבודה

33.613

עובד הנעדר מהעבודה לרגל פגיעה בעבודה, אין תקופת היעדרותו נזקפת לחשבון

חופשת המחלה שלו - פרט למקרים שבהם משלמים לעובד את משכורתו על־

חשבון חופשת המחלה שלו (ראה 656.33).

33.614

עובד הנעדר מן העבודה מחמת תאונה בעבודה חייב להגיש תעודות רפואיות

להצדקת היעדרו כעובד הנעדר לרגל מחלה.

33.621

"תאונת עבודה" של עובד מוגדרת בחוק כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב

עבודתו אצל מעבידו או מטעמו" (החוק הנ"ל, ס' 53).

33.622

הגדרת "תאונת עבודה" הורחבה, והיא כוללת אף תאונות שאירעו שלא תוך כדי

העבודה אך הן קשורות לעבודה, כגון: (א) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של

העובד לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן, אף אם אינו מעונו, או מן העבודה

למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו. (ב) אירעה

תוך כדי עבודתו של העובד, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו

להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.

(ראה: תאונות עובדי הוראה - נוהל הטיפול - בהמשך החוברת).

פגיעה בעבודה בערבי פגרות

(נה/7, עמ' 23)

עובד הוראה שנפגע ומקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה במשך 62 שבועות,

, יקבל מן המעביד

סוכות או חנוכה או פסח

ותקופת ה־62 שבועות חלה בפגרות

תשלום בפגרות, להוציא שבתות וחגים החלים בפגרות. תחולה: 39.9.1.

תאונות עבודה בפגרות

עובד הוראה שנפגע בתאונת עבודה לפני חופשת הקיץ וממשיך להיות חולה

, זכאי לתשלום בעד החופש כפי שהיה מגיע לו

עקב התאונה גם בזמן החופשה

אילו היה בריא, וכן זכאי לתשלום דמי פגיעה על סמך חוק הביטוח הלאומי, אם

המוסד הכיר בזכותו לקבל דמי פגיעה על סמך חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד 3591

(מז/5) (חוזר בני בנימין 2102/1 סעיף 9).

עובד הוראה שנפגע בחופשת הקיץ, אין התאונה נחשבת תאונת עבודה ועל

כן דינו כדין מורה שחלה בחופשת הקיץ, הממשיך לקבל את שכרו כאילו הוא

בריא (מז/5).

ניכוי ימי מחלה מהתקופה הראשונה של תאונת עבודה

המעביד אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי מחלתו הצבורים של העובד בזמן

שהעובד שוהה בתאונת עבודה, גם לא עבור 21 הימים הראשונים לפגיעה, אותם

המעביד חייב לשלם. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולתקנה 22 שמשרד החינוך

מחויב לה, על המעביד לשלם את 21 הימים הראשונים ללא קבלת תמורה מהמוסד

לביטוח לאומי ואין לקזז ימים אלה מהעובד.

מערכת השכר משלמת ואינה מנכה בהתאם להיעדרות המדווחת.

חוזר בני בנימין 60/3 מיום 60.3.62.

אסמכתא:

ריפוי ושיקום

33.641

בריפוי, בהחלמה, בשיקום רפואי ובשיקום

פגיעה בעבודה של עובד מזכה אותו

, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי

מקצועי, על חשבון המוסד לביטוח לאומי

(החוק הנ"ל, ס' 24).

דמי פגיעה וניצול חופשת מחלה

33.651

עובד שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה

אחרת, משלם לו המוסד לביטוח לאומי "דמי פגיעה" בשיעור שנקבע בחוק הביטוח

הלאומי. דמי הפגיעה משתלמים בעד פרק הזמן שהעובד אינו מסוגל לעבודה

כאמור, וזאת בתנאי שהוא לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי,

לשיקום או להחלמה (ראה 316.33).

התקופה לתשלום דמי הפגיעה מתחילה מיום שלמחרת התאונה ונמשכת לכל

היותר 19 ימים רצופים. בתום התקופה המבוטח יכול להגיש תביעה לקצבת נכות

פרסום המוסד לביטוח לאומי, אפריל 2002).

אסמכתא:

מעבודה (

33.655

עובד שנפגע בעבודה וזכאי לפי חוק הביטוח הלאומי לדמי פגיעה בשיעור נמוך

ממשכורתו החודשית הממוצעת, יקבל ממעסיקו את ההפרש בין משכורתו

החודשית הממוצעת לבין דמי הפגיעה שיקבל מהמוסד, עד ל־19 יום. הפרש זה

ישולם לעובד אחרי שימציא למנהל היחידה אישור מהמוסד לביטוח לאומי על

התשלומים שניתנו לו. בפיסקה זו, משכורת חודשית ממוצעת פירושה: משכורת

משולבת הכוללת את כל הרכיבים החייבים בדמי ביטוח לאומי, ששולמה בשלושת

החודשים האחרונים בטרם נפגע - מחולקת ב־3. מי שעובד בשני מקומות עבודה

תוכר תאונת העבודה גם במקום עבודתו הנוסף, דהיינו - תאונת העבודה תחול על

2 מקומות העבודה (חוזר בני בנימין 10/01).

33.656

תמו 19 הימים להיעדרו של עובד שנפגע בעבודה, ואין הוא זכאי עוד לתשלומים

מן המשרד (ראה פיסקה 556.33) ואינו יכול עדיין לחזור לעבודה, רשאי הוא לבקש

- אם עומדים לרשותו ימי חופשת מחלה צבורה - שיינתן לו לנצל את ימי חופשת

המחלה העומדים לרשותו להשלמת משכורתו. במקרה כזה יגיש העובד בסוף

כל חודש אישור מהמוסד לביטוח לאומי על תשלומים שניתנו לו, באותו חודש,

בתור דמי נכות, וישולם לו על־חשבון ימי חופשת המחלה הצבורה ההפרש בין

משכורתו החודשית הכוללת, שהיתה משתלמת לו אילו המשיך לעבוד, לבין דמי

הנכות. מועסק עובד, בעקבות תאונה בעבודה, רק חלק מיום העבודה (בין אם לא

חזר לעבודה מלאה ובין אם חזר לעבודה מלאה לתקופה מסוימת ולאחר מכן נאלץ

לעבור לעבודה חלקית), ישולם לו ע"ח ימי חופשת המחלה הצבורה שלו ההפרש בין

משכורתו החודשית הכוללת, שהיתה משתלמת לו אילו המשיך לעבוד, לבין דמי

הנכות, בצירוף המשכורת החלקית שהוא מקבל בעד עבודתו החלקית.

33.657

ימי חופשת מחלה, אשר נוצלו להשלמת משכורתו של עובד בעת היעדר מהעבודה

לרגל תאונה על פי פיסקה 656.33, ייראו כימי חופשת מחלה במשכורת לכל דבר

ועניין.

תמה תקופת דמי הפגיעה כאמור לעיל, והעובד שנפגע בעבודה נמצא נכה כתוצאה

מן הפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי קצבה או מענק במסגרת

הוראות חוק הביטוח הלאומי (תקשי"ר 166.33).

עובד שפגיעה בעבודה גרמה את מותו, ישלם המוסד לביטוח לאומי לתלויים בנפטר

קצבה או מענק, במסגרת הוראות חוק הביטוח הלאומי (תקשי"ר 266.33).

שנפגע במהלך טיול או מסע במשך שנת הלימודים

היעדרותו של עובד הוראה,

נעדר מעבודתו עקב פגיעה זו וקיבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, תיראה

לצורך חישוב שכרו בחופשת הקיץ כתקופת עבודה (מב/6).

עובד הוראה שנפגע בתאונת עבודה לפני חופשת הקיץ וממשיך להיות חולה

, זכאי לתשלום בעד החופש כפי שהיה מגיע לו

עקב התאונה גם בזמן החופשה

אילו היה בריא, וכן זכאי לתשלום דמי פגיעה על סמך חוק הביטוח הלאומי, אם

המוסד הכיר בזכותו לקבל דמי פגיעה על סמך חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד 3591

(מז/5) (חוזר בני בנימין ינואר 2102 סעיף 9).

עובד הוראה שנפגע בחופשת הקיץ, אין התאונה נחשבת תאונת עבודה ועל

כן דינו כדין מורה שחלה בחופשת הקיץ, הממשיך לקבל את שכרו כאילו הוא

בריא (מז/5).

|||||||||||||||