Next Page  4 / 40 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 4 / 40 Previous Page
Page Background

"

כל מורות ומורי החינוך המיוחד יצוידו

באייפדים במהלך שנת הלימודים

הבאה" - כך בישרה באפריל יפה בן

דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים. את

האייפדים תעניק למורים "קרן אתנה", עמותה

ללא כוונת רווח שייסד איש ההייטק אורי בן ארי,

כחלק מפרויקט בשיתוף משרד החינוך, הסתדרות

המורים והרשויות המקומיות. לדברי בן דויד, "זו

בשורה גדולה עבור החינוך המיוחד".

עד היום העניקה קרן אתנה מחשבים ניידים,

אלף מורות ומורים,

15־

טאבלטים ואייפדים לכ

2006־

רשויות מקומיות. הקרן הוקמה ב

123־

ב

על ידי בן ארי, סגן נשיא בחברת נס טכנולוגיות

באותה עת, בכוונה לשפר את פני החינוך. הפרויקט

הראשון של הקרן היה "מחשב נייד לכל מורה".

לפני כשלוש שנים השיקה הקרן פרויקט נוסף,

"טאבלט לכל מורה למדע וטכנולוגיה". המטרה

חברי צוות ההוראה

10,000

היתה להעניק לכל

במדע וטכנולוגיה בישראל טאבלט עם חיישנים

מובנים, שישמש מעבדה ניידת ויכלול תוכניות

מובנות להוראת המדעים.

"בעידן הנוכחי, המורים איבדו את התפקיד

המסורתי שלהם כמקור הידע הבלעדי", מסביר

בן ארי את הרעיון מאחורי הענקת המחשבים.

לדבריו, "המהפכה הדיגיטלית אפשרה לילדים

להגיע למקורות ידע ללא תיווך של המורים.

המחשבה שלי היתה שצריך לחזק ולהעצים את

המורות והמורים ולאפשר להם לרכוש את הכלים

כדי שיפתחו אוריינות דיגיטלית".

120

חוץ מהמחשב הנייד, מעניקה הקרן

שעות הדרכה לכל מורה וכן תמיכה טכנית

רצופה במשך שלוש שנים, כולל אחריות. משרד

החינוך והרשות המקומית נוטלים עליהם מימון

של חלקים משלימים בפרויקט, כמו ציוד קצה

בבית הספר, הכולל מקרנים, וכן הקמת רשת

אינטרנט. גם הסתדרות המורים, באמצעות הקרן

לקידום מקצועי, נטלה על עצמה חלק בפרויקט.

הקרן עוסקת בגיוסי תרומות וכן ברתימת

שותפים אסטרטגיים, כמו ראשי מועצות מקומיות

ועיריות, להצטרף לתהליך. לדברי בן ארי, הקרן

מעדיפה להשקיע בגילאים הצעירים יותר, ולכן,

בכל רשות מקומית, הקרן מתחילה לפעול בבתי

הספר היסודיים ובגנים - ורק לאחר מכן מגיעה

גם לתיכונים. בערים מסוימות, כמו ירוחם ורמלה,

קיבלו כל המורות והמורים מחשבים ניידים.

לדברי בן ארי, שיעור הזכאות לבגרות בירוחם

בתוך שש שנים. "אני לא

79.8%־

ל

42.8%־

עלה מ

אומר שהכל בזכותנו או בזכות המחשבים, אבל

אין לי ספק שהשימוש במחשב סייע להעצמת

המורות - והדבר משפיע על שיפור ההוראה".

מסקנה זו עלתה גם בסקר שנעשה בקרב

, שלוש שנים

2010־

המורים בירוחם וברמלה ב

לאחר התחלת פרויקט מחשב נייד לכל מורה.

המורים ציינו שהלפטופים סייעו להם לשפר

את שיטות ההוראה ולשלב גישות חדשות - וכי

כתוצאה מכך, הישגי התלמידים השתפרו. עוד

ציינו המשתתפים בסקר, כי השתמשו בכלים

שרכשו להכנת חומרי לימוד ולהשלמת משימות

ההוראה שלהם באופן יעיל ומיטבי. מיומנויות

המחשב אף חיזקו את מעמדם בכיתה ובקרב

עמיתיהם. מאז קיבלו את המחשבים, העידו

המורים, הם הגדילו מאוד את נפח השימוש במחשב

ככלי הוראה. בסקר נוסף שנעשה לפני כשנתיים

בכפרי הנוער ובתי הספר של ויצו, שבהם חולקו

מחשבים ניידים, עלו אבחנות דומות.

נראה שמכל הפרויקטים עד כה, המשימה

הבאה של הקרן, חלוקת אייפדים לכל מורות

החינוך המיוחד, יכולה להביא מהפכה של ממש

בתחום החינוך. לאחר מינויה למזכ"לית הסתדרות

המורים, ביקרה בן דויד בבתי ספר במקומות

שונים, ובין היתר גם באלה של החינוך המיוחד.

עבודת המורים בחינוך המיוחד והקושי שלהם

בעבודה עשו עליה רושם בל־יימחה.

"מראה שלעד ייחקק בלבי היה של מורה בבית

הספר לחינוך מיוחד 'מבואות החרמון', המחברת

ילדה למסוע (אביזר המאפשר תרגול נשיאת

משקל ועמידה, ת"ג)", סיפרה. "צווחות הגיל של

הילדה שהצליחה לעמוד הדהדו באזני במשך זמן

רב. כאשר נפגשתי עם אורי בן ארי, דיברתי איתו

על החלום שלי לצייד את מורי החינוך המיוחד

שעושים עבודת קודש בציוד מתאים שיקדם אותם

ואת הילדים".

האייפד נבחר בגלל הנחיצות שלו לתקשורת

של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ושלל התוכנות

ולוחות התקשורת שעשויים לקדם ילדים

אוטיסטים ועיוורים, לקויי שמיעה, ילדי שיתוק

) ואחרים. "האייפד עושה כבר נפלאות

CP

מוחין (

בחינוך המיוחד", מסביר בן ארי. "ילדים שמעולם

לא דיברו עם המשפחה מתחילים לתקשר עם

ההורים, אחרי שעברו הדרכה על ידי המורות.

פתאום הם יכולים להצביע על מילים ולומר

משפטים באמצעות האייפד".

לדבריו, בן דויד שכנעה את הקרן לכלול

בפרויקט גם את המורים הנודדים, כי אף רשות

לא הסכימה לממן אותם. ״ולהחלטה זו שקידמה

בן דויד יש משמעות גדולה עבור המורים בחינוך

המיוחד שעובדים בכשבעה בתי ספר שונים ואף

יותר״, הוא אומר. עלות כל מתנה כזו, בתוספת

דולר.

1,300־

ההדרכה, היא כ

תמר דוד פרידמן, מנהלת בית הספר לחינוך

מיוחד "לוטם" ברחובות, מעידה כי "הטכנולוגיה

עושה מהפך בחינוך המיוחד". לדבריה, "האייפד

נהפך לכלי לימודי. הוא מנגיש לתלמידים את

חומרי הלימוד ומאפשר הנגשה של שפה בעזרת

התיווך של המורה". בבית הספר לומדים ילדים

על הרצף האוטיסטי, שלא כולם ורבליים. "הכלי

מאפשר לתלמידים לפתח התאמות ולקחת חלק

בחיי הקהילה. הוא הפה שלהם, ובעזרתו הם

מביעים את עצמם".

לדברי צפנת הלוי, מורה בכיתה ז' ב"לוטם",

שבכיתתה לומדים שמונה תלמידים ברמות שונות,

היא יכולה להעביר שיעור מלא בעזרת האייפד.

בעזרת אפליקציות שונות, האייפד מאפשר לה

להרכיב משחקים לימודיים שגורמים הנאה

לתלמידים, מעוררים בהם מוטיבציה ללמוד

ועוזרים להם ללמוד את החומר ביתר יעילות.

"לוחות התקשורת באייפד מחליפים את לוחות

התקשורת הפיזיים. יש בהם יותר אפשרויות,

יותר מסכים נפתחים ואוצר המילים גדול יותר.

כיום אנחנו משתמשים גם בלוחות הרגילים וגם

באייפד", היא אומרת.

לדברי הלוי, התלמידים נהנים להתעסק

באייפד, וכך משפרים את אוצר המילים שלהם

ואת היכולת הלימודית. "זה מעצים אותם", היא

מוסיפה. אמנם, היא אומרת, נדרשת השקעה רבה

יותר בהכנת שיעור באייפד, אך לדבריה, "זה

שווה לי - כי עם האייפד, התלמידים לומדים

אותו חומר - בחצי מהזמן שנדרש להם קודם".

הפרויקט אף זכה להזמנה להצגה בכנס של

אונסק"ו, ומדינות נוספות מעוניינות לאמץ את

המודל. "אנחנו לא חושבים שהמצאנו את הגלגל,

אבל בסופו של דבר, יש כאן תהליכים נכונים

ועבודה נכונה. המפתח הוא המורה. הוא עמוד

השדרה החשוב ביותר במדינה. ראש עיר שמבין

את זה הוא ראש עיר חכם", אומר בן ארי.

בן ארי מאמין שאוריינות דיגיטלית של מורים

היא מחויבת המציאות כיום. "המהפכה הטכנולוגית

שהתרחשה מחייבת כלים מתוחכמים יותר. מורים

ומורות שלא ישתמשו באמצעים דיגיטליים לא

יידעו להפנות ילד לגוגל, להשתמש בתוכנות

ולהכין משימות על גבי המחשב. לתלמידים שלהן

יהיו פחות סיכויים להצליח, חד וחלק.

"לפי התחזיות שהופיעו במחקרים האחרונים,

מהמקצועות ייכחדו -

47%

בשני העשורים הבאים

מקצועות כמו מזכירות, נהיגת משאיות, ראיית

חשבון. התהליכים האלה ייהפכו לאוטומטיים.

מקצוע ההוראה הוא בין אלה שלא ייכחדו, אבל

תפקיד המורה צריך להשתנות. המורה יהיה

בעיקר מנטור. הרבה מאוד מידע זורם ברשת,

וזה דורש הכוונה, דיון ופידבק על העבודה של

הילד. מדינה כמו ישראל, שאין בה הרבה משאבי

טבע והמשאב העיקרי שלה הוא המוח האנושי, לא

יכולה להרשות לעצמה שילדיה יפגרו מאחור.

אם הם לא ילמדו היום להשתמש במידע, אם לא

יידעו תיכנות, מתמטיקה או אנגלית - תהיה להם

בעיה להשתלב בתחרות מצד הודו, סין ומדינות

אחרות״.

האם המורות מסוגלות להשלים את הפער

הטכנולוגי? "ברור שכן", אומר בן ארי. "כשרק

התחלנו, אמרו לנו שהמורות לא יצליחו, שהן

לא יודעות שום דבר. הוכחנו שהן לביאות, והן

מובילות שינוי, כי כל אחת מסוגלת ללמוד,

להשתלם ולהעביר את הידע הלאה. כמובן שזה

תלוי בשאלה אם היא רוצה, אבל למורות יש

יכולות מדהימות. אני מאמין בזה".

תמירה גלילי

אקטואליה

אייפד לכל מורי

החינוך המיוחד

קרן אתנה, בשיתוף הסתדרות המורים והרשויות

המקומיות, תעניק לכל המורות והמורים בחינוך המיוחד

בישראל את הטאבלטים שמסייעים לילדי החינוך

המיוחד ללמוד, לשחק - וגם לתקשר עם העולם

"האייפד עושה

אורי בן ארי, מייסד ״קרן אתנה״:

נפלאות בחינוך המיוחד״. לדבריו בן דויד שיכנעה את

הקרן לכלול גם את המורים הנודדים, כי אף רשות לא

הסכימה לממן אותם. ״ולהחלטה זו שקידמה בן דויד

יש משמעות גדולה עבור המורים בחינוך המיוחד

שעובדים בכשבעה בתי ספר שונים ואף יותר״

מורות עם אייפד. שלל תוכנות

ולוחות תקשורת

2017

מאי

<

שיעור חופשי

4