57 / 68
רקע כישלון המקיפים והצלחתו הושגה
הודות לכך שתלמידיו הצליחו בבחינות
הבגרות. הצלחה שהושגה הודות להשקעה
הרבה של המורים שעלה בידם לשנות את
הציפיות של התלמידים מעצמם.
סוגיות עכשוויות
בשילוב של ילדים
ובוגרים עם צרכים
מיוחדים בישראל
עורכים: שונית רייטר, עירית קופפרברג,
יצחק גילת, הוצאת מכון מופת
הספר הוא אסופת מחקרים חדשים
שנעשו על ידי מרצים במכללות ובמסגרות
אקדמיות אחרות, כדי לבדוק היבטים
שונים הנוגעים לעולמם של ילדים ובוגרים
עם צרכים מיוחדים. בין נושאי המחקרים:
שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות
כוללות, סוגיות הקשורות לתוכנית לימודים
אישית לבעלי צרכים מיוחדים, זיהוי קשיים
בחשבון ועוד. מורים, יועצים וחוקרים
הפועלים בשדה החינוך המיוחד, יכולים
למצוא בספר ידע תאורטי עדכני ושיטות
לעבודה עם בעלי צרכים מיוחדים.
עורכי הספר הם: פרופ׳ שונית רייטר
ששימשה שנים רבות כמרצה וכחוקרת
בפקולטה לחינוך בחוג לחינוך מיוחד
באוניברסיטת חיפה, פרופ’ עירית
קופפרברג, פרופסור מן המניין במכללת
לוינסקי ועורכת כתב העת “עיונים בשפה
וחברה”, ופרופ’ יצחק גילת פסיכולוג,
מרצה לפסיכולוגיה ולשיטות מחקר
במכללת לוינסקי לחינוך.
חכמים
כרך חמישי: ראשית הישיבות בבבל ובא
־
296 ,
רץ ישראל, בנימין לאו, הוצאת משכל
עמ’
הרב ד”ר בנימין לאו, רב קהילת הרמב”ן
בירושלים, מקדיש את מיטב זמנו להפצת
מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית
בקרב הציבור הישראלי כולו. בסדרת
חכמים הוא מתחקה אחר עולמם של חכמי
ישראל לדורותיהם. הספר הראשון בסדרה
מלווה את יצירתם של חכמים מאנשי
כנסת הגדולה ועד לחורבן הבית. הספר
השני מוקדש לחכמים מימי יבנה עד מרד
בר כוכבא, הספר השלישי עוסק במעבר
של היהודים לגליל וסוקר את פועלם של
החכמים עד לחתימת המשנה בימי רבי
יהודה הנשיא. הספר הרביעי מתאר את
תהליך הפיכת המשנה לספר היסוד של
ההלכה היהודית.
הספר החמישי, האחרון שראה אור
בסדרת “חכמים”, עוסק במוסד “הישיבה”
שהתפתח לקראת סוף המאה השלישית
לספירה. הרב ד”ר לאו מציין כי מדובר
בתופעה ייחודית שלימים הפכה להיות
“הסמל של עולם הלימוד היהודי”. הקמת
הישיבות הסיטה את המוקד מלימוד בצלו
של חכם גדול אל לימוד במוסד קבוע
שהעומדים בראשו מתחלפים אך הוא
נשאר על מקומו. מכאן ואילך לא חכם
זה או אחר נמצאים במרכז אלא הישיבה,
כלומר השיטה והאופי, כפי שאלה עוצבו
על ידי ראשיה הראשונים.
כך למשל ישיבת סורא מתבדלת מישיבת
פומבדיתא בשיטת הלימוד, ושתיהן שונות
מאוד מדרכו של הרב נחמן במחוזא,
הספוגה בתרבות קוסמופוליטית. אל
מול הישיבות הצומחות בבבל מתמודדת
ישיבת טבריה בארץ ישראל על המשך
ההגמוניה. הספר מלווה את פועלם של
דור המייסדים של הישיבות הגדולות
בבבל ובארץ ישראל, מתאר את ההוויה
ההיסטורית בתוכה פעלו, ומביא את
המסורות שהנחו אותם ואת חידושיהם
בתחום ההלכה.
יהודי בלילה
מסע בעקבות חלומותיו של ר’ נחמן מב
־
רסלב, אלחנן ניר, הוצאת ידיעות ספרים,
עמ’
322
הספר “יהודי בלילה” דן בחלומותיו של ר’
נחמן מברסלב ובמשמעויות שהם נושאים
אתם. המחבר מנתח עשרה חלומות שבכל
אחד מהם מופיעות דמויות הנקשרות
בעלילות סבוכות ומוזרות, כגון חתונה
מלאה כלות שבראשן כלה חשובה שנכנסת
אל ישיבה ומתחילה לרקוד, או חתונה
שבה במקום חתן וכלה משתתפים חתן
ומת. חלום הסיוטים של ר’ נחמן הוא חלום
רדיפה, שבו הוא נוכח לדעת שחושדים בו
במשהו נורא אבל אף אחד לא מספר לו מה
הוא אותו דבר. בעקבות החשד הוא נאלץ
לצאת למסע נדודים אך אינו מוצא את
מקומו בעולם.
במבוא לספר מציין הכותב כי החסידים
הרבו לעסוק בחלומות. לפעמים דרך
החלום התגלה לצדיק חידוש תורה,
לפעמים בחלום התגלה צדיק שמת לצדיק
החי ובכך אישר את ערכו. חלומותיו של ר’
נחמן שונים בתכלית מהחלומות החסידיים
האחרים, בכך שהם אינם קשורים לחיים
הריאליים של החולם ואין בהם התגלויות
תורניות או מציאותיות. חלומותיו מהווים
ביטוי לעולמו הפנימי שהיה עולם סוער
ומורכב מאוד, ומעל לכל יש בהם הרבה
מאוד פחדים. “ההיחשפות לחלומות הללו
היא שותפות לתת מודע של התת מודע
היהודי לדורותיו”, כותב המחבר בהקדמה
לספר.
אלחנן ניר הוא בנו של הרב חגי ניר, רב
היישוב מעלה מכמש, ומשמש רב בישיבת
ההסדר “שיח יצחק’. אלחנן הוא עורך
מוסף “שבת” ב”מקור ראשון” ו”ערב שבת”
ב”מעריב”. הוא פרסם שלושה ספרי שירה:
“תחינה על האינטימיות”, “האש הרגילה”
ו”אם רץ לבך”.
אייר תשע"ז
57