53 / 68
האתגרים שלנו. זה לא קל אבל דבר אחד
בטוח, הילדים גדלים להיות מאוד חזקים,
עצמאיים, חדים, תורמים, נדיבים ועם אמונה
גדולה. הילדים מאוד פעילים בשליחות שלנו.
אנחנו קוראים להם הצוות שלנו, צוות המטבח,
צוות בית הספר וכו’. יש לנו מלמד שלומד עם
הילדים דרך הטלפון והרמקול, ובנימין ואני
משלימים אותו לגבי יתר הנושאים. הילדים
משתלבים היטב כשהם באים לישראל אחרי
הבר מצווה שלהם. יש להם ניסיון עשיר בחיים
ביפן כשליחים”.
רגעים קשים
אפרת מודה שהיו לה לא מעט רגעים קשים,
אבל עם הגישה הנכונה הצליחה להתגבר. “היו
זמנים שבאו לנתק לנו את הגז או החשמל כיוון
שלא היה לנו כסף לשלם. אמרתי לעצמי שאני
נמצאת כאן כיוון שהרבי שלח אותנו לשליחות
חשובה והכרחית. השם ודאי יעזור, ידעתי
זאת. זה היה מבחן של אמונה. הייתי נחושה
לא לשנות את מצב הרוח והגישה בגלל חוסר
בדברים חומריים.
“התרכזתי בברכות הגדולות שיש לי: בעל
מדהים, ילדים יפהפיים ובריאים ועבודת חיים
ששווה כל רגע. איך יכולתי להתלונן. הברכות
שלי היו בעלות ערך עשרת מונים מכמה
דולרים או ינים בבנק, זה בטוח. ולמרבית
הפלא דברים תמיד מסתדרים. זה נס החנוכה
שלנו שנמשך כל שנה מחדש. מסיבה זו הרב
נוהג תמיד עם מנורה ברכב, גם לא בחנוכה”.
בניהול הבית היא מסתייעת בנשים יפניות
מקומיות שבאות לבית חב"ד באופן קבוע.
"אנחנו חברות טובות, והתמזל מזלי שיש לי גם
חברות יהודיות, נשים הגרות ביפן כבר תקופה
ארוכה. בשבילי הן כמו משפחה".
רב ראשי
מינתה הרבנות הראשית בישראל
2014
בשנת
את הרב בנימין אדרעי לרב הראשי ביפן.
מזכיר הקבינט היפני הזמין את הרב אדרעי
למשרדו כדי לברך אותו על המינוי. ממשלת
יפן נתנה לו תעודת הערכה על פועלו למען
העם היפני בתקופת הצונאמי. כמו כן נתנו
לו ולכל המשפחה רישיון למגורי קבע כאות
הוקרה והערכה.
הרב בנימין פתח את סוכנות הכשרות ביפן,
שנותנת הכשר למוצרי מזון יפניים שמופנים
ליצוא בעיקר לארה"ב. בימים אלה הוא בונה
מרכז קהילתי גדול שיהיה בו גם מקום לקיים
לימודים סדירים. בעתיד יש תוכנית לפתוח
קייטרינג כשר עם מטבח מסחרי גדול, וכן גן
■
מרפא המיועד לאנשים הזקוקים למרגוע.
הרב בנימין דרעי מסייע למקומיים באירועי הצונאמי
1999-
"הגענו ליפן ב
לקראת חג החנוכה עם
תיקים:
3-
דולר ו
400
אחד עם אוכל כשר,
אחד עם נרות וחנוכייה,
ואחד עם שמן, סוכר,
ריבה, מוצרים להכנת
סופגניות בשביל הקהילה
היהודית. יהודי בשם
ג’ף ברגר ראה אותנו
מטיילים ברחוב, ואמר
לנו בהתרגשות: ‘חיכיתי
לכם כל השנים האלה’.
אלף ין.
50
הוא נתן לנו
אחר כך הוא השתתף
בערב הראשון שלנו”
אייר תשע"ז
53