דעות
11 עלונדון 2017 יולי-אוגוסט
מכף רגל ועד ראש בבעיות אישיות. במציאות
שפויה היה המעשה הזה מוגדר כפשע שנאה
ותו לא, אולם הממשלה יצאה מדעתה כדי
להפגין את שאט נפשה מהאירוע אותו היא
חפצה לכנות אירוע טרור לכל דבר. בכך
היא השוותה בין מעשה זה לבין הפיגועים
ההמוניים שהתרחשו במנצ׳סטר ועל שני
גשרי לונדון בתוך פרק זמן של חודש אחד.
(או מה שנשאר תרזה מיי מסיבה זו הזדרזה
ממנה) להפגין נוכחות בזירה באקט מוגזם,
שנועד לכסות על מחדל הופעתה האומללה
במגדל גרנפל.
ההיסטריה ההמונית סביב אותה דריסה הפכה
לפתע את המוסלמים לקורבנות הגדולים של
המציאות הנוכחית. כך הם העידו על עצמם
וכך הגיבו כלי התקשורת. כל אזכור לעברו
האפל של המסגד בפינסברי פארק זכה
לגינויים מקיר לקיר, אבל כדאי להזכיר כי מן
המקום הזה יצאו ליעדם כמה מן המחבלים
המתאבדים הגרועים ביותר בשני העשורים
האחרונים.
דוחה על הכוונת הערבית
והיה אם נקלעתם לשכונת נייטסברידג׳
במרכז העיר, האם חלפה במוחכם המחשבה
- ולו אף לרגע קט - שחנות הכלבו הגדולה
הניצבת במרכזה שייכת לבעלים המממנים
את החמאס, ה”אחים המוסלמים”, או
“ג׳בהאת אל־נוסרה”? המדור הזה ילל כמה
פעמים בעבר על האמירות הזערורית של
קטאר, המניחה יד על אוצרותיה של לונדון
ובעת ובעונה אחת מעריפה כספים על שלל
של ארגוני טרור מזרח־תיכוניים.
והנה, בשבועות האחרונים התעורר העולם
הערבי המתון והכריז מלחמה כלכלית על
נסיכות הגז העלולה להפוך גם לפלישה
צבאית והדחתה של משפחת המלוכה.
מאחורי הקלעים מפעילות אמירויות המפרץ
לחץ על בריטניה לבל תאפשר לקטארים
להשתלט על בירתה. במילותיו של אחד
מהשגרירים הבולטים של איחוד האמירויות
התבקש דאונינג סטריט לבחור “בין מדינה
עם סדר יום קיצוני לבין אלה המעוניינים
לבנות מזרח תיכון מקובל”. על העובדה
מיליארד 40 שקטאר השקיעה עד כה בלונדון
פאונד הוא אמר: “האם אתם רוצים כסף
קטארי המוכתם בדם?”.
למי שאינו יודע, לא רק “הארודס” נקנתה על
ידי אותה נסיכות, אלא אף הכפר האולימפי,
מגדל “שארד”, רבע מרשת “סיינסברי”,
מחצית מקנרי וורף, רבע מהבורסה, בניין
השגרירות האמריקאית, הבסיס הצבאי של
צ׳לסי, חלק מבנק “ברקליס” וזוהי רשימה
//חלקית ביותר.
את השתלשלות האירועים ובסופו של דבר
שינינו אותה. מאחר שלא הייתה כוונה להטעות
את הציבור, אנו מצטערים על הפגיעה
שנגרמה”.
אלא ש”טעות” זו נגרמת פעם אחר פעם,
בעיקר לאחר מעשי טרור נגד אזרחים
ישראלים, והיא זוכה לתיקון רק לאחר מחאה
חריפה. אפילו ההתנצלות לא נשמעת אמיתית,
שכן היא כבר חזרה על עצמה בעבר לאחר
שהנזק כבר נעשה, כפי שצייץ על כך בנו של
.דונלד טראמפ ג׳וניורנשיא ארצות הברית,
ה”טעות” הבאה היא רק עניין של זמן וזה יגיע
אחרי הפיגוע הבא בירושלים.
העקבות מובילות לעזה
היה תאולוג מוסלמי סוני שחי אבן תיימיה
בימי הביניים. הוא ידוע בפסיקותיו הדתיות
לפיהן מותר וצריך להכריז ג׳יהאד לא רק
על הכופרים, אלא אף על מוסלמים אחרים
הסוטים מדרך הישר. דינם של אלה המעליבים
את מוחמד הוא אחד - למות בסיף. אבן תיימיה
הוא גם מסגד ברצועת עזה הקרוי על שמו
והמקום החביב ביותר על החמאס להוציא
להורג את יריביו, אם בתלייה ואם באמצעות
נשק מודרני יותר. אולם אבן תיימיה הוא גם
שמו של ארגון פלסטיני קטן, תומך דאע”ש,
אשר העלה לא מכבר סרטון ליוטיוב ובו
הוראות מפורטות להכנת פצצה מתוצרת בית.
דקות והוא נקרא 20־הסרטון אורך למעלה מ
בערבית “רעיונות ג׳יהאדיסטיים עבור אריות
בודדים”.
עתה התברר כי המחבל המתאבד ממנצ׳סטר
ישב בסבלנות מול המחשב והרכיב את
בני אדם ופצעה 22 הפצצה הקטלנית שהרגה
עשרות רבות. המטען הכיל אצטון חומצתי
וניתן להרכיבו באמצעות כלי מטבח פשוטים,
כמו מסננת ופילטר קפה. חומרים דומים היו
בפיגועים הגדולים בלונדון, פריז ובריסל.
הקליפ מפרט גם כיצד ניתן להרוג את אלה
אשר שרדו את ההתקפה הראשונה. בכך
הגיעה המשטרה הבריטית למסקנה הסופית
לא היה זקוק לסיוע סלמן עבדיכי אותו
ממחבלים אחרים למרות ששהה בלוב, מולדת
הוריו, זמן קצר לפני הטבח ב”ארנה” של העיר.
איבוד עשתונות בפינסברי
ההתרפסות הבריטית בפני המוסלמים שוברת
שיאים חדשים. אחרי אירוע הדריסה ליד מסגד
פינסברי פארק קיבלו כל מקומות העבודה
ברחבי המדינה הוראה להכריז במשרדים על
דקת דומייה בשל מותו של אחד המתפללים
בטענה כי מדובר היה באירוע טרור. אבל
האם מדובר היה במעשה טרור? הנהג הדורס
לא השתייך לקבוצה מסוימת, לא הושפע
מאידאולוגיה קיצונית ולמעשה היה מוצף
ה
בשורה שיצאה ביוני האחרון ממוזיאון
“ויקטוריה ואלברט” לא הייתה צריכה
להפתיע, גם לא הסופרלטיבים שנקשרו
לראשו של חתן השמחה. אם היו
כאלה שהטילו ספק כלשהו ביכולתו
הווירטואוזית של דויד גרוסמן לספר סיפורים, באו
דבריו של ראש חבר השופטים כדי להבהיר אחת
ולתמיד שאין מדובר אלא באחד הסופרים המעולים
ביותר בעולם. לא בכדי השווה אותו מבקר הספרים של
הניו יורק טיימס לפרנץ קפקא.
פרסים רבים נפלו בחיקו של גרוסמן בעבר, וספריו
שפות, אולם נראה כי הפרס 36־תורגמו עד כה ל
הבריטי נחשב לחשוב מכולם, לא בשל התמורה
ליש”ט בלבד), אלא בגלל 50,000־הכספית (מחצית מ
היוקרה הנלווית אליו וההצלחה בחנויות. אשתקד, מכר
עותקים של ספריו 162,000 סופר דרום־קוריאני אלמוני
בבריטניה בלבד לאחר שזכה בפרס. גרוסמן מוכר
וידוע לקורא הבריטי זה כבר שני עשורים וספרו “אישה
בורחת מבשורה” היה להיט מסחרר. גם באנגלית הספר
מעורר השתאות, הרבה בזכות המתרגמת ג׳סיקה כהן,
שקיבלה מחצית מסכום הפרס ותרמה את מחציתו
לארגון “בצלם”.
השופטים התקשו למצוא את המילים הנכונות עבור
“סוס אחד נכנס לבר”, שיצא לאור בעברית לפני שלוש
שנים. “אקרובטיקה ספרותית על קו מתח גבוה” הוא
תיאור קרוב. הם לא חסכו בשבחים והתרשמו מרצונו
“לקחת סיכונים רגשיים וסגנוניים”. מלאכת הסופר שלו
הייתה מבחינתם מעשה אומנות, שבו כל מילה נשקלה
וכל משפט הונח על כף המאזניים.
הספר הזוכה עוסק בערב אחד בתוך אולם השוכן במרכז
התעשייה של נתניה, שבו, בין בדיחה לבדיחה, חושף
סטנדאפיסט בשם דובלה גרינשטיין החלטה שביצע
בעבר אשר תרדוף אותו כל ימי חייו. דובלה, בן להורים
ירושלמים ניצולי שואה, מספר על ילד הנוסע ממחנה
גדנ”ע להלוויית אחד מהוריו. הערב כולו מתואר מנקודת
מבטו של שופט בדימוס, אבישי לזר, אותו שכנע דובלה
להגיע למופע בזכות היכרות עבר שהייתה ביניהם.
המבקרים הבריטים יצאו מכליהם. “סוס אחד” הפנט
216 אותם. הם גם לא התעלמו מן העובדה שמתוך
מועמדים נבחרו שישה ומתוך השישה היו שני סופרים
ישראלים. עמוס עוז, שכתב את “הבשורה על פי
יהודה”, נשף בעורפו של חברו, אולם לא זכה לבסוף
בפרס הנכסף. גרוסמן מצא לנכון להודות ל”חברי
ומורי” בנאום הניצחון, שבו העלה על נס את תחייתה
של השפה העברית.
עוז עצמו לא הגיע ללונדון כדי להיות נוכח
בטקס, אולם אולי בשנה הבאה תגיע שעתו דווקא
//בשטוקהולם, בטקס הענקת פרסי נובל.
הג׳ינג׳י עשה זאת בגדול
זכייתו של דויד גרוסמן בפרס ״מאן בוקר״ הבינלאומי מיצבה אותו
סופית על גג הספרות העולמית וגם לעמוס עוז יש חלק בכך
בשבחים. דויד גרוסמן וג'סיקה כהן. ‭‬חסכו‭‬השופטים לא
צילום: "פרס מאן בוקר"
‭כי‭‬סברה‭‬המשטרה
בהסתה, ‭‬מדובר ‭‬אין‬
‭ב”הבעת‭‬אלא
מתוך צעדת ‬."‮דעה‬
"אל־קודס"
Richard Millet
צילום: