5 עלונדון 2017 יוני
כתבת השער
שאינו נשמע. היא מעניקה במה לנשים חסרות
הקול. בכלל, ביעל יש המון עצב ואני מתחברת
לעצב. היא התחברה אליי ולעצב״.
“בכלל לא תיאטרון”
הביקורות לאחר ליל הבכורה היו קטלניות.
אחד העיתונים העניק למחזה כוכב אחד מתוך
חמישה, ומבקרים רבים טענו כי בניגוד למחזות
הקודמים שביימה, ״סלומה״ אינו תיאטרון
בכלל. היו שנזפו בה על שגרמה לאוסקר וויילד
להתהפך בקברו בכך ששכתבה את סיפור
העלילה. ״האנגלים לא פתוחים בתיאטרון
כמו שהם חושבים, הם רגילים לאלמנטים
הומוריסטיים”, טוענת יסמין, “במחזה הזה
אין שום מרכיב בידורי. זהו מחזה אפל וקשה
לצפייה, אבל שלא שוכחים, לטוב או לרע. מאוד
קל להיות נחמד, לקבל חמישה כוכבים בגרדיאן
ולרצות את כולם. המבקרים היו יכולים להיות
מרוצים, לשתות יין ולשכוח את המחזה כעבור
כמה שעות. היא גם יכלה להביא שחקנים
אנגלים ונמנעה מכך. היא גם יכולה הייתה
להסתפק במוזיקת רקע במקום להציב שתי
זמרות על הבמה. אבל יעל הרגיזה וצמררה
אנשים ובכך גדולתה כאמנית. יעל באה מהצד
של הטירוף. יש שקשה להם, אבל רובם יוצאים
נרגשים, אפילו המומים. אחרי הביקורות,
השחקנים החליטו שייתנו מעצמם אפילו יותר
מאז ליל הבכורה״.
מאידך, תגובתו של הקהל הרחב הייתה שונה
בתכלית: ״אתמול, עמד הקהל על רגליו וצעק
׳בראבו׳. לא האמנתי לאהבה שקיבלנו ממנו״.
היא גם חולקת שבחים להרכב השחקנים,
שעם הזמן הפכו ליחידה משפחתית מלוכדת:
״אנו נפגשים מחוץ לתיאטרון, שותים וצוחקים.
זה מה שהחזיק אותי בתקופה הקשה. מה
שמקשה עליי כבר עכשיו הוא איך אפרד
מהם בעוד חודשיים״.
סלומה של וויילד, של מחזאים אחרים ושל
אמנים קלאסים, ידועה בעיקר כמי שבגללה
נכרת ראשו של יוחנן המטביל. אולם ליסמין
חשוב לציין כי בכך היא גאלה אותו מייסוריו.
״יוחנן רצה למות. הוא ניסה להיהרג כל הזמן,
אך הדבר לא ניתן לו ואפילו האכילו אותו בכוח.
חלומו היה ללכת לעולמו. הוא עבר עינויים
והשפלות והיא שחררה אותו מהסבל, העניקה
לו את משאלתו. ולכן, אחרי שהוא הומת, היא
נשכבת עליו ומנשקת אותו. גורלו נגע ללבה״.
יסמין שלמה לחלוטין עם תפישה זו העושה
צדק עם סלומה, הנסיכה שנאנסה בידי אביה
החורג, שנוצלה על ידי הסובבים אותה, שלא
הייתה אחראית לגורלה ולא זכתה לחופש לו
הייתה ראויה.
באמצע יולי, תסתיים הגיחה של יסמין
אל התיאטרון הלאומי. בינתיים היא נהנית
מלונדון, אותה היא מכנה ״אהבת חיי״, המקום
בו החלה את הקריירה המוזיקלית שלה.
״ספק אם הייתי עושה זאת אם המחזה לא
היה עולה בלונדון״. היא, בעלה ישי וילדיה
מתגוררים בדירה בשכונת סוויס קוטג׳, אותה
השכיר למענה התיאטרון על מנת שתהיה
במרחק סביר לסאות׳בנק, שם בילתה
שעות של חזרות 12־ ל9 בתחילת הדרך בין
והכנות ביום.
עם לדינו לא קונים במכולת
, היא ממשיכת המורשת של אביה, 42 ,יסמין
יצחק, אותו לא זכתה להכיר. הוא היה מלחין,
חזן וחלוץ בחקר שפת הלדינו ותרבות יהודי
ובשל 1922־ ספרד. הוא נולד באיזמיר ב
מלחמת טורקיה נגד יוון, נאלץ לעזוב את
מולדתו בהיותו ילד, דרך מצרים, והתנחל
בשכונת אוהל משה, ליד שוק מחנה יהודה
בירושלים.
2000 אלבום הבכורה שלה ראה אור בשנת
ומאז היא הנפיקה תשעה אלבומים, רובם
בספרדית. הם משלבים מוזיקת לדינו מימי
הביניים עם לחני פלמנקו אנדלוסיים מהעידן
המודרני. יסמין מאמינה במוזיקה כאמנות
המגשרת על פערים תרבותיים בין מדינות
וחברות, ועל כך היא זכתה בפרס היוקרתי של
“קרן אירופה-המזרח התיכון על שם אנה לינד”,
חלק משלל פרסים אחרים המציבים אותה זה
למעלה מעשור על הבמה הבינלאומית.
היא לא סבורה שהיא הצילה את הלדינו
מכלייה: ״עם הלדינו לא קונים יותר במכולת.
השפה הולכת ודועכת, ובעוד דור היא תישכח.
אולם אני כמו פרפר המפזר אבקנים מפרח
לפרח...״.
בקיץ היא תשוב לביתה שבמבשרת ירושלים,
אך מנוחתה לא תימשך זמן רב. היא יוצאת
למסע הופעות בארצות הברית ובקנדה, וממש
לאחרונה השיקה את ״רק עוד לילה אחד״ -
אלבומה הראשון בעברית.
//אבל את ״סלומה״ היא לא תשכח לעולם.
ביקורת ופרטים על ההצגה במדריך, בעמ’ *
.31
במה לנשים חסרות
הקול. יעל פרבר,
לובנה אל־קונטאר
ויסמין לוי במהלך
החזרות להצגה
צילום:
Johan Persson
״אני לא יסמין ששרה, אני מגלמת
את הכאב של סלומה, אבל עושה זאת
בשמחה ובלי אגו. עברתי כאן תהליך
מרגש ועל כך אני אסירת תודה ליעל״