דעות ואקטואליה
9 עלונדון 2017 מאי
רבות: הממסד נגד העם. השמרנים נגד
הציבור. בעלי ההון נגד העובדים. וכן, אזכור
חוזר ונשנה של פיליפ גרין ו”ספורטס דיירקט”,
עליהם נשמע עוד רבות במהלך המערכה.
קורבין טווה את תכניתו על בסיס האמונה
כי בפרק זמן קצר זה הוא יוכל להפוך את
הקערה על פיה. הרי הוא לא יצטרך להשיב על
שאלות מביכות אודות עמדתו כלפי החמאס
והחיזבאללה. ענייני חוץ יהיו מחוץ לסדר היום.
כאן הוא יחוש כמו במגרשו הטבעי ויהפוך
את עצמו למנהיגם של הנדכאים והחלכאים
עלי אדמות. הוא גם זומם לעמוד בראש מה
שיריבתו כינתה “קואליציה של תוהו ובוהו”,
אליה הוא ירתום את הליברל-דמוקרטים
והמפלגה הסקוטית הלאומית. זו האחרונה
בוודאי שהעסיקה את מיי. בבחירות האחרונות,
מושבים במהלך 49 מתוך46 גרפה המפלגה
גל לאומני שיכול היה לשגר לפרלמנט גם
קופי שימפנזה לו היו מייצגים את המפלגה.
הפעם הניצחון הסוחף הזה עלול לקבל מכה
קלה בכנף. הסקוטים הקטינו במידת מה את
תאבונם לעצמאות, ולמפלגה השמרנית יש את
רות דוידסון, מנהיגה חזקה ורהוטה, העשויה
להעניק “אף זב דם” לניקולה סטרג׳ן, שהפכה
להיות דמות שנואה ביותר בדאונינג סטריט.
לא בכדי אמרה מיי בנאומה הדרמטי, כי
הסקוטים, הלייבוריסטים, הליברלים ו”לורדים
לא נבחרים” חברו יחדיו כדי לחבל במשא
ומתן שהיא עתידה לנהל עם האיחוד האירופי
על עתיד היחסים ביניהם. רק עמם, היא
הדגישה, קורבין יוכל לרשת אותה.
היורשים כבר משחיזים סכינים
בכל זאת, קשה יהיה להאמין שהשמרנים
יהיו “מסוגלים” להפסיד. קורבין לא זוכה
לאהדה אפילו בקרב מפלגתו. רבים נוטרים
לו טינה על יחסו המעורפל לברקסיט.
פרלמנטרים שהחליטו 20-יעידו על כך כ
שלא להציג את מועמדותם מחדש. מעבר
לפינה כבר מושחזים הסכינים על ידי
9-היורשים האפשריים לרגל שליפתם ב
ביוני, לאחר היוודע תוצאות הבחירות. בקרב
האיגודים המקצועיים, המפרנסים הראשיים
של האופוזיציה, שוררת מלחמת אזרחים.
והעיתונות, הוי העיתונות, היא תעשה ממנו
מטעמים. יעיד על כך העמוד הראשון של
ה”דיילי מייל” השנוא כל כך על השמאל,
שנשא את הכותרת “לרסק את המחבלים”.
אפילו תרזה הזדעזעה. זהו העיתון שכינה
את שופטי בית המשפט העליון “אויבי העם”
על שהעזו להחליט כי רק הפרלמנט יוכל
להחליט על ברקסיט. לכך יש להוסיף את
ה”סאן”, ה”טלגרף”, ה”טיימס” וה”פייננשל
טיימס”, שיתמכו בכל מחיר בימין, לעומת
ה”גרדיאן”, ה”מירור” ואולי ה”אינדפנדנט”,
להם יש השפעה קטנה יותר.
במידה רבה, עושה תרזה חסד עם הלייבור.
היא תאפשר למפלגה להיפטר מקורבין
ולא כמה שנים מאוחר יותר. זה 2017-ב
יעניק ליריביה את האפשרות לבחור מנהיג
חדש למשך חמש שנים, שיוביל את המפלגה
. איך אמר ניל קינוק, 2022-לניצחון אפשרי ב
המנהיג לשעבר: “לא נראה לי שאזכה לראות
את הלייבור חוזר לשלטון בימי חיי”. ובכל
זאת, אין מדובר בניצחון המונח בכיסה של
הגברת, אם מפלגתה תפגין שאננות ותנוח על
// זרי הדפנה לפני יום הבוחר.
“היא התייצבה מול סוללת עיתונאים ליד
מעונה הרשמי והטילה לאוויר העולם את
הפצצה הפוליטית. אפילו שריה לא היו שותפים
להרהורי הכפירה שלה בימי החופשה"
לייבור
לקחה על עצמה סיכון מחושב
שעלול להפוך לבומרנג.
תרזה מיי בעת ביקור במסגד
“אל מדינה” בברקינג (ארכיון)
Daniel Leal-Olivas/i-Images/UK Home Office/flickr
צילום: