2017 מאיעלונדון 12
דעות ואקטואליה
ש
לום חבריי הלונדונים. חג
69 ,שמח באמת לכולנו
שנים לא הולכות ברגל...
מי היה מאמין. אפילו בן
גוריון לא באמת האמין
שזה יחזיק מעמד. אז השמחה באמת גדולה,
רק דבר אחד קטן מעיב וזה המספר עצמו,
שמעיד שהכל הפוך.
שלא תחשבו שאני מקטר, אני חושב שהמדינה
הזו היא חתיכת נס, מעשה אלוהי, מעטים נגד
רבים, שמש בגבעון דום וכל מיתוס אפשרי.
אבל הכל הפוך גוטה, הכל הפוך.
הנה כמה דוגמאות: דברים שלקחו
לאימפריות שנים - לקחו לנו קצת יותר מחצי
מאה. מי היה מאמין שאחרי פחות ממאה שנה
יקראו לנו בכל מקום עם כובש? מי פילל ומי
מילל שיקראו לנו מדינת אפרטהייד? איך
יכול להיות שאחרי כל כך מעט זמן, בני עמנו
ילכו מכות במטוס על שוקולד? איך קרה
כל כך מהר שהמילה קיבוץ תתקשר לאונס
בקיבוץ, לפשיטת רגל, למחיקת חובות?
פעם היינו כל כך גאים שמיטב אנשינו ישבו
בבית הסוהר. אני מתכוון כמובן ללוחמי
המחתרות שהקריבו את נפשם למען המדינה
שנה אחרי זה יהיו 70־שבדרך. מי האמין ש
בכלא ראש ממשלה, נשיא, שר אוצר, שר
בכיר, מנהלי בנקים והמוני מפקדים בצבא
שביקשו קפה, אבל אם אפשר להביא אותו
בעירום אחרת תחטפי ריתוק, מותק!
בן גוריון דיבר על חברת מופת, דובר על אור
לאנשים 69־לגויים, אך בדרך ליום ההולדת ה
אין כסף לשלם חשבון חשמל וניצולי שואה
עדיין לא בטוחים אם מחר יהיה אוכל על
השולחן, לחלקם לפחות. ובעיקר, מי האמין
שאנחנו - שנרדפנו בכל העולם והגענו לכאן
בדרך לא דרך - נבנה בתי כלא למסתננים
שחורים, שבורחים מארצות בהם מנסים שוב
להשמיד עם או סתם לאנוס את מיטב בנותיו.
נכון, לא את כולם אנחנו כולאים. את המעטים
שמצליחים להיכנס אנחנו סתם משפילים עד
עפר. מי האמין שכך יהיה?
אבל - והנה מגיעה המשאית עם ה״אבל״ -
עשינו פה כמה דברים לא רעים, ממש לא
רעים. אנחנו הכי חכמים באזור, יש לנו מלא
פרסי נובל להוכיח את זה, ואנחנו פה ושם,
ממש פה ושם מנסים לעזור אחד לשני.
לא המון, לא כל הזמן ולא
לכולם - אבל פה ושם. מדי
פעם, כבר לא מזלזלים ביוצאי
אתיופיה, לא ממש דורכים
עליהם - למעט מסעדה אחת
במרכז הארץ שכתבה בחשבון
של שני יוצאי אתיופיה “השולחן
של הכושים”. כן, כושים. הם חטפו
120,000 תביעה ועכשיו צריכים לשלם
ש”ח, אבל הם מתנצלים נורא ומבטיחים שזה
לא יקרה יותר. אנחנו גם לא מנתקים יותר
חשמל לאנשים עניים, אלא אם הם פליטים
שגרים בפתח תקווה. כן, גם זה קרה למשפחות
עם תינוקות. שבוע הם היו בלי חשמל עד שבית
המשפט תבע את עלבונם, כי כן - יש לנו בית
משפט מעולה וכל מי שלא בטוח בזה שיראה
מי בכלא, כל המי ומי…
אני קולט שאני שוב מספר על דברים פחות
טובים, אז הנה משהו מעולה לסיום. אנחנו
ישראלים, אנחנו זן נדיר, אנחנו ישירים,
מצחיקים, בוטים ולא מחבבים סמול טוק.
אנחנו, אגב, לא עוזבים את האיחוד האירופי.
אנחנו גם לא התקבלנו לאיחוד. אבל אם יום
אחד ננסה ונתקבל - לא נעזוב. אנחנו בכלל
לא נעזוב. לא את אירופה ולא את הממרח
התיכון. אנחנו נשארים כאן, עם כל היופי
והזוהמה, עם כל הרוע והחיבה, עם כל החום
הזה של יולי-אוגוסט. אבל יש לנו את שלמה
ארצי, ואם יש אלוהים למעלה, כדאי שיתחיל
להסתכל לכיוון כי יש תחושה שמשהו קצת
מתפרק ושייתן יד כדי שלא יתחיל כל הבלגן
//מהתחלה. יאללה, יום עצמאות שמח שיהיה.
גיא מרוזהממרח התיכון //
הכל הפוך
מי היה מאמין שאחרי פחות ממאה
שנה יקראו לנו עם כובש?
גיא מרוז מברך
יום עצמאות שמח
יום עצמאות שמח
יום עצמאות שמח
יום עצמאות שמח
יום עצמאות שמח יום עצמאות שמח
יום עצמאות שמח יום עצמאות שמח
ל ש ת וחוח י נ ה ל ו א ג