דעות ואקטואליה
11 עלונדון 2017 מאי
ה
שנה, חודש מאי מציין לא מעט חגים, שרובם
אינם מוזכרים בתורה. אבל זה לא אומר שהם
זוכים להתעלמות בבתי הכנסת. קראו כיצד
נוהגים לציין את המועדים.
1/5 , יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - ד’ באייר
יום שנקבע להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל
ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ
ישראל. זהו יום אבל לאומי בישראל.
הורדת דגל ישראל לחצי התורן, הדלקת ממנהגי היום:
נר זיכרון בבית, נתינת צדקה לזכר הנופלים ואמירת
תפילת “יזכור”:
ים, ִ יצ ִּ מ ַ א ָ ה ְים וִ נ ָ מ ֱ א ֶּ נ ַ יו ה ָ תֹנו ְ ב ּיו וָנ ָּ ת בֶ ל א ֵ א ָ רְׂש ִם יָ ר ע ּ ֹ כ ְ זִ י
י ִ ט ֲ ח ַת וֹרו ָּ ת ְ ח ַּ מ ַ י ה ֵ מֲחֹל לו ָ כְל, ו ֵ א ָ רׂשִי ְ ה ל ָנָגֲ ה ַ א־ה ָ ב ְ י צֵ לָּ י ַ ח ־
ין, ִ יע ִ דֹו ּ מ ַ ת הֹילו ִ ה ְ י ק ֵ ש ְ נ ַ א ְ ם, ו ָ ע ָ ת הֹ כו ְ ר ַ ע ַ מ ְּ ים ב ִ מ ֲ חֹו ּ ל ַ ת הֹבו
ם ָׁ ש ְ פ ַנ ּ פו ְ ר ֵ ר חֶׁ ש ֲ ר, אַ ה ּ ֹס ַ י ה ֵּ ת ָּ ת בּ רו ֵׁ ש ְ ה ו ָ ר ָ ט ְׁ ש ִּ מ ַ ן, הֹחו ָּ ט ִּ ב ַ ה
ץ ֶ ר ָ א ָּב ּ חו ְ צ ְ ר ִּ נ ֶׁ י ש ִ ל מ ָ כְל, ו ֵ א ָ רְׂש ִת י ַ מ ּקו ְּ ל ת ַ ה ע ָ מ ָ ח ְ ל ִ מ ַּ ב
ל ֵ א ָ רׂש ִ ר י ּ ֹכ ְ זִ ר. י ֹרו ֶּ ט ַ י הֵנּו ּ ג ְ ר ִ א ֵ ים מ ִ ח ְ צ ָ ר ְ י מ ֵ יד ִּב ּ הָ ה ל ָ צ ּחו ִ מ ּ ו
ה ָ רּבוְּ ג ַ ת הַ ד ְ מ ֶ ח ְים ו ִ מ ּלוֲ ע ָ יו הִ ל ז ַ ל ע ַ ב ֱ א ֶיְ ו ֹעו ְ ר ַ ז ְּ ך ב ַ ר ָּ ב ְ תִ י ְ ו
ה ָ כ ָ רֲ ע ַּ מ ַּ ים ב ִּ פ ְ ס ִּ נ ַ ל ה ֶׁ ש ש ֶ פ ֶּ נ ַ ת ה ּ ירו ִ ס ְ מ ּ ן וֹצו ָ ר ָ ת ה ָׁ שֻ ד ְ ק ּ ו
ים ִ מ ּ תו ֲ ן חֹחו ָּ צ ִּ נ ַ י ה ֵ רּטוֲ ל ע ֵ א ָ רְׂשִת יֹכו ְ ר ַ ע ַ י מ ֵ ל ְ ל ַחּ יו ְ הִ ה. י ָ ד ֵ ב ְּ כ ַ ה
ר. ֹו ּ ר ד ֹדו ְ ל ל ֵ א ָ רֹ ְ ש ִב יֵ ל ְּ ב
2/5 ,יום העצמאות (נדחה) - ו’ באייר
ביום ה’ באייר, הוכרזה הקמת מדינת ישראל בתום
המנדט הבריטי, ומדי שנה ביום זה אנו חוגגים את הקמת
המדינה ואת העצמאות שבה זכינו.
בבתי הכנסת נאמרות תפילות מיוחדות ממנהגי היום:
ליום העצמאות, הכוללות מזמורי הלל (מתוך ספר תה ־
י ִּ נֹרָי ו ִ ל ֲ ה ַ “צלים) והפטרה מיוחדת המסתיימת בפסוק
(ישעיהו, פרק ל” ֵ א ָ רְׂשִ י ׁ שֹדו ְק ְ ך ֵּ בְ ר ִ ק ְּ ל בֹדוָ י ג ִּ ן כֹו ּ י ִ ת צֶ ב ֶׁ ש ֹיו
י”ב). כמו כן, אומרים תפילה לשלום המדינה ותפילת “מי
שבירך” לחיילי צה”ל.
14/5 ,ל”ג בעומר - י”ח באייר
לספירת העומר שמסיים את מנהגי 33־זהו היום ה
האבלות של הספירה. על פי המסורת, נעצרה בו המגיפה
שפגעה בתלמידי רבי עקיבא וזהו גם יום ההילולא של
רבי שמעון בר יוחאי. חג זה הוא אינו מוזכר בתורה וגם
לא במשנה.
המנהג המפורסם ביותר הוא הדלקת ממנהגי היום:
המדורות לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב”י), ואף
נוהגים לעלות לקברו במירון. השנה, לבקשת הרבנות
הראשית, ייערכו המדורות ביום ראשון. מנהג נוסף הוא
ה”חלאקה” - גזירת שערותיו של פעוט שהגיע לגיל
שלוש על יד קברו של התנא הקדוש. כמו כן, בקהילות
ישראל נהוג גם לשחק בחץ וקשת, ובבתי הכנסת שרים
את פזמון בר יוחאי ומדליקים נרות. יש גם כאלה שנוהגים
ללמוד בספר הזוהר.
ל”ג בעומר במרוקו היה נחשב יום חג ובלילה שלפניו
התאספו מניינים כדי ללמוד כל הלילה ולערוך משתה
שמח. בטטואן שבמרוקו היו קוראים לל”ג בעומר “ליל
הילולא”. עד חצות ליל קראו בזוהר והלכו לאחר מכן
לרב הראשי לסעודה, שהקריא תפילת אשכבה או הזכרת
נשמות לבני העדה שהלכו אותה שנה לעולם.
24/5 ,יום ירושלים - כ”ח באייר
יום ירושלים הוא חג לאומי לציון איחוד העיר ירושלים
תחת ריבונות ישראלית, לאחר הקרב על ירושלים במ ־
לחמת ששת הימים.
על פי קביעת הרבנות הראשית לישראל, ממנהגי היום:
יש לומר בתפילת שחרית את “שירת הים” פסוק בפסוק,
“הלל שלם” בברכה ומזמור ק”ז בתהלים, ובנוסף, יום
זה נקבע כיום משתה ושמחה, וכהודייה על הנס שעשה
הקב”ה לעמו ישראל בניצחונם את אויביהם ושחרורה
של ירושלים. ביום זה מציינים גם את יום הזיכרון ליהודי
אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. מנהגי החג מכוונים
למאמרו של רבי יהושע בן לוי: “עיר שחוברה לה יחדיו
- עיר שעושה כל ישראל חברים”.
31/5 ,חג שבועות - ו’ בסיוון
חג הידוע בכינויו חג מתן תורה הוא אחד משלוש הרג ־
לים - פסח, שבועות וסוכות - ובו אנו מציינים את היום
שבו ניתנה התורה לעם ישראל לאחר יציאתם ממצרים.
שבועות שונה משני הרגלים האחרים בזה שלא נקבע לו
50 תאריך קבוע במקרא - הוא תלוי בחג הפסח ונחגג
יום מיום הבאת העומר. משך החג הוא יום אחד בישראל
ויומיים בחו”ל, ומדליקים בו נרות כמו בכל יום טוב. החג
מסמל את השילוב של הערכים החשובים ביותר בעם
ישראל: ערך החירות הפיזית שזכו לה בני ישראל עם
יציאתם ממצרים וערך החירות הרוחנית שאליה הגיעו
עם קבלת התורה בהר סיני.
נוהגים לערוך תיקון ליל שבועות - להיות ממנהגי החג:
ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה. התיקון מכיל
קטעים מן התורה הכתובה ומן התורה שבעל־פה. בנוסף,
סועדים סעודה חלבית, כפי שנאמר בשיר השירים:
, ְךֵ נ ֹו ׁ ש ְ ת ל ַ ח ַּ ב ת ָ לָ חְו ׁש ַ ב ְּ ה; ד ָּ ל ַּ , כ ְ ךִי ַ תֹ תו ְ פִׂה שָנ ְ פ ּ ֹט ִּ ת ת ֶ פֹ“נ
(שיר השירים, ד’ י”א), ומכאן ן”ֹנו ָ ב ְל ַ יח ֵ ר ְּכ ְ ך ִ י ַ תֹמ ְ לַׂש ַ יח ֵ רְו
שהתורה נמשלה לחלב. נוהגים גם לקשט את בית
הכנסת ואת הבית בירק, משום שזהו חג הקציר והבציר,
ולקרוא במגילת רות בבית הכנסת - סמל לכך שרות
קיבלה על עצמה את עול המצוות, כשם שישראל קיבלו
עליהם את המצוות במעמד הר סיני. כמו כן, קוראים את
עשרת הדברות בבית הכנסת, ובקהילות רבות מביאים
//גם את הילדים הקטנים כדי לשמוע אותן.
יפה ואליה אשקי הם נציגי “חברותא – לונדון”. הם *
ישמחו לענות על כל שאלה הנוגעת לענייני החג ובמ ־
עגל השנה כולה, ומזמינים אתכם להשתתף באירועים
havrutaLondonסביב ימי החגים, פרטים בפייסבוק:
ייל:
(יפה) 07763-347-237 :ובמספרי הטלפון
(אליה). 07436-552-141
*כתבה שיווקית
יפה ואליה אשקי ישראליות ויהדות //
בין חג למנהג
על הקשר בין המועדים האזרחיים ותפילות הדת
àééìú äùçø
Ayelet Hashachar Reaching Out From Within
àééìú äùçø
Ayelet Hashachar Reaching Out From Within
ìåâå öáòåðé / ùçåø ìáï
ìåâå òì ø÷ò ëää
àééìú äùçø
AyeletHashacharReachingOut FromWithin
Ester Inbar
צילום: