86 / 182
86
2017
, יולי
18
גיליון
מיקוד שליטה פנימי, חוללות עצמית (אמונה ביכולת), לכידות ומחויבות, היוצרים
במשותף חוסן תפקודי הנדרש לארגון.
לאור עומק השבר אחרי "צוק איתן" היה ברור
ז. ממד הזמן ואורך ההתאוששות:
כי ההתערבות תיעשה בשלבים שונים של אינטנסיביות: בחודשים הראשונים
באינטנסיביות גבוהה ולאט-לאט להפחית ולהחזיר את כל מנגנוני ההובלה
והשליטה לכוחות המקומיים.
המצב של הקהילה השתנה לאורך הזמן. אם בתחילה היה רצון רב להתכנס כדי
לדבר על מה שהיה, לאחר כחודשיים-שלושה עלה רצון להתכנס לשם עשייה
חברתית ותרבותית. הערכנו כי ההתערבות תארך כשנה ונערכנו לכך. חשיבות ממד
הזמן הייתה גם בשדר כלפי חברי הצוות ואנשי הקהילה באמירה כי התאוששות
היא תהליך וכי חשוב להיות סבלניים וקשובים לשלביו השונים, שאינם עוברים על
הקהילה כמקשה אחת.
ההבנה כי יש צורך וחיוניות להשיב לקיבוץ רצפים של
השבת הרצף התפקודי:
ח.
), קיימים כמה
1994(
תפקוד ואת שגרת ההתנהלות והניהול. על פי עומר ואלון
רצפים חשובים בחיי האדם והקהילה - רציפות תפקוד, רציפות חברתית, היסטורית
וקוגניטיבית. כל אלו נפגעו בקיבוץ נחל עוז.
עצם קיומו של השיח הוא כוח
חשיבות השיח בתקופת ההתאוששות הראשונה:
ט.
בעבור הקהילה וקיומו באווירה מכבדת ומכילה מחזיר לה את האמון בעצמה.
תיאור פרקטיקת ההתערבות בקהילה
3.2
: נקודת שינוי ראשונה - מתאספים יחד
2014
ספטמבר
הזמנו את כל הקהילה למפגש ראשוני בהנחיה משותפת
2014
באמצע ספטמבר
שלי ושל תהילה רביבו, מנהלת מרכז החוסן, וענבר שבח, העו"סית של הקיבוץ,
משתתפים מכל הגילאים. נראה היה כי רוב אנשי
80-
שאליו הגיע קהל גדול של כ
נחל עוז רק חיכו להזמנה זו. חילקנו את המפגש לשני חלקים; בחלק הראשון עבדנו
עם כרטיסיות בקבוצות קטנות של כארבעה משתתפים כדלהלן:
1 1
.
חוויה משמעותית שעברתי ב"צוק איתן".
2 2
.
מי/מה נתן לי כוח לתפקד?
3 3
.
משהו חדש שלמדתי על עצמי/משפחתי/קהילתי.
4 4
.
החלטה משמעותית שקיבלתי בזמן המבצע.
5 5
.
איך מה שקרה השפיע על הקהילה שלי בעיניי?
6 6
.
כיצד התמודדתי עם כעס/עצב/תסכול?
7 7
.
שיחה משמעותית שהייתה לי עם אנשים מהקהילה.
8 8
.
על מה אני יכולה/ה להודות ולמי?
היה לנו חשוב לייצר שיח אינטימי, לאפשר לקהילה לבנות נרטיב חדש ולתת לה
תמיכה וכוונה. בשיחות שיתפו המשפחות הצעירות שהיו מחוץ לקיבוץ בתקופה