85 / 182
85
2017
, יולי
18
גיליון
לניהול שיח האינטימי בקהילה יש פרק זמן קצר
ב. הזמנה ליצירת נרטיב מחודש:
שבו יש מוכנות לדבר על מה שקרה, להתכנס ולשבת יחד, כאשר הכול עוד טרי
ומאוד כואב. אחד המושגים המרכזיים בגישה הנרטיבית הוא "סוכנות" או "הנעה
. לכל אדם יש השפעה על חייו שלו והשפעה - גם אם
)personal agency(
אישית"
מזערית - על העולם. תחושה זו, הנפגעת קשות עקב טראומה, משוחזרת באמצעות
ההמשגה והחוויה מחדש של ידע, מיומנויות והכוונות של האדם. שִחזור זה מהווה
תרופת נגד למסקנות המשתקות של תפיסת העצמי כ"פסיבי" ו"פגום", לתחושת
הריקנות וחוסר הטעם בחיים, שהן חלק מההשפעות ארוכות הטווח של טראומה.
הקהילה יודעת מי היא ויודעת לשמור את זהותה. מסיבה זו, ברגעים של שבר
וסערת נפש, חשוב לקיים שיח וליצור נרטיב מחודש לזהות האדם והקהילה. תהליך
להתפרקות הזהות ו/או לתפיסת זהות העצמי (האישית
תרופת נגד
שחזור זה הוא
כך, בתהליך ממושך,
.)White, 2007(
או הקהילתית) כאובדת, נגמרת או פסיבית
שאלה הקהילה את עצמה שאלות שעסקו בעבר (כוחות הקהילה ולצדם הטראומה
והמשבר) ובהווה (ההתמודדות), אך היו מכוונות לעתיד, לציר הקהילתי של נחל עוז
כקהילה שיש בה ערכים של סולידריות ושייכות.
אחרי המשבר והאובדן
ג. מיצוב מחודש של גרעין הקהילה ויצירת יציבות וסדר יום:
הייתה בקהילה תחושהשל כאוס. תושבים רבים חשו כי אין הנהגה ברורה; יש דמויות
רבות הנמצאות בשטח אבל לא ברור מי מוביל. מסיבה זו, במסגרת ההתערבות
הוחלט בשיתוף הצוות החברתי שהוקם, כי יש צורך לעשות סדר עדיפויות בעשייה
ובכוחות הרבים שנכנסים ומתערבים מתוך רצון לעזור.
עיקרון נוסף שהיה חשוב לנו ליישם בליווי
ד. הנגשת מעגלי התמיכה המקצועיים:
הקהילה היה להעביר לכלל התושבים את התחושה כי הם לא לבד, וכי נציגי המועצה
האזורית ומרכז החוסן נוכחיםשםבעבורםהן כקהילה והן כפרטים. במקביל לתהליך
ההתערבות הקהילתי ניתנה האפשרות לכל אנשי הקיבוץ להיפגש ולהיעזר באיש
מקצוע לא רק למטרה טיפולית אלא גם לשיחות חד-פעמיות לתמיכה ולהקשבה.
חשוב לייצר רצף של
ה. התאמת פרקטיקת ההתערבות למאפייני כוחות הקהילה:
עשייה חברתית וקהילתית המתאימה לקיבוץ נחל עוז, שהוא קיבוץ משפחתי
וקהילתי מאוד עם מסורות של "יחד". חוסר האונים אינו בריא לקהילה וחשוב
למצוא את המשמעויות שיהוו כוח התנגדות לאין-האונים. משימות אידאולוגיות
המתאימות למשאבי החוסן של הקהילה יכולות להוות חלק מהמרפא של הקהילה.
משימות אידאולוגיות מהוות מרפא גם משום הגיבוש ותחושת הסולידריות סביבן.
, זהו
)Possick, Shapira & Shalman, 2017
, בתוך:
Neimeyer
, 2001(
על פי ניימר
מנגנון התמודדות משותף חזק היכול להוות גם סוג של צמיחה פוסט-טראומטית.
החזרת הכוחות והמנגנונים
ו. חזרה לתפקוד וחוללות עצמית בתחום הארגוני-ניהולי:
), במאמרו על חוסן
2009(
של הקיבוץ לתפקוד יחד עם האמונה ביכולתם. בן נשר
מדבר על שישה מרכיבים המייצרים חוסן. כל אחד מששת רכיבי המודל
היהלום,
נבנה מיסודות שונים ומפעילויות ארגוניות שתוצאותיהן מביאות לתוצרים: מודעות,