15 / 66
15
עט השדה
2012
פברואר
זוית ביו-פסיכו-סוציאלית על ממצאי המחקר: תגובה למאמר
"תפיסה מוטעית של משקל הילד בעיני האם ועישון קשורים לעודף משקל
והשמנת יתר בקרב ילדים בגיל גן ממעמד חברתי-כלכלי נמוך"
בלהה בכרך
בלהה בכרך, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהלת
**
תכנית "תזונה ומשפחה"
הדיון שאנהל עם המחקר ייעשה מתוך עמדה ביו-פסיכו-סוציאלית של תחום העבודה הסוציאלית ועל בסיס
היכרותי את תחום התזונה כמובילת פרויקט "תזונה ומשפחה." אין בתגובתי כל התייחסות לעצם המחקר
וממצאיו .
יום אחד פגש החכם הסיני איכר זקן מהלך בדרך כשבידו האחת לחם ובשנייה פרח. "סבא" שאל החכם "למה
לחם ולמה פרח?", הביט בו הזקן, הרהר וענה "הלחם כדי לחיות והפרח כדי שיהיה בשביל מה לחיות."
סיפור סיני ידוע זה מייצג עבורי את משמעותו הכפולה של המזון בחיי האדם: משמעות קונקרטית-פיזיולוגית
ומשמעות סימבולית-נפשית. אף ששתי המשמעויות מהוות מסגרת משולבת, בתגובתי זו אתייחס למשמעות
הסימבולית-נפשית.
סימבוליות המזון בתפקידו כמשאב פסיכולוגי נוצרה כבר ברגעי חייו הראשונים של האדם וממשיכה ללוותו
עד סוף ימיו. הנקה היא נקודת המפגש הראשונה של התינוק עם העולם ועם זולת משמעותי. כאן נוצר הקשר
הראשון בחייו, על משמעויותיו המורכבות, ומתחיל להתפתח תהליך תקשורת. חוויית האכלה זו, המלווה תחושה
של חום והכלה, מהווה גם בסיס להתפתחות תחושת אמון בעצמו ובעולם. מיקום ראשוני זה מבסס את תפקיד
המזון ואת התהליכים הנגזרים ממנו כאבן יסוד בבניית תבניות פסיכולוגיות תוך-נפשיות ובין-אישיות, אשר
ביטויים להן יופיעו בהמשך חייו של הילד, הן באופן ישיר והן באופן עקיף.
במערכת התוך-אישית ניתן לזהות את מקום המזון ותפקידו כביטויים של שליטה ואי-שליטה על מערכות חיים
פנימיות וחיצוניות, כמו למשל בהפרעות אכילה, או במציאת "נחמה" באכילה כדרך ביטוי של חזרה אל המקום
ה"בטוח" והמעוגן באותה חוויה ראשונית של המזון. במערכת הסביבתית והבין-אישית ניתן לזהות את מקום
המזון כ"יוצר קשר" ומעורר קרבה ואינטימיות. אנשים נפגשים סביב "אוכל." שוב ניתן לזהות כאן את הצורך
לקרבה, להבנה ולהפגת הבדידות. המזון מהווה "מסגרת" ישירה, אך גם עקיפה, למענה לצרכים אלה. תהליך
זה בא לידי ביטוי באופן בולט בשולחן האוכל המשפחתי, המהווה מיקרוקוסמוס של תהליכים משפחתיים. סביב
שולחן האוכל באים לידי ביטוי קונפליקטים משפחתיים, אך גם תהליכים של פתרון בעיות והכנסת תהליכי שינוי.
במערכת המקרו של "תרבות" מהווה נושא המזון - אוכל ואכילה, הבנייה של דפוסי שייכות, חריגות, תפיסות
עולם וכדומה. "רזון" או "השמנה" עשויים להיות קשורים לתפיסות חברתיות-תרבותיות לגבי "ראוי" ו"לא ראוי."
זאת ועוד. באמצעות המזון ניתן לזהות את מרכיב גיבוש ה"זהות" ובעיקר את הבניית "הזהות האימהית." המזון,
על מרכיבי האכלה וההענקה שבו, מהווה ביטוי ואישור לדימוי אימהי. ילד "שמן" במושגים ביו-פיזיולוגים יכול
לייצג, מנקודת מבט אימהית, "ילד מטופח", וככזה להוות אישור לאימהות ראויה במושגים פסיכו-סוציאליים.
ראייה תרבותית, הרואה בתינוק שמן מראה נאה, ומי מאיתנו אינו נלהב לצבוט את לחייו השמנמנות ולמלמל
מילות שבח להוריו, תורמת גם היא לתפיסה של "תינוק שמן" כמאשר הורות טובה. ניתן אך לשער, כי תהליך
זה מחריף עוד יותר אצל אימהות משכבות חברתיות מוחלשות. נשים אלו, שעקב נסיבות חייהן, חוות תחושת
חוסר הצלחה, מפתחות ראייה עצמית שלילית, ומכאן תהיינה בעלות נטייה לתפיסה של זהות עצמית שלילית גם
** תכנית "תזונה ומשפחה" משותפת לאשלים-ג'וינט ולאוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ובית הספר
למדעי התזונה. התכנית מופעלת בתחום הכשרת השדה של הסטודנטים ובשנים האחרונות גם ברמה ארצית בשיתוף משרדי הרווחה והבריאות.
התכנית מתמקדת ביחסי הגומלין המתקיימים בין שני התחומים – התפקוד האישי והבין-אישי והתזונתי, ומתוך כך שואפת לקדם הן את התזונה והן
את התפקוד הפסיכו-סוציאלי של משפחות וילדים בסיכון.