59 / 64
זרקור על תכנית
59
2010
ינואר
עט השדה
השפעותיה של סדנת האימהות על יוזמה
ותכנון של התערבויות נוספות
תוצאות ההתערבות והשבחים שהתכנית זכתה
להם בקרב נציגות השכונה הובילו לעוד פעילויות
לקידום הבריאות במסגרות שונות בשכונת
רוממה. נפתחו כמה קבוצות של פעילות גופנית
לבנים ולבנות וכן חוג לימוד שחייה לבנים.
העיסוק בפעילות גופנית במגזר החרדי יוצא דופן
והוא מבטא שינוי ממשי, שכן מקובל כי הילדים,
ובעיקר הבנים, מבלים את מרבית זמנם בלימוד
תורה. פעילות ספורטיבית נתפסת בקרב הבנים
כ"ביטול תורה", ובקרב הבנות כ"חוסר צניעות".
פעילות ספורטיבית ומשחק במגרש פתוח לעיני
כול אינו מקובל בקרב הבנות, ולכן אם אין אולם
סגור לצורך הפעילות - הן אינן יכולות להתעמל.
פתיחת הקבוצות החרדיות לעיסוק בספורט מהווה
פריצת דרך שלא הייתה מתאפשרת לולא העבודה
עם האימהות.
עוד דוגמה להתערבות מקדמת בריאות היא
קבוצת "סופר בריא" בהנחיית דיאטנית. הקבוצה
הופעלה במתנ"ס, בחדר שעוצב כ"סופרמרקט",
. הקבוצה התמקדה
11-7
והיא נועדה לילדים בני
בלמידת עקרונות לתזונה ולצרכנות נבונה. הילדים
למדו על קבוצות המזון ועל חשיבות הגיוון, על
חשיבות ארוחת הבוקר, יתרונות הירקות והפירות,
הפחתת ממתקים ותחליפים בריאים לממתקים,
חשיבות המים לתפקודו התקין של הגוף וקניית
מזון בריא בעלויות נמוכות. הפעילות הועברה
בצורה חווייתית, באמצעות משחק, יצירה והכנת
מזון עם הילדים. הילדים נהנו והפנימו את החומר
הנלמד. אפשר ללמוד זאת מתגובות האימהות
- הן מדווחות כי הילדים שבים הביתה ומבקשים
ליישם העקרונות שלמדו בקבוצה.
בעתיד הקרוב צפויה להיפתח קבוצה תזונה ייחודית
לנערים חרדים הלומדים במסגרת תלמוד תורה.
הקבוצה תונחה על ידי דיאטן חרדי. עד כה לא
התאפשר לנו לעבוד עם נערים. הרבנים האחראים
על הנערים סירבו לאפשר כניסה של דיאטניות-
נשים למסגרת של נערים. בשל החשיבות של
הקניית הרגלי תזונה בגיל ההתבגרות, השקענו
מאמצים רבים באיתור איש מקצוע מתאים
העוסק בתזונה. התכנים יתמקדו באימוץ הרגלי
תזונה נכונים, תכנון סל מזון מזין בעלויות נמוכות
לקראת היציאה לעצמאות, שינויים גופניים בגיל
ההתבגרות והתמודדות עִמם, ועוד תכנים הנוגעים
לגיל ההתבגרות.
סיכום
המפגש בין מקצועות הסיוע ובין האוכלוסייה
החרדית מספק הזדמנות להארת דילמות
המשקפות את יחסי הגומלין בין קבוצות בחברה
הישראלית הנבדלות על בסיס דתי. המטפלים
הפועלים בקרב האוכלוסייה החרדית ניצבים לפני
אתגר הנובע מהפער בתפיסות האידיאולוגיות-
הערכיות ביניהם ובין האוכלוסייה הנעזרת בהם.
פער זה קשה לגישור יותר מפער שמקורו בשוני
אתני-חברתי או סוציו-אקונומי שאינו נשען על
בסיס אידיאולוגי מהותי.
בעבודה עם אוכלוסייה מיוחדת השאיפה היא
למצוא את הדרך לגשר על פערים הנובעים
מהשוני האמור, מתוך התייחסות רגישה ומכבדת
לסביבה התרבותית והערכית של האוכלוסייה
המטופלת, ועל כן כדאי להשקיע את מרב
המאמצים בהתאמת תכניות ההתערבות
). יישומה
1999 ,
לאוכלוסייה המדוברת (אריאלי
והתפתחותה של תכנית קידום הבריאות בקרב
המגזר החרדי מוכיחה שתפיסה זו אכן יכולה
להיות הבסיס להובלת השינוי הנדרש.
מניסיוננו אנו למדים כי התערבות במגזר החרדי
תתאפשר מתוך כבוד ובניית אמון, כבר בשלב
תכנון ההתערבות, ושימוש בתכנים המותאמים
לחברה החרדית, כולל קודים של תרבות ושפה.