56 / 64
זרקור על תכנית
56
2010
ינואר
עט השדה
מגמות שינוי בחברה החרדית ועמדות
כלפי התערבות טיפולית
לאורך שנים רבות היו בחברה החרדית ביטויים
שונים להתבדלות חברתית-פוליטית, כלכלית ואף
גאוגרפית, במטרה להסתגר ככל האפשר מפני
השפעותיה של החברה הסובבת. ואולם מעקב
מתמשך אחר המתרחש במרחב החרדי מלמד על
תמורות רבות שחלו ביחסה של החברה החרדית
לעולם הסובב אותה. השינויים נובעים בעיקר
ממצבה הכלכלי וממצבה הדמוגרפי של חברה
זו. החברה החרדית גדלה, ונוצר צורך למצוא לה
פתרונות דיור - גם בערים ובאזורים שהיו בהם
פחות ריכוזי אוכלוסייה חרדיים. הקהילה החרדית,
שהסתמכה במשך שנים רבות רק על מוסדותיה
הכלכליים, החלה בעשורים האחרונים לשתף
פעולה גם עם גורמים כלכליים מחוצה לה (קפלן,
). בעקבות תהליכים אלו יש היום בקרב חוגים
2004
בציבור החרדי נכונות הולכת וגוברת - יותר מבעבר
- להשתתפות פעילה בחיים האזרחיים והחברתיים
בישראל. כך, למשל, ניכר היום אימוץ של היבטים
מודרניים הקשורים בעולם הטכנולוגיה (מכשירי
טלפון ניידים ואינטרנט), הכלכלה (השתלבות
בשוק התעסוקה) והפוליטיקה הישראלית - בתנאי
שאלה אינם סותרים את תפיסת העולם החרדית
.)2008 ,
(מלחי
בתחום שירותי הסיוע והטיפול, החברה החרדית
מסתפקת לרוב במשאביה הפנימיים, והיא מטפחת
את אידיאל העזרה ההדדית ("גמילות חסדים").
המפגשים של החברה החרדית עם החברה
החילונית מתרחשים בעיקר בתחומים שבהם
חסרים החרדים משאבים פנימיים. הבולטים בהם
- תחום הבריאות הפיזית ותחום בריאות הנפש
.)2004 ,
(ויצטום וגודמן
בתוך קהילה החרדית יש קונפליקט, והשאלה
המרכזית היא אם יש לפנות למקורות חיצוניים כדי
לקבל סיוע או שצריך לפתור את הקשיים בתוך
"הבית פנימה", קרי - בעזרת רבנים או בעזרת
דמויות סמכותיות אחרות בקהילה המקבלות
תוקף והכרה מקצועיים מהמנהיגות התורנית
.)2009 ,
(אוסטרובסקי
עמדת המקורות היהודיים הקלאסיים (כפי שזו
באה לידי ביטוי בספרות הרבנית לדורותיה) כלפי
עולם הרפואה הייתה אמביוולנטית שנים רבות.
הניגוד המהותי - בין האידיאל של אמונה בלא
גבול בכוחו המרפא של האל לבין הצורך להיעזר
ברופאים בשר ודם, שמקור הסמכות שלהם הוא
יכולתם המקצועית ולא דבקותם הדתית - יוצר
). היום, אף
1994 ,
מתח בלתי נמנע (בילו וויצטום
שאין בידינו מחקר מקיף על הזדקקותם של
חרדים לרפואה המודרנית, נראה שרובם המכריע
נעזרים בה ואף נוטים לקבל את ההסבר הרפואי
). במקרים רבים
2004 ,
למחלה או לבעיה (קפלן
מקבל הרופא מעמד של "שליח אל" (בילו וויצטום,
.)1994
עם זאת אנו מניחים כי בתחום הרפואה המניעתית,
ובתחום התזונה בפרט, היחס של החברה החרדית
חשדני יותר. התרשמנו כי מעטים החרדים
המקבלים שירותי טיפול בתזונה, וסביר להניח
כי הקושי העיקרי נעוץ בחשש לעניין הכשרות.
בתחום בריאות הנפש היחס חשדני עוד יתר, שכן
בבסיס הרתיעה מפני שירותי העזרה שוכן הפחד
מפני העברת ערכיו של המטפל ופילוסופיית חייו
). מנתונים מחקריים
1999 ,
אל המטופל (אריאלי
עולה כי לחברה החרדית עמדות פחות חיוביות
כלפי פנייה לטיפול נפשי מאלה של ציבור שאינו
חרדי. בעיקר נמוכה הנכונות לפנות בגלוי לטיפול,
והרצון להסתיר חזק יותר. הרתיעה מהטיפול
קשורה לחשש מפני השפעה שלילית אפשרית
על הייחוס המשפחתי (שטרוך, שרשבסקי, בידני-
), שכן בחברה
2007 ,
אורבך, לכמן, זהבי ושגיב
שהנישואין בה נקבעים לרוב על ידי שידוך יש
חשיבות רבה לתדמיתו של החתן העתידי או
לתדמית משפחתו - תדמית שעלולה להיפגע
עקב קבלת טיפול נפשי.
קידום בריאות בשכונת רוממה
בירושלים
תכניות קידום בריאות באשלים פועלות כדי לשפר
את בריאותם של ילדים ומשפחות בסיכון בהווה,
מתוך הגברת יכולתם לממש את הפוטנציאל
הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי שלהם, וכך להשפיע
על בריאותם ואיכות חייהם בעתיד. לשם כך
אשלים מפתחת ומיישמת מגוון רחב של תכניות
בתחום קידום הבריאות, בהן פעולות בתחום
החינוך המונע, תכניות הכשרה, פיתוח והפצה של
כלים וידע בנושאי קידום בריאות.
פרוסות
"קידום בריאות - המודל העירוני"
תכניות
בכל רחבי הארץ ומרוכזות סביב "המודל העירוני".
מודל זה כולל חשיבה מערכתית במסגרת העירונית
בנושא הבריאות והתזונה בקרב אוכלוסיות בסיכון
מכל שכבות הגיל הרלוונטיות (מגן הילדים עד
התיכון) ומן המגזרים השונים (קהילת יוצאי
אתיופיה, המגזר הערבי, המגזר החרדי, קהילת
יוצאי ברית המועצות לשעבר ועוד).
במסגרת המודל העירוני אנו פועלים גם בעיר
ירושלים. השכונות שנבחרו להפעלת התכנית
בעיר הן שכונות בעלות מאפיינים סוציו-אקונומיים
, המאוכלסת בעיקרה
שכונת רוממה
נמוכים.
באוכלוסייה חרדית, היא אחת מהן. עם הכניסה