58 / 64
זרקור על תכנית
תכנית
זרקור על
58
2010
ינואר
עט השדה
הזמן המוגבל של האם העובדת והצורך בהכנה
נפרדת של מזון לילדים הרגישים לגלוטן מקשים
על האימהות לספק תפריט מלא ומאוזן המתאים
למגבלות המחלה; מזונות מוכנים נטולי גלוטן
יקרים מאוד לעומת מוצרים זהים המכילים
גלוטן; המבחר שיש לו הכשר מהדרין מצומצם -
האוכלוסייה החרדית בשכונת רוממה, המתמודדת
עם קשיים כלכליים, אינה מסוגלת לעמוד בעלויות
המוצרים האלו.
מעבר להיבטים הפיזיים והכלכליים, האימהות
מתמודדות עם הקושי הכרוך בהסתרת המחלה
ועם החשש מפגיעה באפשרויות שידוך עתידי
לילדיהן. לרוב האימהות אין מסגרת שבה הן
מרגישות חופשיות לחלוק את התחושות הנלוות
להתמודדות עם המחלה. שלא כבחברה החילונית,
שבה מחלת צליאק לרוב אינה מלווה בסטיגמה,
בחברה החרדית נהוג להסתיר את המחלה. ואכן,
אחת התחושות הבולטות שעלו בסדנה הייתה
תחושת הבדידות המלווה את האם מרגע גילוי
המחלה. מרגע זה ואילך היא ובני המשפחה
האחרים משקיעים מאמצים רבים בהסתרת
המחלה. עבור מקצת המשתתפות זו הייתה הפעם
הראשונה שהתאפשר להן לדבר בגלוי על אודות
הקושי הכרוך בהתמודדות עם צליאק.
מאפייני מנחות הסדנה
), במאמריהם העוסקים
2004(
ויצטום וגודמן
בהתערבות ובטיפול אסטרטגי רגיש תרבות
באוכלוסיות דתיות וחרדיות, מחדדים את האמירה
שקונפליקט פוטנציאלי נוצר כאשר המטופלים
שייכים לתת-תרבות אחת - קבוצה דתית או
מיעוט אתני מסוים, ואילו המטפלים משתייכים
לתת-תרבות אחרת. אי לכך הם ממליצים לשתף
אנשי מקצוע המשתייכים לתרבותם של הפונים
לעזרה.
ברוח זו הוחלט כי על מנחות הסדנה להיות מתוך
הזרם הדתי-חרדי, ולהנחיית הסדנה נבחרה גב'
הילה כהן, דיאטנית המשתייכת לזרם הדתי. היא
הקפידה לבוא למפגשים בלבוש מתאים לכללי
החברה החרדית בשכונת רוממה והקפידה על
התנהגות הולמת ועל שימוש בביטויים השגורים
בפי החברה. עובדת קהילתית מהמינהל
הקהילתי ברוממה ליוותה את הפעילות. לאחדים
מהמפגשים הצטרפה גב' יפה פרידמן, מומחית
לאפייה בלא גלוטן - גם היא קיבלה את אישורם
של נציגי השכונה.
תוכן המפגשים
הקבוצה נפגשה שמונה פעמים. התכנים שילבו
בין מתן ידע תזונתי ובישול בריא לבין היבטים של
ההתמודדות הרגשית עם המחלה. עבור מקצת
המשתתפות הייתה הסדנה הזדמנות ראשונה
לחלוק את התחושות הנלוות להתמודדות. בין
הנושאים שעלו: התמודדות עם ילד חריג במשפחה
ובחברה, הסתרת הסוד והחשש המתמיד לבריאותו
של הילד.
בתחום הידע התזונתי ניתנו כלים להתמודדות
עם צליאק, והיה גם דיון בנושאים שונים
החשובים לבריאות כלל המשפחה, כגון עקרון
הגיוון, פירמידת המזון, סידן, קטניות, שומנים
במזון, פירות וירקות ועוד. המתכונים שניתנו
למשתתפות בסדנה הותאמו לכלל המשפחה,
כדי לצמצם ככל האפשר את ההבדלים בין
הילדים ואת הצורך בהכנה כפולה של מזון. רכיבי
המזון הנבחרים זולים, זמינים ובריאים. במהלך
הסדנה ניתנה לאימהות הזדמנות לתרגל את
עקרונות הבישול הבריא.
כשנשאלו האימהות על שינויים שחלו בתפריט
ביתן ובהרגלי האכילה בעקבות הסדנה השיבו:
"שמיעת חוויות אכילה וטיפים משאר האימהות
ומהמנחה עזרה לי מאוד בהתמודדות עם הסירוב
של בתי לגוון ולאכול אוכל בריא. ההתנסות בבישול
ובאכילה תרמו להיכרות עם המזונות הלא מוכרים
שמהם נרתעתי בעצמי - היום אני משלבת אותם
בביטחון בארוחות המשפחתיות."
"עכשיו, כשיש לי יותר ידע, אני מרגישה בטוחה
לתת לילדים שלי את כל הצרכים שלהם כדי
למנוע סיבוכים של תזונה לא מאוזנת, כמו
שקרה לי בעבר בגלל חוסר ידע וגילוי מאוחר של
הצליאק."
"היה מרתק להכיר עוד נשים שמתמודדות עם
המחלה ולשמוע על החוויות שלהן. בתי ציפתה לי
בכל יום ראשון כדי לראות ולטעום את המאכלים
שהכנו."
"התזונה חשובה למניעת מחלות. אין דומה הידיעה
הקלושה לידיעה מעמיקה וידיעת הסיבות לכל
דבר - כך שומרים על הבריאות הרבה יותר. אני
חושבת שהסדנה חיונית לא רק לרגישים לגלוטן
אלא לכלל האוכלוסייה."
"היום אני מעשירה את המאפים בקמח חומוס
ואורז מלא כדי לקבל יותר סיבים, הוספתי ירקות
טריים לא מקולפים לתפריט, ואחרי שהסברתי
לילדיי מדוע זה חשוב - הם משתפים פעולה
ומוכנים יותר לנסות מאכלים חדשים."