Page 17 - מגזין הטכניון | חורף 2010

בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון נחנכה
לאחרונה מעבדה מתקדמת, שבה מפותח
טיפול חדשני בסרטן באמצעות ננו-חלקיקים
מזהב. מדובר בטיפול סלקטיבי, הפוגע בתא
הסרטני בלבד, ולכן כמעט שאין לו תופעות
לוואי.
הטיפול האמור מעורר עניין רב בארץ
ובעולם, והמחקר זכה באחרונה בשני מענקים
משמעותיים - כשני מיליון יורו מהאיחוד
האירופי וכמיליון דולר מהקרן הישראלית
למדע.
ד“ר דביר ילין, העומד בראש המעבדה, מסביר
כי במסגרת הטיפול הייחודי מוזרקים לדם
ננו-חלקיקים מזהב, שרעילותם נמוכה מאוד.
”כאשר החלקיקים מגיעים אל הגידול אנו
מאירים את הגידול בלייזר, דרך אנדוסקופ
זעיר המבוסס על סיב אופטי. קרינת הלייזר
- הודות לפולסים הקצרים האופייניים לה -
מפרקת את התא בלי לחמם אותו. אורך הגל
של קרינה זו מתאים בדיוק לתדר התהודה
של הננו-חלקיקים, וכך מוגברת יעילותו של
התהליך. הקרינה מפרקת את החומר הביולוגי
שבתוך התא הסרטני, וכך מת התא - בלי
לגרום שום נזק לתאים הבריאים שבסביבתו.“
המעבדה החדשה הוקמה בתרומתו של הנדבן
לורי לוקיי. מר לוקיי הוא מגדולי התורמים
לטכניון. 03 מיליון דולר שתרם לטכניון
איפשרו את הקמתו של המרכז הבין-תחומי
למדעי החיים וההנדסה, בראשותו של חתן
פרס נובל פרופסור אהרן צ‘חנובר, בשנת 6002.
ט י פ ו ל ב ב ע ל י ח י י ם
ב אמ צ ע ו ת תא י ם כ א ל ה
ה פ ח י ת את נ פ ח
ה ג י ד ו ל הס ר ט נ י ב - % 7 8
חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הצליחו להקטין את נפחו של טיפול סרטני
בבעלי חיים ב-%78 תוך שבועיים, באמצעות
תאי גזע מהונדסים. תאים אלה יוצרים תרופה
אנטי-סרטנית התוקפת את הגידול.
שימוש בתאים המייצרים תרופות אנטי-
סרטניות בקרבת הגידול אינו פיתוח חדש. עם
זאת, שיטה זו נכשלה עד כה מפני שהתאים
הללו עוררו בגוף תגובה חיסונית אשר מנעה
מהם לפעול. ”השיטה שלנו עשויה להתגבר
על בעיה זו,“ אומרת פרופסור מרסל מחלוף.
”אנו משתמשים בתאי גזע בוגרים, שנלקחו
ממח עצם של אדם.“ מאחר שתאים אלה אינם
מעוררים את המערכת החיסונית, הם יכולים
לשרוד בגוף לאורך זמן ולתקוף את הגידול.
חוקרי הטכניון הינדסו את תאי הגזע כך
שייצרו חלבון המהווה תרופה אנטי-סרטנית,
ואז השתילו אותם בעכברים, בקרבת הגידול
הסרטני. כאמור, בעקבות הטיפול התכווץ
הגידול הסרטני ל-%31 מנפחו הקודם.
ת א י ג ז ע מ ה ו נ ד ס י ם ל ט י פ ו ל ב ס ר ט ן
ל ו ר י ל ו ק י י מ ת ב ו נ ן
ב מ י ק ר ו ס ק ו פ
ו מ ק ב ל ה ס ב ר
מ ד “ ר י ל י ן
ה ז ד מ נ ו ת פ ז
נ נ ו - ח ל ק י ק י ם מ ז ה ב י ש מ ש ו ל ט י פ ו ל ס ל ק ט י ב י ב ס ר ט ן * ה מ ח ק ר , ש י י ע ר ך
מ ע ת ה ב מ ע ב ד ה ח ד ש ה ש נ ח נ כ ה ב פ ק ו ל ט ה ל ה נ ד ס ה ב י ו - ר פ ו א י ת , ז כ ה
ל א ח ר ו נ ה ב מ ע נ ק י ם ב ה י ק ף ש ל מ י ל י ו נ י י ו ר ו
17 ÁÂ˙ÈÙ ¯˜ÁÓ
כאבי גב: הקשר הגנטי
קבוצת מחקר טכניונית משתתפת בפרויקט
- מחקר בינלאומי נרחב הבוחן Genodisc
את המרכיבים הגנטיים בכאבי גב, במטרה
לשפר את האיבחון בתופעה ואת הטיפול
בה. המחקר ממומן על ידי האיחוד האירופי
בסך של כשלושה מיליון יורו.
כאבי גב הם בעיה קשה במדינות מערביות
מתועשות, ומחמירים במקרים רבים
כתוצאה מאיבחון לקוי וטיפול בלתי
הולם. %01 מהסובלים מן התופעה
הופכים למוגבלים באופן כרוני. למרות
חשיבותו של העניין, ב-%58 מהמקרים
המדווחים אין הסכמה בין רופאים באשר
לאיבחון הרצוי ולטיפול ההולם.
שלוש חוקרות בפקולטה להנדסה ביו-רפואית -
פרופסור אליס מרודס, ד“ר שרית סיון והגב‘ יוליה
מרחר - בוחנות במסגרת הפרויקט רקמות הנשלחות
לטכניון מרחבי אירופה. רקמות אלה מקורן במספר
רב של חולים הסובלים מכאבי גב על רקע של דיסק
ניווני. ”אנו בוחנים תהליכים ביו-פיזיקליים במרכיבים
העיקריים של רקמת הדיסק, תהליכים העלולים
להתבטא בהפרעות תפקודיות,“ מסבירה ד“ר סיון.
(turnover”זהו מידע חשוב בהבנת יכולת השיחלוף )
של הרקמה במקרה של פתולוגיה. מציאת קשר בין
תהליכים אלה והתבטאות של גנים מסויימים באותם
חולים עשויה לשפוך אור על תרומת התבטאות הגנים
להתפתחות של כאבי גב בדיסקים ניווניים, דבר
שיקדם את הדיאגנוזה ואת הטיפול.“
במחקר, הנערך בתשע ארצות, משתתפים חוקרים
רבים מתחומים שונים, ביניהם כירורגים ומהנדסים.
את המחקר מוביל צוות מאוניברסיטת אוקספורד. זהו
, שגם בו השתתפהEurodiscמחקר המשך לפרויקט ה-
הקבוצה מהטכניון. פרויקט זה בדק את השפעת
האינטראקציות בין הזדקנות, גנטיקה ואורח חיים על
התנוונות של דיסק.
: שלמה שהם
צילום