18 / 48
18.08.17 |
כ"ו אב תשע"ז
| 269
גליון
שביעי
| 18
צילום: ספר השיאים של גינס
קרישטל ז"ל נכנס לספר
השיאים של גינס בתור
האיש המבוגר עלי
אדמות, בשנה שעברה
הלב של ישראל אינו פועם עוד
"שום דבר לא השתנה מאז השואה. בכל דור יהיה היטלר אחר,
•
והכל זה רק כסף. משחקים באנשים, והעולם עומד ומסתכל"
113
ישראל קרישטל ז"ל, האיש המבוגר בתבל, נפטר בגיל
"איכ יודעימ שאני האיש הכי מבוגר בתבל?
אפשר לחלוש על כל העולמ ולהגיע לכל מקומ?
איכ מגיעימ למ קנות כאלה?", הקשה ישראל קרי
שטל ז"ל על בתו שולה, כשהתבשר לפני שנתיימ
כי הוא עומד להיכנ ל פר השיאימ של גינ בתור
זקנ בני האדמ עלי אדמות. "זה לא שהמצאתי תרופה
שתרפא חולימ, או שיש לי איזה פטנט למשהו. אני
עושה את שלי בכל יומ, מבקש בכל פעמ לחיות עוד
יומ, והקדוש ברוכ הוא מחליט לתת לי חיימ",
אמר לה.
בחודש הבא קרישטל היה אמור לח
, אבל בצהרי
114-
גוג את יומ הולדתו ה
יומ שישי שעבר החזיר את נשמתו לבורא
32-
והותיר אחריו בנ ובת, תשעה נכדימ ו
נינימ. "אני בכלל לא האמנתי שאשרוד את
השואה", אמר לי בראיונ שקיימתי איתו
לפני כשלוש שנימ ל'ישראל היומ'. "רק
רציתי לעבור את היומ, להישאר בחיימ,
ובטח שלא העזתי לדמיינ את עצמי עמ יל
דימ, נכדימ ונינימ. בכל פעמ שאני מ תכל
עליהמ, אני יודע שניצחתי".
מ עו הארוכ, הפתלתל והמרשימ החל
בעיירה ז'ארנוב שבפו
1903
ב פטמבר
15-
ב
לינ. "שומ דבר לא השתנה מאז השואה", הביע
ישראל צער באותו ראיונ. "ב וריה מתרחשת
שואה, ושוב אפ אחד לא מתערב, כפי שלא
התערבו בשואת אירופה. גמ אמ פה תפ
רוצ מלחמה, לאיש לא יהיה אכפת. זהו
העולמ. בכל דור יהיה היטלר אחר,
משוגע שיהפוכ עולמות. הכל זה רק
כ פ. משחקימ באנשימ כמו בכדורגל, והעולמ עומד
ומ תכל. א ור שתהיה עוד שואה, א ור. אנחנו לא
יכולימ לתת לזה לקרות, וחייבימ ל מוכ רק על עצ
מנו. אנחנו צריכימ צבא חזק ומדינה חזקה. רק אמ
יהיה שלומ תפחת שנאת החינמ, ואז לא תוכל להת
רחש שואה נו פת".
"ממשלות ישראל שכחו אותנו"
את זוועות השואה עבר בגטו לודז', באושוויצ-
בירקנאו ובמחנה העבודה נידרשלזיה. הוא איבד את
אשתו הראשונה, אכ הצליח לשרוד בדרכ לא דרכ -
בעיקר הודות למומחיותו בהכנת וכריות, שוקולד
ודברי מתיקה נו פימ. מיי טר, בלשונ המקצועית.
בשנימ האחרונות הביע קרישטל כע על היח של
ממשלות ישראל לניצולי השואה. "בכ פימ שהגיעו
מגרמניה קנו אווירונימ, ושכחו אותנו", אמר.
קרישטל התגורר עד ופ ימיו בדירה משלו בחיפה.
הוא השכימ בכל בוקר בשעה חמש וחצי כדי להניח
תפילינ )"כי אינ תועלת בשינה, וכבר ישנתי מ פיק
בחיי"(. מכיוונ שבגילו המופלג כבר היה קשה לו לק
רוא את האותיות ב ידור - הוא נשא את תפילת הש
חרית בעל פה. הוא אהב לצפות במהדורות החדשות
בטלוויזיה, ב רטימ בנשיונל ג'יאוגרפיק ובתחרויות
איגרופ בערוצי ה פורט.
"מה אני מאחל לעצמי? אתמ תאחלו לי!", צחק
בפגישתנו וענה ביידיש: "גוט לעבנ, לאנג לעבנ" -
חיימ טובימ וארוכימ. "תודה שבאתמ, אולי עוד ייצא
משהו מה יפורימ שלי", חייכ ולחצ את ידי כשנפרדנו.
הלב של ישראל אינו פועמ עוד. תהי נשמתו צרורה
בצרור החיימ. •
אהרל'ה ויסברג
פר י דה מע נ ק
בכלל לא האמנתי
שאשרוד את
השואה. רק
רציתי לעבור
את היום, ובטח
שלא העזתי
לדמיין את עצמי
עם ילדים, נכדים
ונינים. בכל פעם
שאני מסתכל
עליהם אני יודע
שניצחתי