66 / 68
|
חל ופות ל י י ב וא מסי ן
|
לפעול בסין מטייוואן או מהונג קונג
הקמת מרכז הפעילות בהונג קונג או בטייוואן מאפשרת לפעול בסין
בלי להיות כפופים לה באופן מלא, אך יש לכך מחיר כספי. מאידך, ישנן גם
מדינות אחרות שמתחרות על התואר "פס הייצור של העולם"
כזאת על ידי הקלות מיסוי ומניעת כפל מס. בטייוואן ניתן אף להקים
מרכזי תעשיה ופיתוח, שפועלים מול קווי יצור בסין ומקבלים עידוד
לשם כך. גם טייוואן יקרה יחסית ליבשת ומי שמעוניין לפעול בה
צריך לעמוד בכפל עלויות פעילות במקום הייצור: במשרד בטייוואן
ובאתר הייצור בסין.
סין אומנם נושאת את התואר "פס הייצור של העולם" אך לפעול
מתוכה זאת לעתים משימה מורכבת בגלל פערי תרבות, מבנה
החוק ועוד. יש פעולות בסין שניתן לנהל מבסיס הנמצא מחוץ לה,
ויש פעולות יצור שניתן ולעתים כדאי להעביר למדינות אחרות.
הונג קונג: תשתית איכותית ותקשורת קלה
הונג קונג, האזור המנהלתי המיוחד השוכן בדרום, היא חלק מסין,
אבל מתנהלת על פי החוק הבריטי. היא יקרה מדי על מנת לקיים בה
תעשייה, אבל היא מאפשרת גישה ונוחה למרכזי הייצור בגואנדונג
) שבדרום סין. הקרבה הגיאוגרפית, התרבותית,
Guangdong
(
הדמוגרפית והמסחרית מאפשרת תקשורת קלה והתמודדות עם
מחסומים קיימים בסחר עם סין ומחוזותיה השונים. יצרנים סיניים רבים
מפעילים בהונג קונג משרדי סחר לחברות או למפעלים שבבעלותם,
דבר המקל לבצע עסקאות עם מפעלים אלה.
בהונג קונג קיימת תשתית איכותית לעסקים, אוכלוסיה הדוברת
ברובה אנגלית, מדיניות פיננסית ליברלית ושיעורי מס נמוכים. רישום
חברה חדשה הוא תהליך פשוט ומהיר בעלויות סבירות, המערכת
בנקאית בה יעילה ומציעה מגוון שירותים פיננסים גלובליים וניתן
לבצע בה עסקאות ביואנים. מהעבר השני יש בה גם חסרונות: עלויות
השכר של העובדים בהונג קונג גבוהות משמעותית מאשר בסין,
המחייה יקרה למדי, ובעיקר מחירי הנדל"ן, שהם מהגבוהים בעולם.
טייוואן: קרבה למרכזים ופעילות מערבית באופיה
אופציה מתחרה, קרובה יותר למרכזים של שנחאי ובייג'ינג היא טייוואן.
מדינה האי הזו, ששומרת על עצמאותה ועל שלטון דמוקרטי, מציעה
מערכת פעילות מערבית באופיה עם מעורבות ממשל מופחתת
יחסית לסין, שקיפות והגנה גבוהה על זכויות קניין רוחני. היזמים
הטייוואנים, שהם חלק מהעם הסיני, מנצלים את הבנת השפה
והחשיבה על מנת לפעול בסין, לייצר בה בעלויות יחסית נמוכות
ולסחור ממנה עם שאר העולם. ניתן, למשל, למצוא בה את פוקסקון
המייצרת בסין מסכים ומכשירים בעבור חברת אפל, את יצרנית
המחשבים אייסר ועוד.
יבואן ישראלי המעוניין לפתוח נציגות קבועה במזרח יכול להסתייע
בכל אלה, למצוא כוח אדם שצבר ניסיון בעבודה בתוך סין, ואף לקבל
לשם כך סיוע מהשלטונות, המנצלים את המיצוב הייחודי שלהם כדי
להפוך את האי למקפצה פיננסית וניהולית. החוק מקל על פעילות
מדינות מתחרות בסין
ישנן מדינות מתפתחות רבות שמציעות חלופה לעצם הייצור
בסין, על רקע התייקרותה:
וייטנאם דומה לסין מבחינת צורת המשטר והתרבות,
וייטנאם:
ומנסה לחקות את המודל של סין: יש בה יכולת יצור מכוונת
מלמעלה והיא מספקתשורה ארוכהשל מוצרי צריכה וחקלאות.
הייבוא מוייטנאם לישראל כיום כולל בעיקר מכשירים ומכונות
פשוטות, טקסטיל, אקססוריז, מוצרי פלסטיק וגומי, ומוצרי
חקלאות דוגמת אורז וטבק. למדינות אחרות מייצאת וייטנאם
גם נפט גולמי, מוצרי דיג, תכשיטים ואבני חן, עץ ומוצרי עץ.
התחום העיקרי בייצוא מהפיליפינים לישראל
הפיליפינים:
הוא מיכון חשמלי וכן דגים ומוצרי דיג. למדינה זאת יכולות
יצור רבות שעדיין לא התגלו על ידי היבואן הישראלי, ביניהן
מוליכים למחצה, מוצרי אלקטרוניקה ומעגלים אלקטרוניים,
מוצרים לתחבורה, מוצרי נחושת ואקססוריז.
קווי יצור של מוצרים מתקדמים עוזבים
הודו ואינדונזיה:
לאחרונה את סין. חברת פוקסקון, למשל, החלה להעביר
את קווי הייצור שלה להודו ולאינדונזיה. נראה שמגמה זאת
תמשיך ותתפתח במיוחד בהודו, שבה כבר פועלות חברות
הייטק גדולות, בינלאומיות ומקומיות. בהודו ובאינדונזיה
עלו לאחרונה לשלטון מנהיגים חדשים ונמרצים, המתכננים
להתמקד בפיתוח הכלכלה.
תעשיית הרכב אף היא עוזבת את סין
תאילנד וקמבודיה:
בהדרגה, בעיקר לתאילנד. מדינה זאת מספקת תשתית טובה
לייצור כבד ובשנים האחרונות עוברות אליה חברות יפניות
שיצרו קודם לכן בסין. קמבודיה, לעומתה, מתבלטת כיצרנית
בולטת של טקסטיל ואקססוריז.
66