26
מכלל המבוגרים בגיל
800,000
מעל
האנשים שמחוץ לשוק העבודה:
העבודה אינם עובדים. זהו שיעור של אנשים שאינם חלק משוק העבודה
. שיעורים אלו נפוצים בעיקר בקרב
OECD
מהגבוהים שבין מדינות ה-
קהילות עניות: ישראלים יוצאי אתיופיה, ערבים ישראלים וחרדים.
אף שתעסוקה מוגדרת גורם מרכזי בשבירת
עוני במשפחות עובדות:
מעגל העוני, מסתמנות מגמות שמצביעות על כך שחלה עלייה במספר
, נמצאו מתחת לקו
2000
המשפחות העובדות העניות בישראל. בשנת
העוני פחות משלושה אחוזים מהמשפחות שבהן שני בני הזוג עבדו.
.6%-
, הגיע שיעורן לכ
2012
בשנת
חינוך הוא המנוע הראשי לניידות חברתית, ובכל זאת הפערים
חינוך:
מתלמידי בתי הספר
15%
בחינוך בישראל ממשיכים להיות גדולים. מעל
מוגדרים כתת־משיגים וכמצויים בסכנת נשירה מהמערכת. באזורים
עניים, הנתונים גבוהים אף יותר. מציאת דרכים לשילוב אוכלוסיות
בסיכון במסגרות חינוך ברמה גבוהה יותר ופיתוח מסגרות חלופיות עבור
אוכלוסיות אלו (כגון הכשרה מקצועית) עומדים בראש סולם העדיפויות.
שנושאים חברתיים עלו על סדר היום וכי
הניתוח החיצוני מצביע על כך,
ממשלת ישראל מייחסת להם עדיפות הולכת וגדלה.
, נמנו יותר ישראליםשמודעיםלפעריםהחברתיים: ניכר אז חוסר
2014-
ב
שביעות רצון רב בקרב אוכלוסיות חלשות או בקרב מגזרים שהרגישו
שהם נושאים בנטל באורח לא שוויוני. בבחירות הכלליות שנערכו בשנת
ניצבו האתגרים החברתיים של ישראל כנושא מרכזי. הממשלה
2015
שהוקמה אחריהן שמה דגש על נושאים רלוונטיים לג’וינט ישראל:
תעסוקה, במיוחד בקרב חרדים; שילוב ילדים בסיכון וילדים בעלי צרכים
מיוחדים במערכת החינוך ופיתוח שירותים ייעודיים לזקנים ולאנשים עם
מוגבלויות. בכל התחומים הללו מעוניינת הממשלה בסיועו של ג’וינט
הולכת וגוברת המודעות לצורך במתן מענה בין־תחומי
ישראל. בנוסף,
מקיף ורב־מגזרי.
, מינתה הממשלה ועדה שתנסח המלצות למלחמה בעוני.
2013
בשנת
ועדת אלאלוף למלחמה בעוני הדגישה מאוד את הצורך במתן מענה
מקיף למשפחותמרובות צרכים, מענה בין־תחומי חוצה מחלקות ומגזרים.
בדומה לכך, דוחקת המועצה הלאומית לכלכלה בממשלה לאמץ גישה
של פיתוחשירותיםמקיפים לכל הגילים: החל במעונות יום ועד לבתי ספר,
לצבא ולמקומות העבודה. ג’וינט ישראל הוא אחד מהארגונים היחידים
בישראל שמסוגל לפתח מענה כולל ומקיף מסוג זה.