58 / 94
עט
השדה
58
אתיופיה באמצעות בחינה של שתי תת-קבוצות מקרב העדה, שיכולה להעיד במידה רבה
על הכלל ולשפוך אור על סוגיית השתלבותם של יוצאי אתיופיה בישראל.
שתי הקבוצות שבחרתי שונות זו מזו במאפייניהן אך שתיהן נחשבות קבוצות חזקות.
הקבוצה הראשונה כוללת רבנים מקרב העדה שהוכשרו והוסמכו לרבנות על ידי הרבנות
האורתודוקסית בישראל. הקבוצה השנייה כוללת אקדמאים מקרב העדה שסיימו את
לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. חלקם הגיעו לארץ בגיל צעיר מאוד וחלקם
אף נולדו כאן. את עיקר החינוך וההשכלה שלהם הם קיבלו כאן. מתוך כך, קיימת סבירות
גבוהה שצעירים אלה ישתלבו בצורה טובה בחברה הישראלית.
בני הקבוצה הראשונה בחרו להשתלב בעולם הרוחני-דתי והוסמכו כאמור כרבנים על ידי
הממסד הרבני הישראלי. לאור הכשרתם הם היו אמורים למלא תפקיד רבני במסגרות
השונות שבהן משתלבים כלל הרבנים בישראל. בני הקבוצה השנייה השכילו להבין כי
המפתח להשתלבות בחברה הישראלית הוא השכלה, לכן פנו למוסדות להשכלה גבוהה. גם
אלה היו אמורים להיטיב להשתלב בחברה הישראלית.
שתי הקבוצות גם יחד מאמצות יסודות תרבותיים וערכיים מתוך החברה הישראלית. אפשר
לומר כי הם ישראלים יותר מאשר אתיופים. לאור זאת, נראה כי שתיהן עונות על ההגדרה
כלומר, מתרחשת אצלן הטמעה של התרבות והנורמות של החברה הקולטת.
"נטמעים".
לכאורה, כאמור, השתלבותם הייתה צריכה להיות טובה מאוד. הם היו אמורים להרגיש כי
קשיי ההתאקלמות כבר מאחוריהם. אך לצערי לא כך הדבר. שתי הקבוצות לא השתלבו
בחברה כפי שהיה מצופה מהם. אנשיהן חשים עקב כך תסכול רב. הם חשים שהשקיעו
מאמצים גדולים כדי להשתלב בחברה הישראלית, ואילו זו דוחה אותם בגסות. כתוצאה מכך
הם חוזרים אל “החצר האחורית”, זו של קהילתם.
חזרתם לחצר אחורית זו לא נעשית לרוב מתוך בחירה, אלא מתוך חוסר ברירה, מתוך
כך שהחברה הקולטת סוגרת את שעריה בפניהם. הרבנים, שיכלו לשמש בכל תפקיד
רבני בחברה הישראלית, מוגדרים כרבנים ליוצאי אתיופיה בלבד ואינם ממלאים תפקידים
המיועדים לספק שירות לכלל הציבור בישראל. קבוצת האקדמאים, שאנשיה יכלו למלא כל
תפקיד במוסדות המדינה, חוזרים לקהילתם ומועסקים במסגרות וממיזמים המיועדים אך
ורק לה – אלה הצבועים בצבע אחד, צבעם של יוצאי אתיופיה. האחרים מועסקים בתחומי
האבטחה או במקצועות שאינם תואמים את תחום השכלתם.
מדובר
−
כששתי קבוצות הנחשבות לחוד החנית של הקהילה מתקשות להשתלב בחברה
בעניין חמור, בעל השלכות קשות עבור הדור הצעיר של יוצאי אתיופיה. נשאלת השאלה
מדוע זה קורה. התשובות לשאלה זו עשויות להיות מגוונות וקשורות לתהליכים, לדעות,
לסטריאוטיפים ולמשאבים פוליטיים שיש לקהילה הקולטת או לקהילת יוצאי אתיופיה
בישראל. אך הסיבה המרכזית שבעטיה יוצאי אתיופיה מתקשים להשתלב קשורה קשר עז
לתפיסות גזעניות הנטועות היטב בקרב חלק לא מבוטל מהחברה הישראלית.