20 / 94
עט
השדה
20
גילו. העשייה הפדגוגית הרחבה, הנעשית בעקיבות ולאורך זמן, מהדהדת בהתנהלותו של
הפרט.
בית הספר ומשפיעה עליה, ומעוררת אצל המורים תודעה רחבה יותר לצורכי
בית ספר “תמר” נמצא באחת הערים הגדולות של הנגב. העיר מוכרת בהטרוגניות הסוציו-
חברתית של תושביה ובפערים המעמדיים בין הקבוצות השונות המאכלסות אותה, שהם
המקור לקשיים הרבים שעמם מתמודדת מערכת החינוך העירונית. לפי המדיניות החינוכית
העירונית, על מערכות החינוך המקיפות בעיר לאפשר לכל תלמיד להתחנך במערכת
השכונתית המקיפה. בתי ספר מקיפים מקיימים מסלולי למידה עיוניים במגמות שונות.
.1,000
מספר התלמידים בהם עולה לרוב על
על אף מדיניות ההכלה של כלל התלמידים בזרם החינוך המרכזי, תלמידים רבים אינם
מסתגלים לדרישות בתי הספר המקיפים, מקצתם נושרים סמויים ומקצתם גלויים.
בתחילת התכנית סבל צוות המורים שלימד משחיקה גדולה בשל ההישגים הנמוכים של
התלמידיםלצדההשקעההמרובהבהם. עם זאת, הרצון הכנהלמצואמענההולםלאוכלוסייה
שנחשבה לאחת המאתגרת ביותר בבית הספר המריצה את הנהלת בית הספר לגייס לבית
הספר מורים נחשבים בעלי מעמד. מוטיבציה זו נבעה בין השאר מהתדמית שהחלה להיווצר
לבית הספר בעקבות התנהגות חריגה של כמה תלמידים – אלימות פיזית קשה, פגיעה בצוות
בתו, עישון סמים ושוטטות.
ֵ
החינוכי ובתלמידים, השחתת ציוד וגנ
מה התרחש בבית הספר “תמר”?
תמונת המצב בראשית הדרך מתבססת על רישומים של מפגשי הצוות החינוכי ועל יומן
המדריכה. שנת הלימודים בבית הספר החלה כשניכרת התרגשות של הצוות החינוכי
לקראת המסע המשותף שלו עם צוות ההנחיה, מסע שנועד לחולל מפנה בחיי המורים ובחיי
התלמידים הפגיעים להדרה. ההתגייסות של הנהלת בית הספר הייתה מלאה ונחרצת, והיא
ראתה במסע ההדרכה הזדמנות לחולל מהפך של ממש בבית הספר. ההנהלה תגברה את
תכנית הלימודים בשעות עיוניות רבות במטרה להבטיח את ההצלחה האקדמית של קבוצת
התלמידים תת-משיגה, בעיקר במקצועות המפתח של תעודת הבגרות – אנגלית, לשון
ומתמטיקה. תלמידים בעלי מחסומי למידה והשתלבות, שהורגלו עד כה לעמוד במטלות
לימודיות צנועות, הוצפו בבת אחת בדרישות לימודיות עודפות. ההנהלה דאגה לגייס את כלל
הצוות החינוכי כדי להתמודד עם המשימה המאתגרת.
בשבועות הראשונים חיפשו המורים כל דרך להלהיב את תלמידיהם כדי לצרפם למסע
הלמידה המבטיח. הם דאגו להזמין את הורי התלמידים, לבשר להם על החידוש ולבקש את
ברכתם. באווירה זו הודרך צוות בית הספר במסגרת של עבודה קבוצתית. תחילה נסבה
ההדרכה סביב חוזה ההתקשרות בין צוות ההדרכה לצוות בית הספר – סביב ההיכרות
ההדדית והלימוד המשותף, וכן נגעה במה שהעיק עליהם בשגרת עבודתם. בשיח ההדרכתי
התברר כי המפגש עם תלמידים בסיכון היה בעבור רבים מחברי הצוות מפגש מייאש המותיר
הרגשת כישלון קולוסלית. הצוות היה חדור התלהבות ומוטיבציה לחולל שינוי.