Background Image
Table of Contents Table of Contents
Previous Page  16 / 149 Next Page
Basic version Information
Show Menu
Previous Page 16 / 149 Next Page
Page Background

סדר יום

השקפת היהדות על חרמות

החלטת לשכת עורכי הדין להחזיר את המשוב

על שופטים בקרב עורכי הדין גררה תגובה לא שג

־

רתית מטעם נשיא בית המשפט העליון אשר גרו

־

ניס, שהחליט כי מערכת בתי המשפט תנתק את

הקשר עם הלשכה. והיות שעסקינן בנושאי שקיפות,

בקרה ואמון הציבור במערכת המשפט, מהי השקפת

היהדות בעניין?

אין די לומר באופן גורף כי היהדות בנויה על בי

־

קורת עצמית, שכן על כל אמרה בתנ"ך, בתלמוד וב

־

ספרות התורנית הענפה תמצא שקלא וטריא ודיון

עם קושיות ותירוצים ופרשנויות, ויש לדון לגופו

של עניין. במסכת חגיגה (דף טז עמוד ב וכן במסכת

מכות ה ע"ב) מביאה הגמרא את רבי יהודה בן טבאי,

ראש הסנהדרין ב"תקופת הזוגות", כ־002 שנה בזמן

בית שני (המאה השנייה לפנה"ס), שהתהדר בכך

שכראש הסנהדרין פסק להרוג עד. שמעון בן שטח,

בן זוגו ואב בית הדין, הראה לו את טעותו: "אראה

בנחמה (לשון שבועה) אם לא שפכת דם נקי, שהרי

אמרו חכמים אין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו

שניהם... ואין משלמין ממון עד שיזומו שניהם!". רבי

יהודה בן טבאי הבין את טעותו כי הוציא להורג אדם

שלא כדין: "מיד קיבל עליו יהודה בן טבאי שאינו

מורה הלכה אלא בפני שמעון בן שטח וכל ימיו של

יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו הרוּג,

והיה קולו נשמע כיצד הוא היה בוכה ומצטער על

אותו הרוג שלא ע"פ דין".

כך גם רואים אנו אצל משה רבנו, המנהיג הג

־

דול ששימש גם שופט, כיצד מבקר אותו יתרו חו

־

תנו: "לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול תיבול,

גם אתה, גם העם הזה אשר עימך, לא תוכל עשוהו

לבדך". יתרו מציע למשה רפורמה מהפכנית: "ואתה

תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת

שונאי בצע, ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות

שרי חמישים ושרי עשרות. ושפטו את העם בכל

עת, והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך, וכל דבר הק

־

טון ישפטו הם, והקל מעליך ונשאו אתך..." (שמות

יח, יז־כב), ומשה רבנו מקבל את הדברים. הפרשנים

מציינים כי פרשה זו נאמרה דווקא בפרשת יתרו -

פרשת קבלת התורה - שכן יתרו הגר צדק, שחצה

קווים ממעמדו רם המעלה והתגייר, זכה לכל זאת

בגלל מעלתו הגדולה והייחודית - לשמוע ולהאזין,

לבדוק ולהעמיק וגם להשתנות כתוצאה מהדברים,

גם אם הם קשים. גם משה רבנו שמע, הקשיב ואף

יישם את העצה, ונתן קרדיט לשינוי זה לחותנו. ולא

חרם כאמצעי

תגובה לגיטימי?

החלטת לשכת עורכי הדין לקיים את המשוב הובילה להודעה כי מערכת

בתי המשפט מנתקת את הקשר עם הלשכה ומחרימה את מוסדות הוועד

המרכזי. מהי השקפת היהדות על חרם ועל נידוי?

יצחק גאגולה

עו"ד יצחק גאגולה,

רב וחבר כנסת לשעבר; סגן

נשיא הקונגרס העולמי של

יהדות גאורגיה

השופטים

משוב

2 0 1 4

אוקטובר 4102

עורך הדין

׀

16