שכל מורה מביא את עולם הידע והרוח שלו
לתוך העשייה, ואלף פרחים יפרחו", אומרת
בונה. "פשוט חשבנו שהשוני בין האנשים
יביא את העושר והגיוון. אבל בעצם כל אחד
עשה מה שהוא רצה. לפעמים היתה למידה
פרונטלית. לפעמים פרויקטים. לא היה קו
ברור".
לדברי יעל צדוק, מורה למדעי הרוח בבית
הספר, השינוי לא קרה ביום אחד. "היה צריך
לבנות תרבות הקשבה", היא אומרת, ומספרת
כי בדיוק לפני שיחתנו התקיים בכיתה
דיון פתוח על סוגיה רגישה, שניהלה אחת
התלמידות שנבחרה מבעוד מועד למשימה.
"הפתיחות והיכולת של התלמידים להקשיב
ולדבר בצורה פתוחה השתכללו", מציינת
צדוק בשמחה.
בשנתו השנייה של בית הספר, לאחר
שהילדים זכו לטעום מהמושגים השונים
הקשורים בדמוקרטיה, כמו אסיפה ובחירות,
החל להתגבש הפרלמנט – אסיפה כללית
של כל תלמידי בית הספר והמורים. "בשנה
שעברה לא הצלחנו ליצור אסיפות בהידברות
שקטה", אומרת בונה, "ולכן האסיפה התנהלה
דרך נציגים מהכיתות". בבית הספר מקווים
שהפרלמנט יתכנס השנה סביב יום ההולדת
של הכנסת, בט"ו בשבט.
בתחילת ינואר הגיעה כל צמרת המשרד
והמזכירות הפדגוגית לביקור בבית הספר,
במטרה לבחון את המודל. אבל כמי שמכיר את
הזרם הדמוקרטי מקרוב, שר החינוך שי פירון
הצטרף למיזם בטבעיות. אין פלא שפירון הוא
זה שמבקש לצמצם את הבגרויות וכן הקפיא
את מבחני המיצ"ב. בשנות ה־09, בעקבות
רצח ראש הממשלה יצחק רבין, היה פירון אחד
המנהלים הראשונים בחינוך הרגיל שאימצו
את עקרונות החינוך הדמוקרטי, שהפיץ אז
יעקב הכט שעמד בראש המכון הדמוקרטי.
מבחינת המנהלים והפעילים בבתי הספר
הדמוקרטיים, נראה שהם מאוחדים בדעה
שמדובר בחלון הזדמנויות שיש לנצל אותו
במהירות, כל עוד פירון נמצא במשרד. הם
ישמחו מאוד לזכות בהכרה של משרד החינוך.
הביקורת הציבורית על תשלומי ההורים
הגבוהים בבתי ספר אלה עשתה את שלה,
אומרת יעל ביבר אביעד, המלמדת כיום
מדעים בבית הספר החדש, ובעבר ייסדה את
בית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל אביב.
"כשאני הקמתי את 'קהילה' לא הבנתי
מה רוצים אלה שטענו שהוא לא חברתי",
מספרת ביבר אביעד. "בהדרגה התחוור לי
שההיבדלות של בתי הספר הדמוקרטיים
היא לא פעם על בסיס כלכלי. שהגיעו
אלינו הורים שחיפשו מקום נחמד לילדים,
עם הרבה יותר אנשי צוות". לפי ביבר, הקמת
בית ספר שיהיה מושתת על תשלומי הורים
בלבד היא רעיון יקר ולא מעשי. עם השנים,
לדבריה, הבינה שבית ספר דמוקרטי הוא
לא רק תובעני מבחינת המימון, אלא גם לא
מתאים לאוכלוסיות מוחלשות. "הבנתי שיש
עוד צדדים לחינוך פרוגרסיבי".
כיום, ביבר אביעד מלמדת כמורה מן
המניין בבבית הספר החדש, ולדבריה,
התרבות של היי-טק היי מובנית מאוד, "אבל
אנחנו לוקחים את זה למקום גמיש. אנחנו
בונים בהדרגה את התרבות הדמוקרטית". היא
מאמינה ש"אין שום סתירה", בין שתי המגמות
בבית הספר - החדשנית והדמוקרטית.
כלוב של זהב?
המודל הפדגוגי של בית הספר הדמוקרטי
כבר אושר: משרד החינוך יאפשר לבתי הספר
ללמוד לימודי ליבה בבחירה ולפי הקצב האישי
של כל תלמיד. כל בית ספר ימשיך להתנהל
על ידי המנגנונים הדמוקרטיים. בשיח הפנימי
של בתי הספר הדמוקרטיים, בין המנהלים,
נראה שדעת הרוב היא בעד המהלך. ואולם
גורמים שהעדיפו שלא להיחשף מעלים את
החשש שהכניסה למסגרת הממלכתית היא
מלכודת, "כלוב של זהב", כדברי אחד מהם.
ואולם, ביבר אביעד סבורה שרוב המנהלים
בחינוך הדמוקרטי הבינו שהמצב הקיים של
חוסר יציבות, הנובע ממחסור בתקציבים
ומהתלות בתשלומי הורים - הקשה על בתי
הספר. "רובנו מבינים שיש פה הזדמנות שאסור
להחמיץ, וההפסדים הם זניחים", היא אומרת.
בית הספר והתיכון "כנף" ברמת הגולן הוא
אחד מבתי הספר הוותיקים בחינוך הדמוקרטי.
הוא נוסד לפני כ־ 02 שנה, קצת אחרי
הדמוקרטי בחדרה, וכמוהו, הוא קרוב יותר
ברוחו לבית פתוח, במובן של זכויות הילדים.
זהו בית ספר שנוסד ברוח בית הספר "סדברי
ואלי" שבבוסטון. "בית הספר פתוח מאוד וגם
דמוקרטי מאוד. יש בו גם אפשרויות הבחירה
הרבות ביותר וגם ניהול עצמי של ילדים",
מסביר מנחם גורן, המייסד והמנהל.
לילדי כנף יש זכות מלאה לבחור אם ללמוד
או לא. הם מנהלים את הוועדות השונות של
בית הספר, ודעתם נשמעת וקובעת בכל
שאלה, קטנה כגדולה.
לעומת הדמוקרטי בחדרה,
כנף כיום הוא בית ספר
פרטי והצטרפותו לחינוך
הממלכתי תפתור לו בעיות
"פעמים רבות ילדים חווים את בית
יעל בונה, מנהלת:
הספר, במיוחד בתיכון, כישות לא קשורה ואף הפוכה
לחיים האמיתיים שלהם. אנחנו מנסים להעניק להם
חווית למידה משמעותית, שמחוברת לעולם שלהם"
פעילויות בבית
הספר החדש בחולון.
למידה מבוססת
פרויקטים הנסמכת על
עבודת צוות
צילומים: ברני ארדוב
שיעור חופשי 71
> 2014
ינואר
