פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 86

Èί„ ˙È·¯Ú‰Â ˙ȯ·Ú‰ ÌÈ„Ïȉ ˙¯ÙÒ· ÈÈÓ‰ ÍÂÈÁ‰
È˙‡Â¢‰ ˷ȉ ∫·ˆÈÚ
‰„ÈÒÁ‰ ˙„ÂÒ
∏∂
‰ Ò Ó
מ א י ה פ ר ו כ ט מ ן
מאמר דן בעיקרו בעיצוב הסגנוני-הלשוני
של נושא המיניות והחינוך המיני כפי שהוא
מתבטא בספרות הילדים העברית והערבית,
במבט השוואתי. מטרת הדיון לראות באיזו מידה
העיצוב הזה משרת את התפיסות בנושא החינוך
רות ובאילו אמצעיםָבֲהמיני בכל אחת מן הח
אמנותיים נוקטים הסופרים בכל שפה כדי להע –
ביר את המסר החינוכי לילדים.
ספרות הילדים העברית היא בעלת מסורת
ארוכה בנושא החינוך המיני, אם במפורש ואם
במרומז, לעומת ספרות הילדים הערבית בארץ,
שעדיין מגששת את דרכה בנושא, הנחשב 'טאבו'.
גם בספרות הילדים העברית נושא המין מכונה
תּעדיין במחקרים בכינוי 'טאבו', אם כי הפתיחו
ת נעוץ בהיסטוריהּבו מרובה למדי. חלק מהפתיחו
של מדינת ישראל, ברעיון הציוני שדיבר על
שוויון ודמוקרטיה, ובעיקר היא נקשרת לקיבוצים
בארץ. אלה היו פתוחים יותר, עקרונית, לחיים
חםּמשותפים ולגידול ילדים בצוותא, והשרו מרו
גם על ספרות הילדים העברית, מה עוד שמספר
בולט של סופרי ילדים חיו בחברה הקיבוצית או
היו קשורים אליה.
התפיסות התרבותיות השונות מפרשות את
המיניות באופנים שונים, וקיים הבדל ביחס למי –
ניות בין הדתות. כך למשל, לפי הדת הנוצרית,
המין נתפס כחטא ויש לגנות אותו. תפיסה זו
גרמה לנוצרים להתייחס אליו כנושא מבייש, ולא
דיברו עליו בגלוי )ג'ובראן ואחרים, 0102(. הוא
אף נחשב ל"יצר הרע" שיש להילחם בו ולרסן
אותו )הרפז, 0102(. ג'ובראן ואחרים )0102(
מצביעים, אמנם, על שינוי לטובה בזמן האחרון
ביחס של הכנסייה לנושא המין. לעומת זאת,
האסלאם מייחס חשיבות רבה לנושא המין מלכת –
חילה, ורואה בו בסיס לבריאות של היחיד והחב –
רה. בשריעה האסלאמית )הגזורה מפסוקי הקור –
אן( ישנם חוקים )הכתובים בקוראן( המתבטאים
בחיוב, באופן מוצהר וברור, לגבי מין, למיניות
ואף ליחסים האינטימיים בין בעל לאשתו. יחס
יןֵעֵחיובי זה לנושא המין נחשב מ
הכרה בצרכיו הטבעיים של
האדם, וקיום יחסי מין תקינים
וחוקיים בין גבר לאישה דרושים,
בין השאר, לשם הרחקתם מחטא
וממחלות שונות )ג'ובראן ואח –
רים, 0102(. היהדות, בדומה
לנצרות, מגלה יחס שלילי למין
ולמיניות גלויים ורואה בהם את
"יצר הרע". עם זאת, נכתב בתלמוד )בראשית
רבה, פרשה ט, סימן ט( "אלא שאילולי יצר הרע,
לא בנה האדם בית, לא נשא אישה, לא הוליד
בנים ולא נשא ונתן" )ועיינו גם אצל הרפז, 0102(.
˙Â˘· ˙ȯ·Ú‰ ÌÈ„Ïȉ ˙¯ÙÒ· ÔÈÓ‰
ß∑∞≠ߥ∞≠‰
שנות הארבעים של המאה ה-02 נחשבות לשלב
ה'טאבו' בחינוך המיני בישראל; 'בבית טוב' וכן
ÌÈ„Ïȉ ˙¯ÙÒ
ÔÈÈ„Ú ı¯‡· ˙È·¯Ú‰
‰Î¯„ ˙‡ ˙˘˘‚Ó
ß·‡Ëß ·˘Á‰ ¨‡˘Â·
86
ÏÚ ÒÒÂ·Ó ¯Ó‡Ó‰
̇‰ÈÒ Ï˘ ¯˜ÁÓ‰
˙ÂÈÈÓ Æ®≤∞±≥© Òȯ„‡
˙¯ÙÒ· ÈÈÓ ÍÂÈÁÂ
˙ȯ·Ú‰ ÌÈ„Ïȉ
– χ¯˘È· ˙È·¯Ú‰Â
˘È¯٠¨‰ÂÂ˘Ó ¯˜ÁÓ
ÍÂÈÁ¢ ˙ÈÎÂ˙· ¯Ó‚
≠·¯ ‰¯·Á· È¢Ï
˙ÈÈÁ‰· ¨¢˙È˙·¯˙
¨ÔÓËί٠‰È‡Ó ßÙ¯Ù
ÍÂÈÁÏ È˜ÒÈÂÏ ˙ÏÏÎÓ
ה
ס י ה א ם א ד ר י ס