פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 66

התמקדות בהיבטים צורניים, מבניים ולשוניים
שבטקסט. הצד הלאומי היסטורי בהוראת הספ –
רות הוחלש, וההיבט האוניברסלי והאישי התח –
זק. משנות האלפיים נכנסו לשדה הוראת הספ –
רות אסכולות וגישות חדשות, המחזקות ומדגי –
שות את חוויית הקריאה בהיבט ביקורתי, קוגני –
טיבי ורגשי )אלקד-להמן, 6002; דה-מלאך,
8002; קובובי, 3991(.
גם בתפיסת המורה והתלמיד חלו שינויים ניכ –
רים: המורה אינו נתפס עוד כ"צינור" המקנה
ערכי מורשת לאומית, והתלמיד אינו נתפס
כקולט ופאסיבי. למורה יש חירות ואחריות
בבחירת היצירות להוראה )יעוז ועירם, 7891(.
המורה וכן התלמיד נתפסים כקוראים פעילים,
המכוננים פרשנויות שונות ליצירה, בהתאם
לתגובת הקורא ולגישות פוסט-מודרניות
)דה-מלאך, 8002(.
לפי התפיסה של תוכנית
הלימודים כיום, בבסיס הוראת
הספרות בבתי הספר עומדות
שתי הנחות יסוד: האחת, יצי –
רות הספרות מזמנות ללומד
הכרה וידע של המורשת התר –
בותית והאוניברסלית ומפתחות דרכי חשיבה.
השנייה, קריאת יצירת ספרות מעניקה חוויות
והתנסות אסתטיות, שיאפשרו לתלמידים להכיר
טוב יותר את עולמם הרגשי האישי )משרד
החינוך, תשס"ג(.
בשנת תשע"א יצא לאור הנספרת לתוכנית
החינוך הלשוני )תשס"ג( והוא מכיל רשימת
יצירות ספרות להוראה בכיתות.
ÈÂ˘Ï‰ ÍÂÈÁ‰ ˙ÈÎÂ˙Ï ÁÙÒ‰
רשימת היצירות המופיעה בנספח מלווה במכ –
לול של שיקולי דעת באשר לבחירת יצירות
ספרות להוראה בביה"ס היסודי. מטרתה: "להב –
טיח הוראה של יצירות ספרות בעלות ערך ספרו –
תי, לשוני, רגשי וערכי, ולהעמיד קאנון ספרותי
משותף לכלל התלמידים" )משרד החינוך,
תשע"א(.
בבחירת היצירות והתאמתן לטווח הגילאים
בבית הספר היסודי עמדו מספר מגמות ושיקולים:
1. הוראת יצירות בעלות ערך אמנותי-ספרותי,
יצירות שהן בעלות איכות ספרותית אסתטית
גבוהה. 2. יצירת קאנון ספרותי אשר ייצור תשתית
תרבותית משותפת בחברה הישראלית. 3. תפיסת
הספרות ככלי לביטוי אישי. 4. התאמת היצירות
לצרכים הרגשיים של התלמידים וליכולותיהם
הקוגניטיביות בהתאם לגילם 5. התאמת היצירות
מבחינה רעיונית ולשונית לגיל הלומדים.
בהתאם לכך נבנתה תוכנית הלימודים בארבעה
מעגלים: במעגל הראשון - יצירות שהן בבחינת
קאנון ספרותי. קאנון ספרותי משמעו יצירות
מופת אשר בכוחן להעביר את מורשת העבר,
ערכים וחוויה אסתטית לקורא )אלקד-להמן וגי –
לת, 9002(. מעגל הליבה זהה לבתי הספר הממ –
לכתי והממלכתי דתי. במבחר יצירות זה הושם
הדגש על ייצוג זרמים ויוצרים מרכזיים בספרות
הישראלית, כמו: ביאליק, גולדברג ואלתרמן.
במעגל השני - רשימת יצירות לבחירת המורה,
שנבחרו לפי עקרונות תמטיים, כמו: ערכים לאו –
מיים והומניים העולים ביצירה, קולות וזהויות
שונות בחברה הישראלית, לצד עקרונות אסתטי –
ים, חוויות רגשיות וחיבור לעולם הקורא. רשימת
היצירות במעגל זה אינה אחידה לבתי הספר
הממלכתיים והממלכתיים דתיים. ברשימת היצי –
רות לבית הספר הממלכתי דתי ניתן דגש ליצירות
בעלות ערך ציוני דתי.
המעגל השלישי מציג רשימת יוצרים לבחירה.
במעגל הרביעי ניתנה למורה האפשרות להפגיש
את התלמידים עם יצירות ספרותיות שאינן מופי –
עות כלל בתוכנית, מתוך התייחסות לשונות
ולצרכים הייחודים של המלמדים והלומדים.
¯˜ÁÓ‰ ¯Â‡È˙
המחקר שבוצע הוא מחקר פעולה. מדובר
במחקר שמבצע חוקר משתתף על עבודתו,
כשהמשימה המרכזית בפניה הוא עומד היא מהלך
של שינוי. זהו מחקר מעגלי, שבו בכל מעגל
פעולה מציב החוקר שאלה עמה הוא מבקש להת –
מודד. החוקר אוסף נתונים, מבצע את הפעולה
שתכנן תוך איסוף נתונים, ובעקבותיהם מבצע
הערכה )צלרמאיר,1102(. הפעולה שבוצעה
עשויה להוביל לשאלת מחקר נוספת, לפעולה
נוספת שבאה בעקבותיה, וחוזר חלילה.
המחקר שלי התמקד בשינוי שנבע מהכנסת
הנספח לתוכנית הלימודים של בית הספר ובהט –
מעתו. המחקר נערך בבית ספר יסודי במרכז
הארץ, אשר מגדיר עצמו כבית ספר ניסויי, הומ –
ניסטי ודיגיטלי, וגאה בייחודו. בשל אופיו של
ͯÚ · ¯ÙÒ‰ ˙È· ˙ˆ
ÏÚ ÚÂÓ˘Ï Ú˙Ù‰ ¯˜ÁÓ‰
˙¢‚¯ ‡ËÈ·Â ˙ÈÎÂ˙‰ ÌÂȘ
‰ÈÙÏÎ ÌÈ·¯ÂÚÓ
66