

דני רובין*
כולנו מכירים את תכנית הדוקו-
אקטיביסטית של חיים הכט, "מה אתם
הייתם עושים"? התכנית מביימת סיטואציות
שונות, שעשויות לפגוש כל אחת ואחת
מאיתנו בחיים ובוחנת אותם הרגעים, בהם
אנחנו מוצאים את עצמנו שואלים, האם
להתערב? איך להתערב? האם להגיב ואיך
בכלל צריך להגיב, כשנתקלים בדילמות מוסריות, או במצבים שיוצרים
אצל כולנו התחבטות ושלא אחת, מחייבת תגובה, בין אם היא מיידית,
לא בהכרח שקולה ובין אם היא מתעלמת ואז אנו משאירים את
הסיטואציה לאחרים ויוצאים "נקניקים" ואזרחים לא־טובים.
הבה ונבחן כמה מקרים:
, הוא קב"ט של רשת מזון קמעונאית גדולה. באחת מחנויות
א.ק.
הסופר רחבות הידיים, שתחת אחריותו של א.ק, החלו להיעלם
מהמדפים באופן שיטתי וסדרתי, כמויות רבות של בקבוקי וודקה יקרת
ערך. הפחת, החל לגדול, זה כואב בכיס, לבטח של הבעלים והקב"ט
הכועס והגיע הזמן להשקיע מאמצים וכלים לתפוס את הגנב/ים.
חולפים כמה ימים, ונתפס הגנב, זה קרה "על חם" בשעת מעשה. הגניבה
תועדה במצלמות. הגנב נחקר והודה בשורה של גניבות, כשעומת מול
הקב"ט, יום אחד
א.ק
הראיות. חולפים ימים, חולפים כמה שבועות, ו־
בצהרים, הולך לאסוף את ילדתו מגן הילדים, כאשר הוא נכנס לגן, הוא
מבחין לפתע בגנב האלכוהול יוצא ממנו, מחזיק בידו ילד קטן. מסתבר
שזהו הבן שלו, ילדי השניים, מתחנכים באותו גן הילדים. א.ק.הקב"ט,
וגנב האלכוהול, שני האבות, חלפו אחד על פני השני, החליפו מבט ולא
הקב"ט, שאל אחר כך את
א.ק
אמרו האחד לשני אפילו לא שלום קצר.
ילדתו הקטנה: "את מכירה את הילד הזה"? והילדה השיבה : "כן אבא.
אני אפילו נותנת לו אוכל, שאין לו"..."מה אתם הייתם עושים"?
בין השנים 6491 עת נחנכה ועד תחילת שנות התשעים עת נסגרה,
שימשה בריכת השחייה "גלי גיל" ברמת־גן כבריכת שחייה ציבורית וגם
אולימפית, שאירחה את "משחקי המכבייה" ו"כינוס הפועל". שיאי עולם
,
ד.
.
מארק ספיץ
אולימפיים, נקבעו בה, על־ידי השחיין האמריקני יהודי,
כוכב סיפורי הפעם, היה ילד שגדל, מרחק שני רחובות מהבריכה ואת
כל שנות ילדותו עד נערותו, הוא בילה בבריכה. וכמו תמיד, הוא היה
, כסף לבריכה. יום
ד.
עושה ברגל את הדרך. כמובן שלא תמיד היה ל
, סיפרו לו "שאפשר להתפלח מאחור, דרך הגדר,
ד.
אחד, חבריו של
לא היסס
ד.
אל הבריכה של הקטנים ומכאן להיכנס ולעבור לגדולים"..
ויחד עם חבריו, הם טיפסו על הגדר והתפלחו לבריכה. "מוטל'ה", קראו
למציל בבריכה. הוא היה גבר צעיר, עם בגד־ים "ספידו" זעיר וכרס
, לא ידע להסביר, מאיפה
ד.
ענקית שהסתירה את הזעיר של הצעיר.
המציל.
מוטל'ה
הוא צץ ומהיכן נחתה עליו הסטירה העוצמתית של
, יזכור אותה כל ימיו, כאחד מהתווים, שמגיעים לפני כל
ד.
סטירה ש
הקטן, גדל.
ד.
צליל, של "אתה שהתפלחת וכך עכשיו חונכת". לימים,
הוא היה בצבא והתגייס אחר־כך למשטרה. ערב אחד, בקולנוע רמת
שהיה כבר בלש במרחב דן, קפץ לצפות בסרט, כדי להעביר את
ד.
גן,
הזמן של לפני המשמרת. מישהו עישן באולם הקולנוע ופרצה קטטה,
אז קראו לסדרן. והגיע גבר מבוגר, שחוק ונרגן והייתה לו כרס ענקית
לפניו, שחבל על הזמן. כאשר ניסה הגבר להתערב, הוא חטף מאחד
ד.
המתקוטטים, סטירה עוצמתית, שהביאה אותו עד זוב־דם משפתיו.
הבלש, שניגש מיד להקפיא המצב, ממש התפלא שהסדרן לפניו, היה
.. "מה אתם הייתם עושים"?
מוטל'ה
המציל
, גיבורת סיפורי זה, עבדה כקופאית באחת החנויות. יום אחד
נ.
, מי ששרתה אותה בקופה, נתנה
נ.
סיפרה לקוחה שהייתה בקניות, ש
לה חשבונית־קבלה של פריטים, שכלל לא היו שלה והיא מכאן הניחה,
,
נ.
שלא היה מדובר בסתם תקלה. הנהלת החנות פתחה בחקירה ו
הקופאית, כמובן נשבעה. לומר את את האמת, לא הייתה לה הרבה
ברירה. בחקירתה נמצא, שהיא ביטלה חשבוניות, היא שינתה קניות
,
נ.
והיא יצרה לעצמה זיכויים כספיים רבים, ללא היסוס, או פניות.
, קב"ט
מ.
פוטרה מעבודתה. חולפים ימים, חולפות שבועות, ויום אחד
רשת החנויות, נמצא במסגרת עבודתו באחד ממרכזי הקניות, בעוד
,
נ.
הוא עושה את דרכו לאחת החנויות, הוא מבחין לפתע בקופאית
כן ניחשתם נכון, משרתת תור ארוך של לקוחות בקופה של בית ממכר
למזון. "מה אתם הייתם עושים"?
היו חברי ילדות, הם למדו באותו בית הספר היסודי, אחר־
ג.
ו־
ח.
כך בתיכון, הלכו לצבא, התגוררו באותה הסביבה ויצאו לבלות במסגרת
, בא מבית עם מצוקה כלכלית מאז ילדותו. האם
ג.
אותה חבורה.
הייתה חולה, האב עבד לפרנסת המשפחה בשתי עבודות, הפרוטה
הייתה חסרה והמשפחה קיבלה תמיכה ועזרה מרשויות הרווחה. יום
,
ח.
, עמד כבר כבחור צעיר ברשות עצמו, הוא שמע שהחבר
ג.
אחד, כש
שהיה "סוחר מכוניות", מוכר מכונית "בונבוניירה", יד שנייה. זו הייתה
, כאמור חברי
ח.
ו־
ג.
", רכב מרשים בצבע אדום.
LS
" דגם "
AUDI
100"
, לא היה צריך הרבה כדי
ג.
, לקנות את הרכב.
ג.
שכנע את
ח.
ילדות הם ו־
להשתכנע, הוא הרגיש שעכשיו יעלו אצלו לאוטו כל הבנות של רמת־גן
, על
ח.
, לא היה את הסכום כדי לשלם ל
ג.
ועד קדש־ברנע. אה־מה־מה, ל
הרכב, והוא הלך לאבא והתחנן שיעזור לו וייתן לו לבן כסף, שגם לאבא,
הוא ידע שאין. הבן התחנן, והאבא שבהתחלה אמר אין, לקח הלוואה
עשה סיבובי דאווין
ג.
לעזור, איך לא לבן. וכך, שמח לו בלב, הרכב נקנה, ו־
בכל השכונה. חולף יום, חולפים רק יומיים מיום הקנייה, והרכב החל
עושה רעש ומעלה עשן, שמתחרה עם הארובה של מפעל "עלית" ברמת
, מכניס את הרכב למוסך, המכונאי מרים מכסה מנוע וקובע, אחת
ג.
גן.
יעלה לך
OVERALL
שתיים שלוש, "יש לך אדוני, סדק בראש וברכב גרמני,
, מבין שהלך האוטו והלך הכסף של אבא.
ג.
שכר של חודשיים־שלושה".
הוא הולך לביתו של ח., לבקש את כספו בחזרה ולספר להוריו, שנפל אצל
, שבנם, "הוא
ג.
, אומרים ל
ח.
בנם יקירם, לעיסקה של מרמה. ההורים של
כבר ילד גדול, ושהוא מוכר הכל, ומי שקנה קנה ושהוא רק יכול לחלום
תמורתו
ג.
על כספו בחזרה". הרכב נכנס למגרש מכירה והסכום שקיבל
מתגייס
ג.
היה הרבה פחות מחוסר־ברירה. חולפת שנה, חולפות שנתיים,
למשטרה, עכשיו, הוא כבר בלש, עם לא מעט הצלחות במגירה. יום אחד,
סוחר המכוניות, מחזיק בביתו
ח.
לרכז המודיעין במחלק, מגיע מידע, ש
חלקי רכב גנובים וגם חשוד בהחזקת סמים, המידע נשלח לבית המשפט
, לחיפוש וחוזר משם עם 3 טרנזיטים
ח.
וצוות בילוש יוצא לביתו של
, עם אזיקים על ידיו
ח.
עמוסים ברכוש חשוד כגנוב. מהניידת מוצא
הבלש חבר ילדותו עם
ג.
ולרגליו, הוא משפיל את ראשו ופונה ל
תחינה בעיניו ואומר, "בבקשה, תעזור לי עכשיו"..."מה אתם הייתם
עושים"?
מה אתם הייתם עושים?
דילמות מוסריות ומעשיות
ינואר 5102
הביטחון
| 40
*הכותב הינו בכיר בתחום מניעת פחת ואובדן