Table of Contents Table of Contents
Next Page  39 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 39 / 48 Previous Page
Page Background

31

עלונדון

2017

יוני

המדריך

שאול צדקא

ביקורתיאטרון //

ה

תיאטרון הלאומי הבטיח

לנו ״סלומה״ כמו שאף

פעם לא ראינו והוא קיים

את הבטחתו - לטוב או

לרע. ההפקה החדשה

של המחזה הידוע מותירה רושם עז

בצופים, אולם בה בעת מעלה את

השאלה הפשוטה: האם מדובר בכלל

בתיאטרון? משום שאין כאן בעצם

שחזור של המחזה, שנכתב בשעתו על

ידי אוסקר וויילד והפך לאופרה על ידי

ריצ׳ארד שטראוס. יעל פרבר, הבמאית,

כתבה מחדש את ״סלומה״ והפכה

את העלילה על פיה. היא גם כותבת

את ההיסטוריה מחדש ואינה נרתעת

ממוטיבים עכשוויים הנראים כניסיון

לערוך השוואה בין העלילה אז לבין

הסכסוך הישראלי־ערבי כיום.

פרבר התכוונה לאמץ את המחזה של

וויילד, אולם גילתה כי הטקסט שלו

עשיר בהמצאות שלא היו ולא נבראו,

כמו ריקוד שבעת הצעיפים המפורסם,

בסופו היא נותרת על הבמה עירומה

כביום היוולדה. היא על כן מחליטה

שלא למחזר את הידוע, אלא לחזור

למקורות ובעזרתם לטוות סיפור אחר

לחלוטין המעניק לסלומה עוצמה

חסרת תקדים. סלומה, נכדתו החורגת

של הורדוס הגדול, אינה מוזכרת

כידוע בתנ״ך. ה״ברית החדשה״

מתארת את דמותה, אולם אף היא לא

מזכירה אותה בשמה. מי שכן שפך

אור על זהותה הוא ההיסטוריון הידוע

יוספוס פלאביוס (יוסף בן מתיתיהו),

צאצא של משפחת כוהנים בכירה,

העובר לרומא ומזדהה עם האימפריה

הכובשת של יהודה. הוא ושורה ארוכה

של ציירים לאורך ההיסטוריה מעניקים

לפרבר השראה והיא זאת אשר הופכת

את ההפקה לשנויה במחלוקת.

עבור הבמאית, אין מדובר בנסיכה

יהודייה מפונקת החושקת בגופו של

יוחנן המטביל ולבסוף מבקשת מאביה

את ראשו על מגש. זוהי לוחמת חופש

המשתמשת במיניותה כדי להוביל את

המרד נגד רומא על מנת לשחרר את

תושבי הארץ מדיכוי ומהשפלה, ולחדש

את ריבונותם. היא מציתה מהפכה.

המחזה מתנהל בירושלים. ירושלים היא

גם גופה של סלומה. זהו שדה קרב

קדוש אליו מתנקזים הפחדים, היצרים

והנקמות. על הבמה מופיעים הכוהנים

עטויי תפילין וטליתות, ומדברים ארמית.

הם אלה המגלמים את הממסד. יוחנן

מדבר ערבית (עם תרגום ברקע) בלבד.

הוא נביא הזעם. הוא קורא תיגר על

הסנהדרין ועל רומא, ומנבא את סיום

הכיבוש. הוא מוביל אלפים להטבלה על

נהר הירדן. שני חיילים במדים, חמושים

ב״עוזי״ משוחחים ביניהם בעברית:

האחד הוא בר גיורא (שאותו מגלם

השחקן הישראלי שחר יצחק) והשני

מופקד על שמירתה של סלומה (שחקן

ישראלי נוסף בשם אוריאל אמיל). את

סלומה מגלמת יסמין לוי, אחת משתי

הזמרות המלוות את המחזה (ראו ראיון

). השנייה היא לובנה אל

4 ’

איתה בעמ

קונטר, ילידת דמשק, הנחשבת לזמרת

האופרה הראשונה של סוריה. קולן של

שתי הזמרות, מכוסות מכף רגל ועד

ראש, משמש רקע למחזה כולו.

יוחנן (משוחק על ידי רמזי שוקייר,

שחקן סורי, יליד ביירות), מופיע

ערום למחצה, לעתים קרובות מוטבל

במימיה של בריכה הנפתחת מתחת

לבמה. סלומה, המבקשת את ראשו,

אינה משילה מעליה שבעה צעיפים,

אלא נישאת על גבם אל על ואז

נותרת עירומה. זהו אחד מרגעי השיא

של המחזה, המתאפיין בעושר של

דימויים, הכוללים את סולם יעקב ואת

שולחן הסעודה האחרונה של ישו.

כשהיא נישאת אל מרומי האולם, היא

חוזרת ומבקשת את ראשו של יוחנן

המטביל, ואת שמו היא הוגה בעברית.

, מתגוררת היום

46 ,

יעל פרבר

במונטריאול, אולם נולדה ביוהנסבורג

וחוותה על בשרה את משטר

האפרטהייד והיציאה ממנו. מחזותיה

הראשונים הותאמו למציאות הפוליטית

הנוכחית ובכולם האישה הייתה לדמות

המרכזית. יעל שואבת השראה מהנשים

שכיכבו בכתבי הקודש: דלילה, יעל,

מרים, דבורה ויהודית שכרתה את

ראשו של הולופרנס - הגנרל האשורי

האכזר, שהטיל מצור על העיר בו חייתה

משפחתה ליד ירושלים.

התפאורה מהממת. על כך לא ניתן

להתווכח. הדיאלוגים מעטים. יש

במחזה לא מעט רגעים מתים. הדימויים

הוויזואליים חזקים מהמילים. הרצף

העלילתי אינו תמיד ברור די צורכו.

חורבנה של העיר, התפלשותו של

יוחנן במים והשלת בגדיה של סלומה

145

הם אכן מלאכת מחשבת לאורך

דקות וללא הפסקה. בכך ידועה יעל

כמוכשרת ביותר. אולם האם אכן

מדובר בתיאטרון קונבנציונלי? התשובה

היא - כמובן לא. יעל מסלקת את

ספרי הכללים וממציאה את התיאטרון

מחדש. מי שמעדיף להיצמד למחזה

המקורי יצטרך להמתין לקיץ, שבמהלכו

יעלה אותו התיאטרון השייקספירי

המלכותי. ומי שיחמיץ את שתי ההצגות,

יוכל להתענג על יצירת האמנות של

התלויה בגלריה

1610

קאראווג’ו משנת

הלאומית ומתארת את ראשו של יוחנן

//

המטביל המוגש לסלומה.

Salomé

National Theatre, Olivier Theatre

South Bank, SE1 9PX

Tube: Waterloo

http://tidd.ly/e627cdcb כר

טיסים:

Tel: 020-7452-3000

.£50 - £15 .

. מועדים משתנים

15/7

עד

מסלקת את ספרי הכללים

דימויים מרשימים, השוואה לסכסוך העכשווי במזרח התיכון וקאסט של

שחקנים ישראלים וסורים. ביקורת על המחזה “סלומה"

האם מדובר בכלל

בתיאטרון?

מתוך "סלומה".

למטה:

השחקנים אוריאל

אמיל ורמזי שוקייר.

צילומים:

Johan Persson