שיעור חופשי / טבת תש"ף / ינואר 2020/ גליון 130

אני ואתה, אז יבואו כבר כולם לא רק גרטה תונברג: גם ילדי ישראל מגלים את יכולתם כסוכני שינוי במשפחה, בשכונה לימור דומב ובקהילה כולה - הודות ליוזמות חינוכיות מרגשות ופורצות דרך בפני כל תלמיד בבית החינוך הממלכתי דתי רמב"ם בחיפה 19- פתוחה הדרך להצטרף לאחת מ ה"סיירות" שפועלות בבית הספר. סיירות התלמידים הן יוזמה שפותחה בבית הספר לפני כחמש שנים, במסגרת תהליך של שינוי משמעותי בכל הקשור לתפישת עולם וגישה חינוכית. בשנתיים האחרונות זכתה היוזמה לתמיכת "אדוות" - עתודות מנהיגות לדרג הבכיר במערכת החינוך, מיזם משותף של משרד החינוך וארגון מעוז, במסגרתו ממשיכים לפתח את הכלי ולדייק אותו בעזרת צוות בית החינוך, גורמים במשרד החינוך והג'וינט. הסיירות נוגעות בתחומי דעת מגוונים, בדרכים שונות ויצירתיות, ומאפשרות לכל ילד למצוא את כוחותיו הסגוליים, ולהתחבר לחבריו בסיירת לעולמות של דמיון ומעשה. "העיקרון הבסיסי שמוביל אותנו הוא 'הוגנות בחינוך' - בחירה עצמית של כל תלמיד בתחום העניין שמדבר אליו", אומר מאיר יושעי, מנהל בית הספר. "לא אחת אנו רואים שדווקא הילדים המאתגרים, או המופנמים והשקטים, שבמסגרת כיתה רגילה מתקשים לבוא לידי ביטוי, ממצים את כישוריהם בסיירת שבה בחרו, הופכים בה למשמעותיים ומנהיגים וחוזרים לכיתה עם ביטחון ודימוי עצמי גבוה יותר". בין הסיירות שפועלות בבית הספר יש סיירת עברית, זה"ב, "מיוחסד" (נתינה והתנדבות), מנהיגות צעירה, "היו זמנים" (משחקים של פעם), כאן קודקוד (מתמטיקה), נפש בריאה בגוף בריא, אמנות, אנגלית ותקשוב. "הסיירות רואות את התלמיד כבעל ההון האנושי העומד במרכז, ואת איש הצוות כמוביל ומנווט", אומר יושעי. "באמצעות הסיירות התלמידים מביאים לידי ביטוי מיומנויות רבות, רגשיות, חברתיות, תנועתיות, מוסיקליות, תיאטרליות, קוגנטיביות ומטא-קוגניטיביות ועוד". סיירת "מיוחסד" למשל יזמה לפני כחודשיים "ספסל נתינה" – ספסל שאומץ בשכונה סמוכה לבית הספר, שהתלמידים ואנשים מהקהילה יכולים לשים עליו דברים למסירה ולקחת דברים שהם זקוקים להם, באופן מכבד ואנונימי. מטרת המיזם ליצור חיבור נוסף לקהילה ממקום של נתינה אמיתית, סביב ערכים עליהם מחנכים בבית הספר". לדברי יושעי, הסיירות מחוברות למאפיינים הבית-ספריים - הקהילתיות והרבגוניות. "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם הקהילה ורואים בהורים נכס ומשאב מרכזי, שעוזר לבית הספר ומלווה אותו. הקהילתיות מתבטאת ביוזמות, פעילויות, הרצאות ורעיונות בהובלה של הורים, בתי כנסת של הקהילה בתוך כיתות הלימוד, תנועות נוער, מערך חוגים, צהרון, אולפן לעולים, הדרכות הוריות, גמ"ח הקהילתי, מתנדבים מהקהילה שפועלים בבית הספר, קופה קהילתית שאנו מנהלים לרווחת המשפחות ולא מעט סיירות שמקיימות פעילות בקהילה". הסיירות רב-גילאיות, פתוחות לכולם, ומאפשרות לפסיפס הצבעוני של התלמידים בבית הספר - המורכב מדתיים וחרדים, עולים חדשים ותיקים, מכל רקע סוציואקונומי - לבחור בחירה חופשית. כל האפשרויות פתוחות לכולם. השייכות לסיירות תורמת לאקלים הבית-ספרי ומשפיעה על הישגי התלמידים בתחומי דעת שונים. "הצוות מגויס מאוד לתהליך, ואכן למשל במיצ"בים האחרונים הושגו תוצאות לימודיות גבוהות, ועל הישגים לימודיים אלה קיבלנו בשנת הלימודים תשע"ט פרס הצטיינות מחוזית של משרד החינוך. גאוות היחידה הנרקמת בכל סיירת והעלאת הדימוי העצמי של הפרט בקבוצה יוצרים את ההבדל שבין למידה במסגרת כיתתית רגילה לבין הפעילות בסיירות". רמב"ם, חיפה בית הספר: סיירות תלמידים היוזמה: להקטין את הכיתה בלי לצמצם את מספר התלמידים הפיכת אזור תעשייה מוזנח לפארק תיירותי, שימוש באופניים וסגווי כדי לפתור בעיות תחבורה ולהפחית את זיהום האוויר, פיתוח אפליקציה שתעדכן תושבים במידע עירוני שימושי כמו אירועים, עומסי תנועה ועוד – אלה חלק מהרעיונות והמיזמים שהגו תלמידי מרכז מרו"ם למחוננים ומצטיינים באשדוד במסגרת יוזמה חינוכית לחקר ופיתוח ערים חכמות בראייה חדשנית, אקולוגית ומקיימת. במסגרת היוזמה, שפותחה בשיתוף האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך והמעבדה לחדשנות ולקיימות עירונית בבית ספר פורטר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, תלמידי כיתות ה'-ו' קיימו חקר במעבדות מחקר ובסביבות למידה משתנות. המפגשים בין התלמידים לחוקרים התנהלו בגישה של דיון קולקטיבי סביב שולחן עגול, בו נסרקו מגמות ביצירת עיר חכמה בהיבטים רב-תחומיים ואתגרים בתחום, הועלו שאלות והתנהלו התייעצויות וראיונות עם מומחים בתחום. לאחר סיעור מוחות נקבעו אסטרטגיות פעולה לחקר וניסויים, ובהמשך יצאו הילדים למסע של התבוננות חוקרת באיזור מרכז מרו"ם, שבו יש מגוון סביבות עירוניות. התלמידים גילו את הקשרים ואת ההבדלים שבין הסביבות השונות וביצעו מדידות של נתונים סביבתיים. הנתונים הועלו למרכז נתונים אינטרנטי משותף ועל בסיסם כתבו התלמידים המלצות לאסטרטגיה עירונית בתחומים כמו זיהום סביבתי, שינוי דפוסי צריכה, צמצום סיכוני בריאות, שיפור סביבת המחיה, אקולוגיה, ריאות ירוקות, תחבורה חכמה, מיחזור, רובעים וחיי קהילה, ניידות חכמה, דיור חכם ונגישות. התלמידים שיתפו את הקהילה בתהליך החקר, בידע ובתוצרים בפאנלים, מעגלי שיח, נאומים, האקתון, ליל המדענים, כנסים וירידים מדעיים. התלמידים ממשיכים גם השנה לעסוק באתגרים של התערבות להפחתת החום העירוני תוך יצירת מרחב ציבורי מאפשר ומקיים וייצור אנרגיה נקייה בעיר. "פעולות ותוצרים של המעבדה העירונית הם מיפוי האתגרים העירוניים, למשל אזורים חשופים וחמים בעיר שקשה להתנהל בהם ושכונות ספציפיות שבהן רצוי להתערב, לימוד ופריסת המתודולוגיות והפתרונות לבעיה, ויצירת התערבות לשדרוג המרחב הציבורי כך שיפחית את פליטת החום, ישפר גישה לשטח פתוח ולטבע עירוני ויפעל לשילוב קהילות מוחלשות באותו אזור", אומרת רינה מגן, מנחה בתוכנית ודוקטורנטית במעבדה לחדשנות ולקיימות. "העידן הנוכחי מזמן אתגרים והזדמנויות במציאות עתידית משתנה ואי ודאית. יש חשיבות רבה בחקר מגמות עתידיות רלוונטיות לתלמידים באמצעות פדגוגיה מוטת עתיד ופיתוח מיומנויות שמעצימות את יכולות התלמידים להסתגל ולגלות גמישות להתפתחויות אלו. כך גם טיפוח מחויבות חברתית וערכית, עשייה פרואקטיבית והרחבת מעגלי השייכות וההשפעה על ידי כינוס קבוצת בעלי עניין ברשות המקומית, מומחים בתחום, יזמים ואנשי אקדמיה", אומרת פלורית ארנון, מדריכה ארצית באגף למחוננים ולמצטיינים ומנחה בתוכנית. "כל קבוצת תלמידים חקרה תחום בנושא ערים חכמות והעמיקה בפתרונות רלוונטיים בערים מקבילות בעולם, תוך הבנת הפתרונות, התאמתם למאפייני העיר אשדוד ולצרכיה המקומיים ויצירת פתרון מקורי ויצירתי לשאלת החקר שהעלו", אומר עופר גולד, מרצה לחשיבה יצירתית ועיצוב אדריכלי, מחנך במרו"ם ומנחה בתוכנית. אביגדור שרון, עמית במכון הישראלי לערים חכמות, דוקטורנט בתחום ומנחה בתוכנית, מספר כי "התלמידים השתתפו בסדנאות טביעת רגל אקולוגית, העיר היצרנית ושימוש במשאבים מתחדשים, תוך פיתוח אוריינות שמאפשרת ליצור ערך חדש ולשנות הרגלים ודעות, ולהביע את התובנות הייחודיות שלהם בתכנון פתרונות חכמים לשיפור החוויה העירונית והחיים בעיר". מרכז מרו"ם למחוננים ומצטיינים, אשדוד בית הספר: חקר ערים חכמות היוזמה: לומדים לשפר את העיר "אבא שלי עובר באדום!", "אח שלי נוסע בלי חגורה!" – משפטים קשים מסוג זה שומעים לא אחת המורים בבית הספר אלראזי בערערה בנגב בשיעורי זהירות בדרכים, משפטים שמשקפים משהו על תרבות הנהיגה בנגב. "אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להשפיע על תרבות הנהיגה כך שהילדים יגדלו להיות נהגים זהירים, ועוד לפני כן, יהיו סוכני שינוי שישפיעו על תרבות הנהיגה של בני המשפחות שלהם", אומר עיד אבו עשיבה, מנהל בית הספר. "השבוע שידרו בחדשות סרטון שהראה חבורת צעירים מהמגזר משתוללים על טרקטורונים בכבישי הדרום. את הדבר הזה אני רוצה לשנות. ילד צריך להטמיע ערכי שימוש בכביש מהיום הראשון שהוא דורך בבית הספר. זה תהליך שאסור להרפות ממנו". במסגרת היוזמה שפותחה בבית הספר, בתמיכת המועצה המקומית ומפעל הפיס, הוקם מרחב לימודי לזהירות בדרכים, שמזמן למידה ואתגרים חווייתיים תוך כדי הטמעת ערכים חיוביים, במטרה לשנות את תרבות ההתנהגות בכביש. המרחב נבנה מ"ר, ומדמה כביש עם מעברי 420 על שטח של חצייה, כבישים, תמרורים ורמזורים מודולריים, שהילדים נוסעים בהם ברכבים מדומים קטנים וכך מתרגלים באופן ממשי נהיגה בטוחה. המורה יכול לשנות את מיקום התמרורים והרמזורים, וכך הילדים צריכים לשמור על תשומת לב וערנות. המרחב נחנך בשבוע הזהירות בדרכים, וכל כיתה תגיע אליו שעה או שעתיים בשבוע. בהמשך יגיעו אל המרחב גם כיתות מבתי ספר באיזור. "הלימוד במרחב הוא חווייתי, אבל אנחנו מקפידים להעביר לילדים את המסר שאמנם זה כיף, אבל זה לא משחק אלא נושא רציני", אומר אבו עשיבה. "אני מקווה שנוביל שינוי תרבותי, גם אם זה ייקח זמן. כפי שילד לומד לקרוא, כך הוא ילמד להתנהג נכון בכביש, גם בנהג וגם כהולך רגל". בית הספר מנסה לשים דגש על נושא הזהירות בדרכים מהיבטים מגוונים. השנה הוקם בבית הספר אזור חניות להורדה והעלאה של תלמידים, ומתקיימות פעילויות בשיתוף אור ירוק, כמו פרויקט "נשק וסע". בהמשך השנה אמורות לפעול משמרות זהב בדרכים לבית הספר. "אנחנו מנסים להטמיע את נושא הזהירות בדרכים גם בתחומי דעת אחרים", אומר אבו עשיבה. "בשיעורי שפה למשל משלבים טקסים בנושא, בשיעורי מתמטיקה עוסקים בכיוונים ומהירות ובשיעורי מדעים עוסקים בהשפעת הגשם והחום על הכביש ועל הנהיגה. הכל כדי שהילדים ייחשפו לנושא, יטמיעו אותו, יגיעו לבית הספר בבטחה ויחזרו הביתה בשלום". מרחב הזהירות בדרכים אמור לשרת גם תלמידים מהסביבה, שיגיעו לבית הספר לימי לימוד חווייתיים. "אני מקווה שבתי ספר מהאזור יגיעו אלינו, ובהם גם בתי ספר יהודיים”, אומר אבו עשיבה. "זו תהיה הזדמנות לקדם פעילויות של היכרות ודו-קיום". אלראזי, ערערה בנגב בית הספר: ילדי היום – נהגי העתיד: הקמת מרחב ללימודי זהירות בדרכים היוזמה: לא עוברים באדום הספרייה הקהילתית הסמוכה לגן ירדן וגן גיל בכפר יונה נולדה במוחן של שתי מנהלות הגנים, מיטל בלולו ואנה חנוכייב, במהלך טיסה לחופשה משותפת. "רצינו להנגיש את הספרים לילדים", מספרת בלולו. "נתקלנו בקול קורא ליזמות וחדשנות של מחוז מרכז במשרד החינוך והחלטנו להגשים את החלום שלנו. שמנו לב שההורים ממעטים לקרוא לילדים ספרים לפני השינה, כפי שהיה נהוג פעם, ולא מצליחים לשלב ביקור בספרייה בסדר היום העמוס, והתוצאה היא שהספרים לא זמינים לילדים. "חשבנו שאם הספרים יהיו מול הילדים וההורים בדרך מהגן הביתה, כשהם עוצרים בגינה, הם ייחשפו אליהם ביתר קלות. בנוסף, המפגש המשותף עם הספר מזמן את חיזוק הקשר בין ההורים לילדים ואת חיזוק הקשר של הגן לקהילה". במהלך השנה שעברה נאספו ספרים ותרומות. ביום המשפחה בשנה שעברה, למשל, התקיים בגן ערב אימהות שבו הציעו מתנדבים מהקהילה פעילויות כמו קליעת צמות ורפלקסולוגיה. בהמשך התקיים יריד מכירות קהילתי. הכספים שנאספו הופנו להקמת המבנה בגינה סמוכה לגן. תחילה הוקם מבנה מאולתר זמני, והשנה נבנה מבנה פתוח מעץ, המכיל ספרים לילדים ומבוגרים ומקומות ישיבה לטובת באי הגן ותושבי השכונה. "הספרייה ותהליך הקמתה משלבים ,"21- את ארבעת העוגנים של גן במאה ה אומרת חנוכייב. "קהילתיות, ביטוי אישי, למידה במרחבי החיים, יזמות ויצרנות". הגננות לוקחות את הילדים לספרייה במהלך יום הלימודים, ומשתפות אותם בתחזוקת הספרייה. הספרייה היא פתוחה, וגם כשההורים לוקחים את הילדים מהצהרון לגינה, הספרים מחכים להם שם. "לעתים ההורים מקריאים סיפור, לעתים באים שכנים ומקריאים לילדים", אומרת בלולו, "כך שהספרייה לא רק מחזקת את הקשר בין הילדים לספרים אלא גם את ערך הקהילה". גן ירדן וגן גיל, כפר יונה הגנים: סיפורי שכונה - ספרייה קהילתית היוזמה: הספרייה שמחזקת את הקהילה 27 שיעור חופשי > 2020 ינואר 2020 ינואר < שיעור חופשי 26 // משהו חדש וטוב יזמות