שיעור חופשי / טבת תש"ף / ינואר 2020/ גליון 130

איך לפתח חוזקות, ואיך הופכים את התלמיד לסוכן למידה - איך מפתחים בו את היכולת להיות לומד עצמאי. פעם התלמיד היה פסיבי מאוד. אבל בעידן שלנו, כל עבודה חדשה מחייבת לימוד עצמי וחקירה. ולא פחות חשוב, גישה אופטימית. "כשעושים חדשנות בחינוך הגישה היא בין- תחומית. הקשר בין תחומי הלימוד משתנה. אם דקות ואז לשון 45 פעם לימדנו גיאוגרפיה ומתמטיקה, ולא היה קשר בין השיעורים - היום מחברים בין מתמטיקה להיסטוריה ומספרים סיפור שרלוונטי לשני המקצועות. הלמידה משתנה. היא נעשית באופן אישי כלומד עצמאי ובקבוצה". לשכנע את כל הפירמידה אז איך עושים שינוי? "מבחינה מערכתית, כשעבדתי במכון הבנתי כמה מוגבלת היכולת של סטארטאפים להשפיע. ניקח לדוגמה את תחום התחבורה. קהילה שלמה עובדת על שכלול המנוע. בסוף התהליך מגיעים לחברת מרצדס וצריך לשכנע אותה לקנות את הדבר הזה. בחינוך זה עוד יותר בעייתי. אתה צריך לשכנע את כל הפירמידה: המורה, מנהל בית הספר, המפקח, ראש מנהל החינוך וראש הרשות. הבנתי עד כמה זה מורכב. המערכת לא תמציא את עצמה מחדש. "למדתי שהחוכמה היא לייצר ביקושים. צריך להראות שבתי הספר צריכים את השינוי - ואז הם יהיו מוכנים להשקיע. זה לא קל. אבל עוד לפני כן, הבנתי שצריך לעבוד עם רשויות מקומיות. כוחן של הערים עולה מבחינת המשאבים והקשר לשטח ולתושבים. לרשות המקומית יש צורך להשקיע בחינוך. מבחינתה זה המקום המשמעותי והאפקטיבי ביותר, שמחזיר את ההשקעה". חדשנות לא כל כך מסתדרת עם הדימוי של ירושלים. למה דווקא בה נפתח המיזם הגדול של ביתא מחנכים? "מערכת החינוך בירושלים היא הגדולה אלף תלמידים, לעומת 283 בארץ. יש בה תלמידים. היא גם 60,000 תל אביב שבה רק מגוונת מאוד. כשעיר כל כך גדולה ומגוונת, זה מזמן המון הזדמנויות. יש בה המון בתי ספר מיוחדים ויוצאי דופן, ומצד שני המערכת הציבורית גדולה מאוד ועדיין יש הרבה בתי ספר פרונטליים". אז איך אתם עושים את השינוי הזה בעיר, בחינוך הלכה למעשה? "ישבנו ביחידה ושאלנו את עצמנו את השאלה הזו. הבנו שאם נצליח לרתום מורים, אלף מורים בעיר, 16 נצליח לעשות שינוי. יש ואנחנו מאמינים שמחנכים ומורים הם הדבר הכי משמעותי במערכת חינוך. צריך לעשות שינוי דרך המורים ועם המורים. צריך שהמורים ירצו את השינוי הזה". איך עושים את זה? איך מפיצים את הבשורה? "כשאני מסתכל על עיר ורוצה לעשות שינוי, הכי טוב לעסוק בחיבור בין ביקוש להיצע. יש סוגיות ובעיות רבות שמתעסקים "כשעושים חדשנות בחינוך הגישה היא בין-תחומית. הקשר בין תחומי הלימוד משתנה. אם פעם לימדנו דקות ואז 45 גיאוגרפיה לשון ומתמטיקה, ולא היה קשר בין השיעורים - היום מחברים בין מתמטיקה להיסטוריה ומספרים סיפור שרלוונטי לשני המקצועות" בהן, אבל יש סיכוי שמנהל אחר פתר אותן, או ניסה גישה מסוימת ונכשל, ואפשר לחבר אליו מנהלים אחרים שרוצים ללמוד מהניסיון הזה". כאן נכנסת לתמונה ביתא מחנכים? "בדיוק. ביתא מחנכים היא רשת של קהילות שלומדות ביחד, ושמחברת בין אנשים עם צרכים לאנשים עם פתרונות. לפני שלוש וחצי שנים הזדמנויות, ובה innovation הקמנו את יחידת אנחנו בוחנים לעומק איך הופכים דברים טובים בבתי ספר בעיר למשהו בר קיימא. אם משהו עובד בבית ספר אחד, איך אפשר להעביר אותו לעוד מקומות, ואיך לדחוף ולזהות מגמות. זו הרי המוטיבציה בחדשנות. "מיפינו את המורים ואיתרנו ממציאים . לא Early adapters - ומאמצים מוקדמים כל המורים הם ממציאים, אבל חלק מהמורים מוכנים להתנסות בדברים חדשים. המאמצים המוקדמים הם אותם אנשים שמחכים ליד חנות אפל כשהחברה מוציאה מכשיר חדש. אחרים שמחכים שהחבר שלהם ישתמש חצי שנה בטלפון כדי להיווכח שזה כדאי. "מה שחשוב לי הוא שתהיה כמות גדולה של מאמצים מוקדמים. אם אתם שלושה מורים שמלמדים אחרת - למשל, משתמשים במשחוק כדי ללמוד מתמטיקה, כרגע אתם לבד, 'משוגעים' שמוכנים לקחת סיכון. אבל אם נפיץ את הבשורה, יש מורים שירצו ללמוד מכם. כיום אנחנו עובדים עם קבוצה ענקית של מורים בשנה שהם מאמצים מוקדמים או 1,300 סטארטאפיסטים, ואנחנו רוצים לגרות מורים נוספים. "למדנו מעולם ההייטק. אנחנו משתפים ידע ב'מיטאפים' שנערכים אחת לחודש ובמדיה דיגיטלית, פייסבוק, ניוזלטר ופודקאסטים. פעם בשנה אנחנו עורכים את הדאטאתון, תחרות רעיונות של מורים, שהטובים ביניהם יקבלו ליווי במשך שמונה חודשים. הנושא השנה הוא למידה מותאמת אישית או פרסונליזציה". למה קראתם לעצמכם ביתא? "מהמילה בית - אנחנו מעניקים בית למחנכים. משמעות נוספת היא מעולם המאיצים זו הגרסה Beta Site - והאקסלרטורים בהייטק הלא מעובדת. בעצם, אנחנו משמשים כמעבדה עבור מורים יזמים. ״שינוי אמיתי זה דבר מפחיד. לבחון הנחות יסוד זה מפחיד. אנחנו רוצים לספק רשת תומכת. אנחנו מוציאים קולות קוראים בשיתוף האגפים של מינהל החינוך ומזמינים מורים להציע לנו את הפנטזיות שלהם, רעיונות לשינוי ולבחינה. אנחנו בודקים אם הרעיון עונה על צורך רוחבי, מה רמת הרצינות וההשקעה של בית הספר שלהם, ואם הם נכנסים לתוכנית, אנחנו עוזרים להם עד ההטמעה בבית הספר". כמו באקסלרטור. "זו מעבדה והכשרה גם יחד. אנחנו בודקים אם יש רעיון כזה בעולם, ואם היזמים עמדו בכל הקריטריונים, הם מקבלים את המנטורים הטובים ביותר. לומדים על עולם היזמות, עורכים סיורים בארץ. פעם בשבועיים יש מפגש קבוצתי שבו לומדים את המושגים. בשנה הראשונה עוסקים בטכנולוגיה ובתקציב, וכשיש מוצר או מודל, בשנה השנייה מקדמים אותו בבית הספר ובודקים איך הוא משפיע. בשלב הבא, אנחנו עובדים על איתור של בתי ספר שהם מגדלורים, כלומר, בתי ספר שטובים מאוד במשהו - והופכים אותם לרשת של בתי ספר שמלמדים בתי ספר אחרים". איזה מיזמים פיתחו המורים בדאטאתונים? "בבית הספר היסודי 'קשת', מורה למתמטיקה רצתה לפתור את נושא פערי הידע תלמידים. היא פיתחה 40 העצומים בכיתה של מודל של למידה מותאמת אישית במעבדה, והכינה מערכת שלא רק מזהה איפה התלמיד נמצא ומה החוסרים שלו, אלא גם יכולה לחבר ילדים עם חוסרים שונים ולחזק אותם. "דוגמה נוספת היא ממיזם של בית הספר הממלכתי-דתי 'הרובע', שיצר אפליקציה שעובדת על הציר של מורים-תלמידים- הורים. בכל שבוע המורות נתנו נקודות טובות לתלמידים וציינו אותם לשבח בהיבט מסוים. שביקשה מהם SMS ההורים קיבלו הודעת לשבח את הילד ומנדנדת להם עד שיעשו זאת. בשאלונים שמילאו ההורים והתלמידים עלה שהתפתח שיח חיובי בבית. "בבית ספר נוסף, 'קשת תלפז', פותחה אפליקציה של מיינדפולנס. ילדים מקבלים כמה דקות בתחילת היום כדי להירגע. הילד יושב עם טאבלט, והאפליקציה שואלת אותו מה הוא מרגיש. הוא מקבל תרגילים לרפלקסיה ולרוגע". למורים יש בכלל את האוטונומיה להביא גישות שונות לבית הספר, לפתח דברים בסדר גודל כזה? "מורים אמנם ידווחו על חופש פעולה מצומצם, וזה חבל. אם אתה מאמין במורה ובמערכת, תן להם כלים, ותאפשר יותר שליטה בחלוקת השעות, וגמישות בתקציב ובשיטת הלימוד. אם מערכת מגדילה את התקציבים אבל לא משנה את הרגולציה, לא יהיה שינוי. שי פירון התחיל לדבר על ניהול עצמי. יש מגמה כזו, אבל צריך לחזק אותה. "כשנותנים יותר אוטונומיה למורים בירושלים, הממלכה הקטנה שאני אחראי עליה, המוטיבציה שלהם ללמד עולה. בדקנו את זה. הם שמחים ועושים עבודה טובה יותר ובאופן יותר משמעותי. הלמידה הופכת להיות עצמאית יותר. "צריך להבין גם שהמערכת מאבדת כל הזמן מורים טובים, ומורים חדשים עוזבים בקצב מהיר. מי שעוזב הם מורים יצירתיים שיש להם חזון. הם נפלטים כי הם רואים שהמערכת חוסמת אותם. אנחנו זקוקים למורים היצירתיים". לפי תוצאות מבחני פיז"ה האחרונים, המצב של המערכת גרוע ממש. יש תקווה? "מבחינתי, הכתבות שמצביעות על מצב לא טוב הן זרז לשינוי. שמעתי ראיון עם שר החינוך של פינלנד, הניצבת במקום הראשון בעולם במבחנים הללו. ומה הוא אומר? שנתנו למורים הרבה חופש וכלים רבים, והם הצליחו לייצר בתי ספר מצוינים. יש מדינות, כמו סין, שהצליחו לעבוד עם המאסות. זו המטרה שלהם. אני אומר, בואו נלמד אחרת. נשנה את מה שמנסים למדוד. אם אני מעלה את הציון במתמטיקה, זה לא אומר שאני עושה שינוי. זה לא המהות. אני רוצה להשיג הרבה יותר מציונים: חדוות למידה, עבודה בצוות, חשיבה עצמאית וכישורים חברתיים". אירועים של ביתא מחנכים. "רשת קהילות שלומדות יחד" צילום: מעמוד הפייסבוק של ביתא מחנכים "צריך להבין גם שהמערכת מאבדת כל הזמן מורים טובים, ומורים חדשים עוזבים בקצב מהיר. מי שעוזב הם מורים יצירתיים שיש להם חזון. הם נפלטים כי הם רואים שהמערכת חוסמת אותם. אנחנו זקוקים למורים היצירתיים" אופטימיות של התחלה חדשה בדק מה מידת 2019- מחקר הערכה מלווה שערך מכון הנרייטה סולד ב האפקטיביות של התוכנית, וכן בחן את הערכות המורים שהשתתפו בתוכניות היזמות השונות של "ביתא מחנכים" ביחס למדדים שונים. כך למשל, המשתתפים התבקשו לדרג את הסכמתם לאמירות המעריכות את היכולות שרכשו בתוכנית (מגבוה לנמוך). באחת התוכניות ששמה "יאללה חדשנות", רוב המורים דירגו גבוה את היכולות שצוינו במחקר, ביניהן עבודה באופן עצמאי, הצגת רעיון (פיץ'), ויכולת עבודה בצוות. מרבית המשתתפים בשנתה הראשונה של "יאללה חדשנות" (מתוך שתיים), העריכו כי היוזמה החדשה שלהם משפיעה על שיפור בעבודת צוות בין המורים, וגם מעודדת את המורים בבית הספר לפתח יותר יוזמות. נמצאה גם השפעה על הלמידה. רוב המורים בתוכנית דירגו גבוה היבטים כהגברת למידה מותאמת אישית, קידום למידה עצמאית, הקניית מיומנות חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות. הם הביעו מידה רבה של הסכמה בנוגע לכך שהתוכנית משפרת הישגים ומקדמת אוריינות מדע. כשבדקו את תפישות המשתתפים בשנה השנייה של התוכנית, שבה היא אמורה להיות מוטמעת בבית הספר, נראה כי חוסר הביטחון שלהם בעתיד התוכנית גבר. מרבית המורים ציינו כי הם יידרשו להשקיע הרבה עבודה לצורך פיתוח היוזמה. שיעור ניכר מהמורים הביעו ספק בכך שהנהלת משרד החינוך ומנהל החינוך בירושלים יתמכו ביוזמה שלהם. הם גם הביעו ספק בכך שהנהלת בית הספר תתמוך ביוזמה שלהם ולא היו בטוחים שיהיה להם תקציב מספק להפעלת היוזמה בבית הספר. 13 שיעור חופשי > 2020 ינואר 2020 ינואר < שיעור חופשי 12