שיעור חופשי / טבת תש"ף / ינואר 2020/ גליון 130

ב חודש הבא ישתתפו מורים בירושלים בתחרות דאטאתון, מרתון פיתוח שעות 48 יוזמות חינוכיות, ובתוך הם יציגו את החזון שלהם ללמידה בעתיד. זאת, לאחר שענו לקול קורא שהציג את השאלה המסקרנת "איך ייראה הבוקר של ?". התחרות, שתיערך זו הפעם השלישית, 2035 היא תוכנית הדגל של "ביתא מחנכים", ארגון גג ייחודי לירושלים, הפועל תחת מנהל החינוך בעיר ובגיבויו ומספק מטרייה לכל יוזמות החדשנות החינוכית בעיר. לרגל האירוע, תפסנו לשיחה את זיו בר, היזם, שעומד בראש ביתא , גר בירושלים - ועדיין זוכר 40 מחנכים. בר, בן היטב את לימודיו בתיכון, מתברר. איך הגעת לעיסוק בחינוך? "איכשהו תמיד חשבתי על הלימודים שלי בתיכון, על מה לא עבד שם. למדתי בתיכון ליד"ה בירושלים וזה נראה לי כבזבוז זמן משווע. אמנם סיימתי בציונים טובים, אבל הרגשתי שאני משקר לעצמי. צברתי את רוב החוויות שלי מבית הספר בין השיעורים, והידע הכללי שלי שאף לאפס. לא למדתי בעצם. ההוראה היתה פרונטלית ואני הבנתי שצריך לרמות את השיטה - ללמוד רק למבחנים, לשנן. עשיתי את זה, אבל באיזשהו מקום הייתי מתוסכל. אחר כך התגייסתי לצבא ושירתי בצנחנים. "אחרי הצבא ניסיתי להתרחק מבתי ספר, אבל מצאתי את עצמי עסוק בשאלה איך אפשר לפתח את המסגרת הזו. כשלמדתי עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, היה לי חבר שלמד פסיכולוגיה והיינו באותו ראש. יחד, כתבנו טקסטים על איך עושים חינוך אחר. התשוקה המשותפת הזו היתרגמה למעשים כשגרנו בנתיבות, עדיין כסטודנטים, והקמנו מסגרת של חוגים לנוער מהבית שלנו. היינו הולכים לבית ספר ומזמינים ילדים לחוגים. הגיעו אלינו ילדים מכמה בתי ספר. נשארתי לגור שם חמש שנים. הקמתי במקום מערכת בלתי פורמלית שכללו תנועות נוער ומרכז ילדים. 2,500 הזדמנויות, שהשתתפו בהם קיבלנו פרס חינוך מיולי תמיר. זו 2005- ב היתה חוויה מדהימה". מה היה האתגר הבא שלך? "פניתי לשר החינוך אז, גדעון סער, ואמרתי לו שאני חושב שיש לי מתכון מנצח שמאפשר לעשות חינוך קצת אחרת. מפה לשם מוניתי ליועץ של השר. המשימה שלנו היתה להפוך מערכת שמדברת ציונים, למערכת שמדברת ערכים. לבדוק איך מתייחסים לעוד רבדים, כמו הרגשי והחברתי. אחד ההישגים שאני גאה בהם הוא שהטמענו את המושג 'תעודת בגרות חברתית' העוסק בערכים, בנתינה. שי פירון מינף את זה עוד יותר. במקום לנסות לפתור בעיה נקודתית, כמו שיפור ציוני המתמטיקה על ידי השקעת עוד שעות מתמטיקה, פירון שאל איך משנים את השיטה". למה בעצם עזבת את מערכת החינוך, אם רצית לייצר שינוי? "עברתי למרכז השלטון המקומי, כי הגעתי למסקנה שברשויות אפשר להזיז דברים יותר מאשר במערכת החינוך, שיש בה חסמים רבים. אבל אז התחלתי לסבול מכאבי בטן. הבנתי שאני לא במקום שנכון לי. הרגשתי שאני רוצה לעשות תהליכים, אבל אין לי את הכלים להתמודד עם זה. כשאני תקוע ומרגיש שאני בצומת דרכים, אני יושב וכותב על הדף מה מעניין אותי, ואיפה אני צריך לעשות מסע של למידה. נוער, צעירים - זה מה שעניין אותי. "חשבתי על כך שמה שהחזיק אותי בשיעור כשהייתי בגילם זה הבגרות. ישבתי בשיעור היסטוריה, לדוגמה, וחשבתי שמי שמבין הכי טוב זה המורה שלי ואני צריך להקשיב לו ולקרוא בספר על מלחמת העולם השנייה. היום אנחנו בעידן אחר. תלמידים יכולים לחפש בגוגל וביוטיוב מורים טובים יותר. הם יכולים למצוא מישהו מרצה הרצאה מעניינת יותר בדיוק על החומר שהם צריכים לבגרות. הם יודעים לחפש קיצורי דרך. החיפוש הזה של למידה טובה יותר ומותאמת יותר מערער את המערכת. "התחלתי במסע הלמידה שלי ושוטטתי בכנסים של חדשנות וחינוך. עניין אותי עולם הגיימינג, והתחלתי להכיר אותו. לדוגמה, של אורי משעול. Game for Peace עמותת זו עמותה שחושבת איך לחבר את פלטפורמת המשחק לטובת שלל מטרות. למשל, איך מדברים על יחסים בין יהודים לערבים דרך פלטפורמת מיינקראפט, כך שהתפישה תהיה מורכבת יותר. הם מקיימים כנסים ענקיים ומגיעים למאסות של בני נוער. או מיינדסט של מופ"ת, שעושה דברים יפים למען התלמידים. "התפקיד האחרון שלי היה במכון הישראלי לחדשנות, שם הקמתי את תחום החינוך. במכון פועלת חממה לסטארטאפים שעוסקים בחיבור מגזרים שונים לשירות הציבורי, וכך הכרתי את ירושלים. בזכות השנים האלה, למדתי שלא שואלים אם צריך שינוי, אלא איך עושים שינוי". למה בחרת דווקא בגישת החדשנות? ״בעיני, חדשנות זו דרך מחשבה. ההגדרה המדויקת ביותר לחדשנות היא להסתכל על מציאות קיימת ולחפש את הדרך האפקטיבית ביותר להוציא ממנה ערך רב יותר, בפחות מאמץ. ובקיצור, איך הופכים את בית הספר לרלוונטי? זה מה שאנחנו מחפשים. אנחנו רוצים שבוגרי מערכת החינוך ייצאו ממנה עם עולם של ערכים שהמערכת הגדירה, אנחנו רוצים שיהיה להם עולם של ידע כדי שיידעו לקבל החלטות מושכלות, החל מתזונה ועד למקצוע שילמדו. "חדשנות היא גם חשיבה על הדרך להכין תלמידים לעולם האמיתי ולעזור להם לרכוש תפישות ומיומנויות שיזדקקו להן, כמו תחושת מסוגלות, יכולת לעבוד בתנאי אי ודאות, עבודה בקבוצה ולמידה עצמית. שאלת השאלות היא איך הופכים את המערכת לרלוונטית לתלמידים. אנחנו לא נתעסק בעולם הידע והעולם הערכי כי אלה עולמות שמשרד החינוך ומערכות עירוניות מגדירים. אבל צריך להבין // ראיון אקטואליה מערכת החינוך בירושלים היא הגדולה והמגוונת תלמידים. זיו בר, 300,000- בישראל, עם קרוב ל העומד בראש ביתא מחנכים הפועלת לשילוב חדשנות בחינוך, מסביר למה הדרך שבה לומדים חשובה יותר מהציון במבחני פיז"ה - וכיצד מורים יזמים וממציאים תמירה גלילי מקדמים את מערכת החינוך אל העתיד  "הבנו שאם נרתום את המורים, נצליח לעשות שינוי" "למדתי בתיכון ליד"ה בירושלים וזה נראה לי כבזבוז זמן משווע. אמנם סיימתי בציונים טובים, אבל הרגשתי שאני משקר לעצמי. צברתי את רוב החוויות שלי מבית הספר בין השיעורים, והידע הכללי שלי שאף לאפס" זיו בר. "לא שואלים אם צריך שינוי, אלא איך עושים אותו" צילום: מור ברנשטיין 11 שיעור חופשי > 2020 ינואר 2020 ינואר < שיעור חופשי 10