שיעור חופשי / תשרי תש"פ / ספטמבר 2019 / גליון 129

ז ה כמה שנים שפרופ' דן בן דוד, כלכלן וחבר סגל בכיר בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, שם לעצמו למטרה להציג את האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל והוא מתריע עליהם מעל כל במה אפשרית. לרוב הוא נשמע כנביא זעם, אך כדאי להקשיב לו. המומחיות שלו היא ניתוח ההשפעות ארוכות הטווח של מדיניות הממשלה כיום, ובהן ההשקעות בתחום החינוך, על איכות חיינו בעתיד. במשקפיים שלו, משקפי הנתונים והגרפים, העתיד לא נראה ורוד. פרופ' בן דוד, מנכ"ל מכון טאוב לשעבר, שימש עמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ) בלונדון ובמכון הלאומי CEPR( כלכלית ) בארה"ב, וכיהן כיועץ NBER( למחקר כלכלי לבנק העולמי ולארגון הסחר העולמי. לאחרונה ייסד את מכון שורש למחקר כלכלי-חברתי והוא גם עומד בראשו. זהו מוסד עצמאי הממומן על ידי גורמים פרטיים ואינו שוכן במושב קבע, אלא קיים בראשי האנשים השותפים בו ובמחשביהם בלבד. זאת מתוך העיקרון, אומר בן דוד, שכל הכסף יוקדש באופן בלעדי למחקר ולא יבוזבז על התקורה. כמשתמע משמו, מכון שורש נועד לנתח מה עומד בשורש הליקויים במדינה, ולחקור ולספק מידע על בעיות היסוד של מדינת ישראל. שניים מהפרמטרים החשובים לצמיחה של מדינת ישראל הם חינוך והשכלה גבוהה. באחד המחקרים האחרונים שלו, מראה פרופ' בן דוד את מגמת בריחת המוחות מישראל וממדיה, ומסביר כיצד התופעה קשורה למגמות הצמיחה בישראל. פרופ' בן דוד הוא לא היחיד שמוטרד מהצמיחה בישראל. באוגוסט פרסם בנק ישראל "מפת דרכים" שנועדה לשפר את פריון העבודה הנמוך במדינה - אוסף המלצות בתחומים שונים שאיגד הבנק, וביניהן המלצות בתחום החינוך, שנועדו "להציל את הצמיחה". כך, במילים אלה ממש. גייסנו את פרופ' בן דוד כדי לעשות סדר במושגים, ולהסביר את הקשר בין מושגים מעולם הכלכלה לחינוך. האדם הסביר, שאינו מבין כלכלה לעומק, שומע בשנים האחרונות שהצמיחה בישראל גבוהה. אז איפה הבעיה? "יש כאן שילוב של הטעיה ואי הבנה של התחום", אומר בן דוד. "כשמסתכלים על המצב הוא באמת טוב, אבל זה באופן יחסי. כלומר, יחסית לתקופה של לפני חמש שנים, או לתקופת האינתיפאדה. המצב הוא טוב גם לעומת מדינות עולם ראשון שלא יצאו מהמשבר הכלכלי. אבל כשמסתכלים על הצמיחה הכלכלית של ישראל, רואים שהיא כמעט לא עולה, וזה לא טוב". מהי בעצם הצמיחה במשק? "בכלכלה, אנחנו מדברים על רמת חיים. אנחנו בעצם מחלקים את כל העוגה - כל מה שאנחנו כקולקטיב כמדינה מייצרים, בין אם זה מוצרים ממש או שירותים - למספר האנשים במדינה. הנתח הממוצע לכל אדם הוא נתון שנקרא תוצר לנפש, או תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) והוא קובע את רמת החיים. ככל שהמדד הזה של תוצר לנפש גבוה יותר, צומח יותר, רמת החיים גבוהה יותר. זו הצמיחה, וזה נמדד כל שנה". זה מה שאנחנו צריכים לעשות כמדינה? לשאוף לרמת חיים גבוהה? "יש עוד דברים שאנחנו צריכים לשאוף אליהם. נתון זה של רמת החיים משקף את הממוצע, זה לא אומר שום דבר על הפערים או על העניים". אז מה הבעיה עם רמת החיים שלנו, היא לא עולה? 15- "אם בודקים את הממוצע השנתי ב שנים האחרונות, בישראל, בהשוואה למדינות המפותחות - ארה"ב, קנדה, צרפת, בריטניה, G7- גרמניה, איטליה ויפן, שקרויות מדינות ה - רמת החיים עצמה עולה. אבל וזה אבל גדול, זה לא משקף את הטווח הארוך, וזו הבעיה". למה הכוונה? "העניין הוא שצריך להסתכל על המסלול כולו, וזו המומחיות שלי, ראייה ארוכת-טווח. אם בוחנים את האמריקאים בטווח הארוך, למשל , רואים שיש להם תקופות שהם מתחת 1890- מ למסלול - למשל, בתקופת השפל הגדול או ; אבל המגמה, המסלול בפועל 2008-2009- ב שלהם, יציבה כמו סרגל. גם שלנו כך, אבל המסלול שלהם נמצא הרבה מעל שלנו והוא תלול יותר. כלומר, כשאנחנו אומרים שהמשק בצמיחה, זה עיסוק ברעש סביב המגמה במקום במגמה. וזו הבעיה. "ניתן לראות את הצמיחה טוב יותר כשבודקים את הנתון שנקרא פריון עבודה. זהו התוצר לנפש עבורו כל אחד עובד, ובקיצור, התמ"ג לעובד. הרבה יותר מדויק להסתכל על תוצר לשעת עבודה, כי יש מי שעובד במשרה חלקית ויש מי שעובד בעבודה מלאה. במילים אחרות, במונה מציבים את כל מה שאנחנו מייצרים כקולקטיב, ובמכנה את כל שעות העבודה במדינת ישראל שנדרשו כדי לייצר את התוצר. זה נתון שמראה כמה אנחנו מייצרים לשעת עבודה, או את פריון העבודה. אני לא יכול לקבל שכר עבודה גבוה לשעה כשאני לא מייצר הרבה בשעה". אלטרנטיבה גדלה והולכת מה הבעיה בפריון העבודה בישראל? "כשאנחנו מדברים על גידול בצמיחה, אנחנו תמיד צריכים לשאול, בהשוואה למי. פריון , הוא OECD- העבודה של ישראל, לעומת ה נמוך, ויש לזה השלכות. אנחנו נמצאים מתחת לכל המדינות המפותחות, אלה שרלוונטיות לנו. אם לנקוב במספר, השכר לשעת עבודה פחות 24% , דולר לשעה 42-43 אצלנו הוא . למעשה, מאמצע שנות OECD- מהממוצע ב , אנחנו נסוגים והולכים בהשוואה למדינות 70- ה . הפער בינן לבינינו גדל פי שלושה. G7- ה ככל שהפער הזה מתרחב, אנחנו מתקשים יותר להחזיק בישראל את האנשים המשכילים והמיומנים ביותר - כי הם יכולים לעבור בקלות למדינות המפותחות. אתה מדבר על בריחת מוחות. "כן. אנחנו מסתכלים על אוכלוסיית האקדמאים בישראל ובודקים כמה ישראלים עזבו את ישראל על כל ישראלי שחזר, כלומר, מספר העוזבים לעומת החוזרים. מתברר אנשים מקבוצה זו על 2.5-2.6 עזבו 2014- שב אנחנו כבר 2017- כל אחד שחזר לארץ, ואילו ב שעזבו על כל אחד שחזר. הסיבה 4.5 מדברים על לכך היא שהאלטרנטיבה שלהם גדלה והולכת". . זה נשמע מדאיג "אין עדיין בריחה המונית מישראל. יכול להיות אפילו שיש עדיין יותר אנשים שמגיעים מאלה שעוזבים. אבל הבעיה היא בקבוצה הקטנה המשכילה והמיומנת ביותר, שבעצם מחזיקה על גבה מדינה שלמה. למשל, בענפי תעשייה בתחום בלבד מכלל הישראלים. 2.7% ההייטק עוסקים , ובתעשייה 9% בהייטק, באופן כללי, עוסקים של ההייטק הרבה פחות. העובדים הללו אחראים מהתעשייה (אם לדייק, לייצוא הסחורות) 40%- ל של ישראל. בדומה לכך, הרופאים הם רק כחצי 25 ) מהאוכלוסייה הבוגרת בגיל 0.6%( אחוז ומעלה. הסגל האקדמי באוניברסיטאות המחקר שמכשיר את הרופאים הוא עשירית אחוז 130- מהאוכלוסייה. יחד הם בסך הכל פחות מ אלף איש. "אם מסה קריטית של הקבוצה הזו - קומץ אנשים שמחזיקים את המדינה, שמערכת הבריאות תלויה בהם וכך גם ההייטק ובעצם כל פירמידת ההשכלה - קמה ועוזבת, אנחנו בצרות. זו המשמעות של נסיגה לאחור למרות שהיא במונחים יחסיים. איך יכול להיות שמדינת הסטארטאפ, עם אוניברסיטאות מהטובות בעולם ועם הייטק מדהים בחזית הידע, נמצאת בנסיגה שנה? הסיבה היא שיש 40 כבר // ראיון אקטואליה בראיון מיוחד ל"שיעור חופשי", מסביר פרופ' דן בן דוד למה נתוני הצמיחה בישראל מטעים, מיהם המוחות שבורחים מהארץ ומדוע צריך לשלם שכר דיפרנציאלי למורים לפי התחום שהם מלמדים - וגם תמירה גלילי ממליץ על מעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים בלבד  "מאז אמצע ,70- שנות ה ישראל בנסיגה בהשוואה " G 7- למדינות ה "אין עדיין בריחה המונית מישראל. יכול להיות אפילו שיש עדיין יותר אנשים שמגיעים מאלה שעוזבים. אבל הבעיה היא בקבוצה הקטנה המשכילה והמיומנת ביותר, שבעצם מחזיקה על גבה מדינה שלמה" צילום: מור ברנשטיין בן דוד. "המצב טוב - אבל באופן יחסי" 17 שיעור חופשי > 2019 ספטמבר 2019 ספטמבר < שיעור חופשי 16