שיעור חופשי / תשרי תש"פ / ספטמבר 2019 / גליון 129

"כבר מהיום הראשון, התלמידים צריכים לדעת איך מתנהגים" הימים הראשונים ללימודים הם חשובים מאוד, לפי הפסיכולוג החינוכי פרופ' אליעזר יריב. בספר חדש הוא רותי גליק מייחד פרק שלם לדרך הנכונה להציג את עצמכם בפני התלמידים - ולקבוע את הכללים   // אקדמיה אתנחתא "לניהול כיתה בימים הראשונים של שנת הלימודים יש חשיבות גדולה, כיוון שזה הזמן שבו מבססים את התשתית שמאפשרת גם למורה וגם לתלמידים לעבוד יחד במשך השנה ולשתף פעולה", אומר פרופ' אליעזר יריב, פסיכולוג חינוכי מומחה ומרצה במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה. "בית ספר נחשב ארגון עם מטרות ויעדים, ויש ציפייה, הן מצד ההורים והן מצד החברה, לתוצרים: מצפים לכך שהילדים ילמדו. כדי להשיג זאת המורה צריך להיות קשוב לתלמידיו ובמקביל להציג בפניהם את הכללים ואת המשימות. לכן חייב להיות ממד ארגוני בלמידה כבר מהיום הראשון, צריך להיות ברור לתלמידים איך מתנהגים ומה מצופה מהם". ), שערך 2018 , בספר "ניהול כיתה" (מופ"ת יחד עם ד"ר דבורה גורב, מרצה בכירה לחינוך מתמטי וראש היחידה להערכה במכללה האקדמית אחוה, מייחד פרופ' יריב פרק נפרד לאופן שבו יש לפתוח את שנת הלימודים, החל בהכנות לפני תחילת השנה, ועד לניהול היום הראשון והשיעור הראשון, פרק שהוא עצמו כתב. לדבריו, למרות חשיבות הנושא, בישראל נערכו מעט מאוד מחקרים על הדרכים שבהן מורים מתחילים את שנת לימודים. לפיכך הוא מצטט בפרק זה סדרה של מחקרים שפורסמו , ושזיהו מספר עקרונות 80- בארה"ב בשנות ה שיישום שיטתי שלהם עשוי לתרום לניהול תקין של הכיתה, בתחילת השנה ובהמשכה. למשל, במחקר שעקב אחר התנהלותם של מורים בכיתות ג' בתחילת שנת הלימודים, נמצא כי המורים הטובים התייחסו לצרכים ולדאגות של התלמידים, מסרו להם מידע מדוקדק על הנהלים ועל הציפיות מהם, הסבירו את סדר היום והכניסו את הנהלים לשגרה בהדרגתיות, כדי לא להעמיס נהלים בבת אחת. לא פחות חשוב מכך, מורים אלה היו עקביים ונחרצים במעקב אחרי המילוי של דרישותיהם. תלמידים שהפרו את הכללים נענשו, והתנהגות בעייתית הופסקה מיד. "המורים שניהלו היטב את כיתותיהם הדגימו גישה משימתית עם מטרה מוגדרת", מסכם פרופ' יריב, "הם הבהירו שמבחינתם התלמידים אחראים להתנהגותם, הקנו להם הרגלי התנהגות מתאימים, ובאמצעות מעקב אחר סימנים של הבנה או בלבול שמרו על הקשב של התלמידים". גם המחקרים על התנהלות מורים בחטיבת הביניים הצביעו על החשיבות של ניסוח כללים, הגדרת ציפיות, מעקב אחר מילוי ההנחיות ומסירת מידע לתלמידים בתחילת שנת הלימודים. כמו כן נמצא כי המורים היעילים בזבזו פחות זמן על התארגנות ועל מעבר מפעילות לפעילות. אחד המחקרים השווה בין התנהלות של מורים שנחשבו טובים מאוד לבין זו של מורים "רגילים" בחטיבות הביניים. לאחר תצפיות מצאו החוקרים שהמורים הנחשבים טובים הציגו בתחילת השנה גישה אישית ומקבלת יותר כלפי תלמידיהם, שיבחו אותם, התבדחו אתם והציעו להם יותר הצעות מעשיות, כמו תזכורות ועצות לעבודה. מורים אלה גם נהגו לאסוף מידע על התנהגות התלמידים ולהגיב באופן מיידי כשהתעוררו בעיות כלשהן. הם הצליחו לקיים אווירה לימודית חיובית יותר בכיתה, והגיבו לבעיות שנוצרו באופן לא ישיר. לעומתם, המורים ה"רגילים" התערבו רק לאחר שהבעיות בכיתה התפתחו לממדים גדולים. הם היו פחות עקביים בהגדרת הדרישות שלהם מהתלמידים, וכן עקבו פחות אחר ביצוע הדרישות שלהם. האווירה בכיתות של המורים ה"רגילים" היתה חיובית פחות, וההתערבויות שלהם, לאחר שהתעוררו בכיתה בעיות, היו ישירות יותר. גם לאופן שבו המורה מציג את עצמו בשיעור הראשון יש חשיבות להמשך היחסים בינו לבין תלמידיו. מורים חסרי ניסיון, למשל, נוטים לספר על עצמם, על משפחתם או על ניסיונם האישי. פרטים אלה משדרים רצון להתקרב וליצור יחסים טובים, "אבל תלמידים בוגרים עלולים לנצל מידע זה כנגד המורה", מזהיר פרופ' יריב. לעומת זאת, מורים מנוסים מסתפקים בציון שמם הפרטי ותפקידם. בשלב זה מומלץ על שניים-שלושה משחקי היכרות המיועדים לתחילת השנה. בהמשך, לאחר שהמורה הציג בקצרה את תוכנית הלימודים וכיצד הוא יעריך את הישגי התלמידים, עליו להסביר באופן ענייני וסמכותי את הנהלים, מהן דרישותיו וציפיותיו, וכיצד הוא מתכוון להגיב על התנהגות חריגה. "כללים מעוררים חששות ומגבירים לחץ, ולכן רצוי להסתפק בשניים עד שלושה עקרונות חיוניים", מציין פרופ' יריב, "וחשוב לאפשר גם לתלמידים לבטא את ציפיותיהם מעצמם ומהמורה". בשבועות הראשונים של הלימודים, כאשר הכיתה מתגבשת לקבוצה חברתית, מתרחש תהליך של בדיקה הדדית, זהירה וחשדנית, בין המורה לבין התלמידים. הם מנסים להעריך את כישוריו ואת כוחו בניהול השיעור, בודקים אם הוא מתכוון לעקוף את הכללים שקבע ובוחנים כיצד הוא יגיב על ההפרעות הראשונות. "המורים המודעים למבחנים אלה אינם מפריזים בחשיבותם ומגיבים בצורה עניינית", קובע פרופ' יריב, "מורים שמגיבים בעקביות ואינם מוותרים בנושאים החשובים להם, מצליחים לשלוט במתרחש ביתר יעילות". מחקריו של פרופ' יריב עוסקים בבעיות משמעת ובהתנהגויות בכיתה. ספריו "שיחת )1999( "! ), "שקט בכיתה, בבקשה 1996( " משמעת ) מציגים היבטים שונים 2010( "! ו"יש לי עיניים בגב של ניהול כיתה. לדבריו, הנושא של ניהול כיתה זוכה להתייחסות מוגבלת בתוכניות להכשרת מורים ובבתי הספר, אף שהפרעות בכיתה ובעיות משמעת הן אחת הסיבות העיקריות לשחיקת מורים ולעזיבת מורים חדשים את המקצוע. גם מחקרים בישראל ובעולם ממעטים יחסית לעסוק בנושא. "יש קושי עצום להמשיג בצורה בהירה את הדברים המורכבים שמתרחשים בכיתה, מעשה ההוראה הוא מורכב ולא קל לבודד את מלאכת ניהול הכיתה מהקשרה הכללי", מסביר פרופ' יריב. כפסיכולוג חינוכי בשירות הציבורי, הוא נחשף בעבודתו למצוקה ולתסכול של מורים בשטח שנתקלו בבעיות משמעת ולא ידעו איך להתמודד אתן. במשך השנים קיים סדנאות למורים, עבד עם בתי ספר, נכנס לכיתות, צבר ניסיון רב וחומרים, ואלה שימשו בסיס למחקריו העתידיים על ניהול כיתה, בעיות התנהגות ומשמעת וקשיים מקצועיים של מורים. בספר האחרון שערך, "ניהול כיתה" הוא מייחד שער נפרד לניהול כיתה וניווט שיעור, העוסק בין היתר בהקניית כללים ואכיפתם, קבלת החלטות בניהול הכיתה וטיפול בהפרעות בכיתה. לפני שנים אחדות ערך פרופ' יריב מחקר משווה שבדק את ההתמודדות של אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומורים – עם הפרעות. "גיליתי כי המורים אוספים מידע פחות מכל שאר אנשי המקצוע. הם רוצים פחות מאחרים לדעת מה קורה ולהבין. זה כלי ניהולי חשוב. אני מלמד את הסטודנטים שלי שכאשר מתעורר אי שקט בכיתה, שייקחו צעד אחורה, יסתכלו מה קורה. אם אנחנו רוצים שהכיתה תתנהל טוב, לא להתנפל, לנסות שניות 20 לאסוף מידע. להסתכל, להקשיב. אחרי הגל הזה עשוי לרדת". מה גילית על ההתמודדות של האחיות עם הפרעות? "את האחיות מכשירים לעשות התערבויות יחידניות וקבוצתיות. באירוע המוני, למשל, הרופא והאחות צריכים להחליט מי הפצוע הראשון, איך לעשות תהליך מובנה של איסוף מידע וקבלת החלטות, זה היבט ניהול". מה כן לומדים בהכשרת מורים על התמודדות עם הפרעות בכיתה? "רק בשנה האחרונה עוסקים בנושא של משמעת והפרעות בכיתה. מרבית הלימודים, מטבע הדברים, מוקדשים ליסודות ההוראה והדידקטיקה, וההתנסות היא בשיעור היחיד ובמבנה השגרתי והתקין של שיעור. העיסוק בהיבטים לא שגרתיים, בתקלות ובטיפול בהפרעות בא רק אחר כך. לצד זה, יש ניסיונות דידקטיים מעניינים להקדים את הצד המעשי לצד העיוני בהכשרת מורים, מתוך הנחה שרק לאחר התנסות יש לפרחי ההוראה אפשרות להעריך בצורה מציאותית תיאוריה. למשל, בתוכנית רביבים להכשרת מורים לתנ"ך. הספר 'הם לא ברחו מהכיתה' מתאר את הניסוי הדידקטי המרתק הזה". תלמידים בכיתה. להבהיר לתלמידים מה מצופה מהם (למצולמים אין קשר לכתבה) צילום: אמיל סלמן/הארץ 2019 ספטמבר < שיעור חופשי 14