שיעור חופשי / תשרי תש"פ / ספטמבר 2019 / גליון 129

לעשות מדעים. מדובר בתלמידים שלא התלהבו מהמקצוע ועכשיו הפכו להיות שגרירים שלו". הוא מוסיף ש"הפרויקטים עומדים במדדים בינלאומיים ('סטנדרטים עולמיים של מחקר הדור הבא') שקבעו אנשי חינוך בארה"ב, המפרטים מה תלמידים בעתיד יצטרכו לדעת: חשיבה מורכבת. הם יידרשו לא רק לזכור תהליכים ונוסחאות, אלא גם להבין שאקולוגיה זו מערכת מורכבת". לכל פרויקט כזה של מדע אזרחי מוצמד מדען מלווה. התלמידים הופכים למעין אסיסטנטים שלו, עוזרי מחקר. הם אוספים את הנתונים בשטח ומנתחים אותם עבורו. כמובן שהפרויקט נעשה לשם חינוך בלבד, ובמרכז ללמידה משמעותית מגייסים חוקרים שיש להם עניין בחינוך של הדור הבא. כשלעצמם, הנתונים הללו הם פסיק בעבודתו של החוקר; אך יחד עם נתונים אחרים של אזרחים, הם יכולים להוות גוף מידע שיש לו ערך. מתוצאות הביניים של מחקרו, נראה ש"המורים יצאו נפעמים מהפרויקט", כדברי הוד. "הם הדגישו את החדשנות בלמידה, ואמרו שהיא משדרגת את המדעים מאוד. בנוסף הם ציינו את הרלוונטיות לחיי התלמידים ואמרו שהפרויקט גרם לגיבוש בכיתות ובבית הספר בכלל". "מה הקשר שלנו למדוזות?" שנת הלימודים הנפתחת תהיה השנה הרביעית ש"רמב"ם" בנהריה, בית ספר ממלכתי-דתי במזרח העיר, משתתף בפרויקט חקר המדוזות של המרכז לקידום מדע אזרחי. כך שבד בבד עם הלמידה המשמעותית, גילו בבית ספר רמב"ם את הטבע, את הים ואת האוניברסיטה. לפני כארבע שנים, כשמוריה שוקרון קיבלה לידיה את ניהול בית הספר, מצבו לא היה מזהיר - בלשון המעטה. האוכלוסייה בבית ספר ותיק זה תלמידים 200- הידלדלה במשך השנים וירדה ל בלבד. כמה מנהלים התחלפו בזה אחר זה, והיא חיפשה מיזם שיזניק את בית הספר. "רציתי פרויקט של חדשנות לבית הספר", היא אומרת. "היה לי עניין בלמידה מתוך שיח, למידת חקר, שהחשיבה תהיה מסדר גבוה, והחיבור לאוניברסיטת חיפה ענה על כל הצרכים שלנו. הפרויקט הזה משמעותי בכל הרבדים והמטרה שלו היא לראות את הפעילות של הילדים לא רק היום, אלא לטווח הארוך. הוא מוביל את התלמידים למקום שממנו הם יוכלו רק לשאוף קדימה, וזה בעצם מכין אותם לעתיד". לפני שלוש שנים, כשהחוקרים מאוניברסיטת חיפה הציגו את פרויקט מדע אזרחי בבית הספר, הרעיון נשמע למורות מוזר בהתחלה. "ברגע הראשון אמרנו, מה הקשר למדוזות?", מספרת שוקרון. "אבל חשבנו על כך וראינו שיש בזה היגיון רב. אנחנו הרי בנהריה, עיר עם חוף ים. הילדים הולכים לים ורואים את המדוזות. ברגע שהמורה למדעים, דקלה ביטון, תפסה את הרעיון בשתי ידיים, אמרנו 'בואו נתחיל עם זה'. מה שהיה מעניין הוא שכשהצגנו לילדים את הנושא, הם בכלל לא שאלו את השאלה שאנחנו המבוגרים שאלנו. זה נראה להם בהחלט חלק מחיי היומיום שלהם. הם פשוט נדלקו על זה. בסוף כולנו התאהבנו במדוזות". כל פרויקט מדע אזרחי מתבסס על שיתוף פעולה עם מדען מוביל. ברמב"ם ליווה את הפרויקט ד"ר דור אילדיס, אקולוג שנושא המחקר שלו הוא מדוזות בים התיכון. דוקטורנטים המשמשים רפרנטים של מרכז הלמידה המשמעותית באוניברסיטת חיפה תיווכו בינו לבין בית הספר, עיבדו את החומר הנלמד כך שיתאים לתלמידים, והעבירו את ההשתלמויות למורות שבסופו של דבר לימדו את השיעורים בכיתות. שלוש שכבות בבית הספר, כיתות ד' עד ו', השתתפו בפרויקט. לפי תוכנית זו, מסבירה שוקרון, "בכיתה ד' מקבלים את שאלת חקר ופוגשים את המדען. הוא מספר לילדים על המדוזות ומסביר מהי למידה של חקר הים. בהמשך השנה לומדים על חיי המדוזות, למשל - הקשר בין המדוזות לדגה: ראינו שכשיש מדוזות, כמות הדגה יורדת. דוגמה אחרת היא שככל שיש יותר פסולת בים, המדוזות נוטות להתנחל בו יותר". בכיתה ה', מגיע שלב איסוף הנתונים ודיווח באתר "מדוזות בעם" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. תחילה הציגו המורות לתלמידים את האתר המרכז פניות מאזרחים. באתר אפשר להוריד אפליקציה המתוארת כ"ווייז למדוזות". באמצעות האפליקציה אפשר לדווח בין השאר על מין המדוזה, כמות הפרטים והמקום בו נצפתה, באיזה מרחק מהחוף והאם המים צורבים. באמצעות ניטור הנתונים המגיעים מאזרחים אפשר לעקוב טוב יותר אחרי תפוצת המדוזות ומסלוליהן, וגם להזהיר את המתרחצים. בתאריכים קבועים מראש, שנקבעו בתיאום עם המדען המלווה, התלמידים על תקן של אזרחים החלו לאסוף נתונים. הם יצאו לחוף בזוגות אחרי שעות הלימודים יחד עם המשפחות שלהם, לאחר שהורידו את האפליקציה והחלו לבחון את החוף ולציין את הנתונים באפליקציה. "זה נהפך להפנינג לילדים ולהורים", אומרת שוקרון. "בפרויקט הזה כל התלמידים השתתפו בלמידה. אלה שלכאורה קשה להם יותר, לקחו חלק והשתלבו ברובד הפעיל באיסוף נתונים בים". בכיתות ו', התלמידים לומדים לעבוד עם הנתונים, לנתח אותם ולהפיק מהם תובנות. אחת התובנות מאיסוף הנתונים בשנה שעברה היתה שבנהריה אין כמעט דיווחים על מדוזות. "הבנו שאנשים באזור שלנו לא מכירים את הנושא", אומרת שוקרון. "רוב הדיווחים הם מאזור תל אביב. ולכן לקראת הקיץ יצאנו לטיילת ועשינו קמפיין. הילדים הכינו שלטים, עצרו את העוברים והשבים והסבירו להם על חשיבות הפרויקט. הם הכינו בכיתות, בהדרכת המורים, ברקודים שאפשר לסרוק בנייד ולראות סרטונים מהאתר. אנשים סרקו את הקוד על השלטים וקראו את המידע באתר או צפו בסרטון". יוצאים לדרך עצמאית כעת יוצא הפרויקט לדרך זו השנה הרביעית - במתכונת חדשה, שבה הוא ינוהל כמעט באופן בלעדי על ידי בית הספר, עם פחות מעורבות של האוניברסיטה - בכוונה תחילה. לדברי הוד, בשלב זה בית הספר "עומד על הרגליים" לבדו, והמרכז ללמידה משמעותית מבצע נסיגה הדרגתית מתוכננת. ואמנם, בשנה שעברה, על בסיס ההשתלמויות ובעיקר לאור הניסיון שצברו בשלוש השנים הקודמות, המורות הכינו תוכנית תלת-שנתית שתפעל בבית הספר החל מהשנה. הלמידה עם צוות האוניברסיטה לא הצטמצמה רק לפרויקט מדע אזרחי, אלא הוטמעה גם בשאר הנושאים. "בהשתלמויות פיתחנו את המשמעות של תהליכי חקר. למדנו למשל איך בונים חקר גם בכיתה א', ומכאן לקחנו את זה ושידרגנו למדינת ישראל, 70- את העשייה שלנו. בשנת ה חקרנו היבטים שונים, כל שכבה על פי רמתה, למשל משחקים מאז ועד היום, או שאלנו מה ההשפעה של שביל ישראל. בשנה שעברה, בשיעורי מתמטיקה בכיתות ג', הילדים חקרו את המספרים באמצעות משחקים. בשיעורי גיאוגרפיה, כל ילד הכין דגם מהשכונה שלו. באנגלית כתבו ספרים. כלומר, לקחנו את הכלים של החקר ועשינו בהם שימוש בשאר המקצועות וגם משלבים כלים של הערכה חלופית. כיום אנחנו משלבים יותר דגמים של חשיבה גבוהה, לא רק גומעים את החומר בקשית". "המדעים קיבלו משמעות", מסכמת שוקרון. "התחברנו יותר לים כמרחב למידה ופעילות. ביום הניקיון הארצי נסענו לים וניקינו את החוף". ברמב"ם ממשיכים ליצור תוכניות חדשות על פי העקרונות של חדשנות בחינוך שהוטמעו בפרויקט המדע אזרחי. כך למשל, בהמשך לפרויקט, יצר בית הספר חיבור עצמאי ל"ימייה", בית ספר למקצועות הים והשיט בנהריה. בשיתוף פעולה עם הימייה, פיתחו המורות תוכנית לכיתה ו' "שמתחברת לנושא הרחב יותר של חקר הים", כדברי שוקרון. ד"ר אילדיס ממשיך להיות מעורב גם כאן. בשנה שעברה יצאו תלמידי כיתות ו' ליום לימודים פעיל בים ובתצפית במזח יחד איתו. כמו אדוות ההולכות ומתרחבות בעקבות אבן שנזרקה למים, ממשיכים מעגלי ההשפעה להתרחב, חלקם עדיין סמויים, ואחרים כבר נגלים לעין. לשוקרון אין ספק שבית הספר גרף רווח עקיף מעצם המפגש עם האוניברסיטה. "זה לא מובן מאליו שמדען מדבר עם הילדים בגובה העיניים. הוא מקסים כל כך ומשתף אותם. זה אומר שלהיות מדען זה אפשרי. הילדים חזרו נפעמים מהביקור באוניברסיטה. עכשיו הם יכולים להגיד לעצמם, 'אני רוצה ללמוד פה'". המפגש באוניברסיטת חיפה התקיים אחרי פסח בשנה שעברה. התלמידים יצאו לסיור, למדו מקרוב איך נראית האוניברסיטה, וכן השתתפו בפעילות ב"כיתת העתיד", בה ביצעו את משימת עיבוד הנתונים שאספו. זוהי כיתה בתכנון גמיש, המצוידת באמצעים טכנולוגים רבים, כגון מסכים, לוחות חכמים, מחשבים ניידים, מקרן ועוד וכן נקודות חיבור רבות לחשמל המאפשרות עמדות עבודה רבות ומגוונות. השולחנות הם בעלי גלגלים, ואפשר לנייד אותם בקלות לפי הצורך. בהשראת הביקור באוניברסיטה, נבנתה גם ברמב"ם כיתת עתיד, בעזרת תקציב של משרד החינוך המיועד לנושא. "זה חדר שמאפשר למידה קבוצתית, למידת חקר", מסבירה שוקרון את יתרונותיו. "המורה בונה שיעור על בסיס האפשרויות שמציע החדר הזה. התלמידים מרגישים שהכיתה שונה. הם לא יושבים בכיסאות הרגילים שלהם, השולחנות הם עגולים והמרחב הוא גדול יותר מכיתה רגילה". לדבריה, השנה תקבל כל כיתה שעה שבועוית בחדר; והיא מוסיפה שלחדר ברמב"ם ניתן השם "היד החזקה", "על שם של אחד מספריו של הרמב"ם שהיה איש מדע". מסדרון אקולוגי גם הפרויקט ב"אמירים" בבנימינה, שזו שנתו השנייה, גורף תגובות נלהבות מתלמידים, מורים והורים. אמירים הוא בית ספר המתמחה בסביבה. "אנחנו נמצאים בצד המערבי של בנימינה, קרוב לרמת הנדיב, באזור הגובל בנחל התנינים" אומרת ישראלי, המורה למדעים שמרכזת את הפרויקט. "זהו אזור שיש בו הרבה בעלי חיים, נמיות, גיריות, מגוון קיפודים, מכרסם קטן בשם דלק, ארנבות בר ועוד. כיום האזור עובר תהליכי בנייה מואצת, והמחשבה היא ליצור מסדרון אקולוגי, כך שבעלי החיים יוכלו לעבור ממקום למקום באזור הבנוי - ואנחנו משתתפים במחקר". המדען המלווה של הפרויקט הוא ד"ר אסף בן דוד, המתמחה בתרבות ההולכת ונעלמת של מחקר ומעקב אחרי בעלי חיים על פי העקבות שהם משאירים בשטח. "בגלל הפיתוח של האזור, עלה הצורך בבניית כלי ניטור יעיל. אסף מנהל מחקר אקולוגי מבוסס קהילה במהלך כמה שנים כדי שהנתונים יהיו מבוססים. הוא מפתח שיטות יצירתיות לאסוף נתונים, וגם עוסק בחינוך על הדרך", מסבירה ישראלי. "יש שתי שאלות חקר עיקריות", ממשיכה ישראלי. "איך השימוש של בני אדם בשטחים פתוחים ועירוניים משפיע על בעלי החיים היונקים והציפורים, ואיך ההשתתפות של הקהילה בחקר משפיעה על היחס שלה לחיות הבר ולסביבה. הרעיון הוא שברגע שאתה מודע נוצר שינוי בתפישה, רמת האכפתיות והמחויבות עולה. "זה מחקר בתוך מחקר. בן דוד חוקר את התחום שלו ומתבסס על איסוף נתונים ותצפיות מהשטח בקנה מידה גדול; אנחנו, המורות והתלמידים עושים את עבודת החקר שלנו; והחוקרים במרכז ללמידה משמעותית בפקולטה של החינוך באוניברסיטת חיפה בודקים איך התוכנית משפיעה לטווח הארוך". בעקבות הפרויקט, אף הגיעה לביקור באמירים קבוצה של דיקאנים מאוניברסיטאות בארה"ב וקנדה, כאורחים של אוניברסיטת חיפה. ישראלי, שמלבד תפקידה כמורה למדעים היא גם רכזת מדעים וסביבה ומחנכת כיתה ד', מעידה על עצמה שהיא חובבת טבע וחינוך. לדבריה, הלמידה היתה עיונית וגם פעילה, בשטח. בן דוד סיפק לאמירים מבני עץ דמויי פירמידה, שבתחתיתם "פלטת דריכה" ועליה נרשמות עקבות בעלי החיים. הפלטות הן ידידותיות לסביבה, עשויות עץ וצבועות בפחם ועליו טפט שקוף, ובמרכזן מזון לבעלי החיים. כשבעל החיים נכנס למבנה הוא משאיר בו את העקבות שלו. לאחר שבוע הם בדקו אילו עקבות נרשמו על הלוחות שהונחו, וערכו רישום של בעלי החיים בעזרת מגדיר עקבות באפליקציה שפיתח בן דוד. הפעולה הזו נעשתה לפי עונות הניטור שקבע בן דוד. "היינו בלמידה עצומה בשנה שעברה", אומרת ישראלי. "לא רק אני והתלמידים - אלא כל מורות בית הספר השתתפו. היתה אש בעיניים לצד חששות, כי לא ידענו אם זה יצליח. משפחות יוצאות 90 אך היופי שבדבר היה לראות לשטח ומפזרות את הפלטות. זה מה שנקרא למידה רלוונטית. הרגשנו שאנחנו שותפים לדבר האמיתי". לפני המבצע הזה, התוודעו כיתות ד' ו-ו' שבהן פועל הפרויקט לעולם התוכן שלו: מהו מסדרון אקולוגי, איזה בעלי חיים יש באזור, איך מזהים עקבות של בעלי חיים, מהו המזון שלהם ועוד. בד בבד, הוטמעו מיומנויות החקר ועקרונותיו. "למדנו על בידוד משתנים במרחב, מדוע הפלטות האלה חייבות להיות באותו גודל, מה יקרה אם לא יונחו במרחק קבוע, ואיך מדווחים על הממצאים. הילדים הבינו שלדרוך זה כמו להשאיר חותם. אם נכנס עכבר נראה עקבות של עכבר, אם הגיע קיפוד, יהיו עקבות של קיפוד, וכך הלאה. הילדים התאמנו על האפליקציה בבית הספר. אחרי יום הניטור שבו נאספו הנתונים הם הועברו באופן מקוון על ידי הטלפון הסלולרי לחוקר". בכיתות ו' המשימות היו מורכבות יותר, כמו השוואה בין נוכחות בעלי חיים בשטחים שגובלים בשטחים חקלאיים לעומת כאלה הגובלים בשטחים עירוניים. "יצאנו כל שבוע לאסוף נתונים, ובכיתה ניתחנו אותם", אומרת ישראלי. "למדנו איך הסביבה משתנה בעונות השונות. בחורף גדל עשב ולא ראו את המבנים, למשל". היא מוסיפה ש"כל ילד קיבל הזדמנות. מי שיותר קשה לו בתיאוריה, היה טוב בהצבת את הפלטות". גם כאן, הפרויקט יתרחב השנה וישלח זרועות נוספות. לאור ההצלחה, הפרויקט יפעל גם בשכבת ה' שלא היתה חלק מהפרויקט בשנה שעברה. בבית הספר תתחיל השנה תוכנית נוספת שתעסוק בזיהוי קולות ציפורים (ביו- אקוסטיקה). תוכנית זו תעשה שימוש בטכניקות הלמידה שנלמדו בתוכנית מדע אזרחי. "נעסוק בחקר דפוסים של אקוסטיקה", מסבירה ישראלי. "ציפורים משמיעות קולות מסוימים החוזרים על עצמם בזמן רבייה או בזמן מצוקה, כשפולשת ציפור עוינת. אפשר לנטר את התדירות, הרצף והעוצמה המשתנים של שירת הציפורים". הפרויקט החדש יערב תחומי דעת שונים. מלבד לימוד על עולם התוכן המסוים של הציפורים, הוא יכלול יסודות של אקוסטיקה, מוזיקה ואמנות (ציור דפוסי השירה). ישראלי מפוכחת. "כמו בכל תהליך, כשמובילים שינוי זה לוקח זמן", היא מסבירה. "יש מורות שבהתחלה אמרו שזה לא מעניין אותן. 'מה אני יודעת על עקבות', הן שאלו. כיום הן מסבירות למורות האחרות מה יוצא להן מזה. הן לומדות עם הילדים ועל הדרך עושות משהו עם הרבה גאוות יחידה". פלטות העץ, הביקורים של המדענים, היציאות לשטח – כל אלה סיקרנו גם את התלמידים בכיתות האחרות וזה הוסיף הילה לשיעורי המדעים, שעד אז היו רדומים". ישראלי היא מאמינה גדולה בשילוב תלמידים בפרויקטים אקולוגיים כדרך למידה מרובדת ומעוררת עניין. "זו למידה שהיא ההפך ממנותקת. יש כאן עניין רלוונטי לחיי התלמידים", היא אומרת. "המגוון הביולוגי נמצא בירידה בגלל הבנייה. לפני שבוע פורסמה ידיעה במקומון של בנימינה על כך שנדרסה איילה שהיתה בהריון. אם היינו מתחילים את החקר לפני כמה שנים, מי יודע? אולי היינו יכולים להשפיע ולגרום לכך שלא יבנו באזור". "זה לא מוריה שוקרון, מנהלת "רמב"ם", נהריה: מובן מאליו שמדען מדבר עם הילדים בגובה העיניים. הוא מקסים כל כך ומשתף אותם. זה אומר שלהיות מדען זה אפשרי. הילדים חזרו נפעמים מהביקור באוניברסיטה. עכשיו הם יכולים להגיד לעצמם, 'אני רוצה ללמוד פה'" ד"ר יותם הוד, מומחה לחדשנות וטכנולוגיה: "הלמידה כיום מנותקת מאוד. אם חושבים על מתמטיקה, למשל, הלמידה מופשטת מאוד, לא יישומית. אנחנו חיפשנו למידה שעוסקת בבעיות חברתיות אמיתיות כדי שתהיה רלוונטית לתלמידים. זו החדשנות האמיתית. טכנולוגיה היא רק אמצעי" תלמידי "רמב"ם" בנהריה עם המחנכת אודליה דדון, ודני מרושינסקי - מדריך בימייה תלמידי "אמירים" בבנימינה. עוקבים אחרי בעלי החיים המקומיים - ומתעדים אותם 13 שיעור חופשי > 2019 ספטמבר 2019 ספטמבר < שיעור חופשי 12