שיעור חופשי / תשרי תשעט / ספטמבר 2018 / גליון 126

עם כניסתי לתפקיד היה לגבש מערכת יחסים דיאלוגית עם ראשי משרדי החינוך והאוצר. אני מאמינה גדולה בעבודה מתוך שיתוף פעולה, בלי לוותר כמובן על עניינים עקרוניים, אבל מתוך נכונות להגיע לפשרה הוגנת. לשמחתי אני רואה שראשי המשרדים הללו מבינים שאנחנו זוכים לגיבוי מצידו של ציבור גדול מאוד, ושבהחלט אפשר לעשות איתנו עסקים. על אילו נושאים את עובדת בימים אלה? 2015 "העניין הראשון הוא הסכמים משנת שפג תוקפם, ואני נכנסת לעובי הקורה כדי לתקן כמה דברים מהותיים בהם. כך למשל, הטיפול בנושא שכרם של שלושה סקטורים - מנהלי מחלקות חינוך, מפקחי כלכלה ומורי המכללות. הטיפול בעניינם נמצא במשא ומתן מתקדם לקראת שיפור תנאיהם. "ובמעבר חד - אנחנו עובדים כעת בכל הכוח כדי לתת מענה לאחת הבעיות הקשות הקיימות בשנים האחרונות במערכת, והיא התערבות הורים בנעשה במוסדות החינוך. בעניין זה יש להקדים ולומר שאנו כמובן בעד מעורבות של הורים בבית הספר, ושהמעורבות טובה לכולם, ובעיקר לתלמידים; אבל יש הבדל משמעותי בין מעורבות להתערבות, שמהווה לא פעם הפרה גסה של הכללים. יש הורים שדורשים לפטר מורה, שמבקשים להתערב במינוי המנהל ומאיימים שאם דעתם לא תתקבל הם ישבשו את הלימודים, יכפישו מורים בפייסבוק ועוד. "מדובר רק בקומץ של הורים, אבל פגיעתם קשה ונרחבת. מנתוני הלשכה המרכזית 28% לסטטיסטיקה עולה שיש עלייה של בשיעור המורים העוזבים את המערכת בחמש השנים הראשונות לעבודתם בה, ואחת הסיבות המרכזיות לעזיבה היא התערבות הורים - סיבה שקודמת אפילו לעניין השכר. לפיכך, בימים אלה אנחנו מקימים ועדה ציבורית שתורכב מאנשי אקדמיה, עובדי הוראה, נציגי משרד החינוך והורים, ומיד אחרי החגים תתכנס לצורך ניסוח אמנה שתקבע את גבולות ההתערבות ואת הסנקציות שיופעלו אם יופרו הכללים. "נושא טעון נוסף שמעסיק אותנו הוא האלימות בבית הספר. בזכות הקמפיין שהובלנו, 'אפס סובלנות לאלימות', וההשתלבות הנקודתיות שיזמנו בכל מקום שבו ננקטה אלימות כלפי מורה, שונתה החקיקה והעונש הצפוי למפעיל האלימות הוחמר משלוש לחמש שנים - וזה הישג גדול. במקביל, אנחנו מקימים מוקד שיתחיל לפעול אחרי החגים וייתן מענה טלפוני לכל עובד הוראה שנתקל באלימות. את המוקד יאיישו עובדי הוראה ומנהלים בעלי רקע מקצועי מתאים, ובמקרים שבהם יידרש המשך טיפול, הסתדרות המורים תייצג את המורה הנפגע בהליכים המשפטיים הנדרשים. "במקביל אני ממשיכה בעבודה מול המשרדים מיליון שקל 750 הרלוונטיים. אחרי שהשגנו מהאוצר, סכומים שחולקו במערכת לטובת העובדים בה, מיסדנו דפוסי עבודה טובים עם משרדי האוצר והחינוך. הם מבינים שאני משקפת להם בעיות אמיתיות במערכת שאם לא יפתרו, המצב יידרדר. הם גם רואים שציבור המורים תומך בהנהגת ההסתדרות ושההנחיות שיוצאות ממנה מתבצעות בשטח - מה שמשדר חוזקה. "אתן רק דוגמה אחת להמחשת העניין, והיא נושא הבקרה על מנהלי בית ספר. על פי הנוהג שהיה קיים במשך שנים, הבקרים הגיעו לבית הספר על דעתם ובלי תיאום מראש. אני חשבתי שזהו נוהג פסול והוריתי למנהלים לא להכניס את הבקרים לבית הספר. המנהלים שיתפו פעולה ולא הכניסו את הבקרים, למרות שהשמיעו נגדם איומים. בעקבות כך הגענו להסדר לפיו הבקרה תתקיים ברוב בתי הספר אחת לחמש שנים (במקום שלוש). רק בבתי ספר 'אדומים', שלא עמדו בדרישות, תיערך בקרה אחת לשלוש שנים. "במהלך החודשים האחרונים טיפלנו גם בנושא ימי היערכות שהיו מוטלים על המורים. כעת נקבע שהם יגיעו רק ליום אחד (בתאריכים שנקבעו מראש), וגם הוא יתקזז עם שעות השהייה שלהם; כמו כן ישולמו להם הוצאות הנסיעה. אנחנו לוקחים דברים שבעבר נתפשו כמובנים מאליהם, מגדירים אותם מחדש ומצמידים להם תג מחיר. הדרך הזאת מוכיחה לחברינו שיש מי שדואגים להם גם כשהרוח נושבת נגדנו, והראיה היא העלייה הנמשכת במספר המצטרפים להסתדרות המורים". מה הנושא שהכי קרוב לליבך כרגע? "מטבע הדברים אני חושבת על ההסכמים החדשים שעליהם נחתום בשנה הבאה, וכרגע קרובה לליבי ביותר הרפורמה בחינוך המיוחד. אמנם התחלנו בעבודה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. הרפורמה הזאת דגלה, מסיבות מוצדקות יותר ופחות (כמו חיסכון כספי), בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי הספר הרגילים. כמובן שהיוזמה הזאת זכתה לפופולריות רבה וקשה היה להתייצב נגדה: מי לא רוצה לשלב ילדים מיוחדים בכיתות רגילות? "ואולם אנחנו חשבנו שהרפורמה הזאת כפי שהוצעה תגרום נזק לילדים - המיוחדים וגם 'הרגילים' - וגם למורים שיכרעו תחת הנטל בכיתות המורחבות והמורכבות. התנינו את הפעלת הרפורמה ביציאה למשא ומתן בינינו לבין הנהלת משרד החינוך, ודרשנו שני תנאים בסיסיים: לבצע את הרפורמה באופן מדורג - כלומר, להגביל את מספר התלמידים המיוחדים שישולבו בכיתות; ולפצות את המורים בעקבות השילוב. "במקביל, חשבנו שמוטב להתחיל את המהלך הגדול הזה במתכונת מצומצמת, מעין פיילוט מוגבל שידגים את הבעיות וגם את מידת ההצלחה של המהלך. בסופו של דבר, ההישג הגדול שלנו הוא שהצלחנו לדחות בשנה את ביצוע הרפורמה, ובשנת הלימודים הקרובה היא תמומש כפיילוט במחוז הצפון שבסיומו נסיק מסקנות ונחליט איך להמשיך. "הרעיון הבסיסי הוא שהסתדרות המורים כבר לא מוכנה להנחתות מלמעלה. אנחנו קשובים, נעזרים ביועצים מצוינים ובוחנים אילו בעיות עלולות לצוץ בעקבות רפורמה כזאת, ורק אז מתקדמים לאט לאט, תוך בחינת התוצאות. כמו במקרים אחרים, אני מאמינה שאם באים בידיים נקיות, לא מנסים לפתור עוול על ידי יצירת עוול אחר ומאמינים באמונה שלמה בצדקת הדרך - הפתרון ימצא". יעל אפרתי אקטואליה ב השנים האחרונות, התחביב של 15- השחקנית נעמי טובי הוא פלייבק. בכל שבועיים היא צוללת לשלוש שעות שבהן היא מתנתקת מהעולם ומחדדת את החושים כדי לצאת למסע של חקירה ויצירה במסגרת האנסמבל שבו היא מופיעה. לפני כמה שבועות היא עברה, לדבריה, חוויה מטלטלת שהאירה את עיניה והמחישה לה שגם המורים הם למעשה שחקנים בתיאטרון הפלייבק; גם הם נדרשים לאלתר ולהתאים את עצמם לקהל, ורק בדרך הזו הם מגיעים לנפש, לתודעה ולהבנה של התלמידים. זה קרה כשהשתתפה בכנס "מעשה מרכבה" למנחי מורים מובילים במכון מופ"ת שנערך לפני כמה חודשים, ובו המורים באו לצפות בקבוצה של טובי - שחקנית באנסמבל "שקוף" - בזמן עריכת חזרה. "צפייה בחזרה יוצרת תחושה של כניסת זרים למרחב משפחתי", היא אומרת "כשחקנית, הרגשתי שרואים את המקומות המחוספסים והלא מהוקצעים שלי, הייתי חשופה". בדיעבד הבינה שניתן לקחת כלים מהצפייה בעבודת השחקנים ולהעבירם לעולם שכביכול שונה מאוד מהתיאטרון - עולם החינוך המורכב. "הדנ"א של הפלייבק מורכב מהקשבה להצעות התיאטרליות העולות על הבמה והסכמה לקבל כל הצעה תיאטרלית שמציע אחד השחקנים. המשמעות היא פתיחת דלת לממד חדש, כדי שהדרמה תמשיך להתקיים והסצנה לא 'תיתקע'", היא מפרטת. הגישה החינוכית מקבילה לכך - למידה בדרך החקר, כמו פלייבק, מקנה לתלמידים מיומנויות חקירה ומעודדת הקשבה הדדית בין מורה לתלמיד, היוצאים ביחד למסע של חקר משותף, בו המורה אינו מקור הידע והסמכות הבלעדי אלא שותף תומך ומקשיב לכל תלמיד חוקר ויוזם. "בהופעה, על השחקן להיות שותף תומך, מקשיב ויוזם", ממשיכה טובי. "רק כאשר מגיעים לאיזון בין ההקשבה, התמיכה והיוזמה, יכולה עבודת האנסמבל להתקיים וכל השחקנים יכולים ליצור ביחד משהו משמעותי, הנוגע בקהל. כך גם בהוראה: עבודת הצוות של המורים והתלמידים כאחד היא מנוע להתקדמות. מערכת גומלין זו מתקיימת בין תלמיד למורה, בין מורה להורה, בין ההנהלה לצוות המורים ובתוך צוות הוראה. הזרימה הזו חייבת להתקיים בין אם מדובר בלימוד חומר, מיזם חברתי כלשהו או חזון בית-ספרי". לטובי ברור כי לא כל אחד חזק בתחום האלתור או מרגיש נוח במרכז הבמה, וכי יש אנשים שהפלייבק והיצירה משפיעים עליהם בדרך אחרת. אך לדבריה, "מה שחשוב הוא שהקהל צופה ביצירה וסופג לתוכו את החוויה. החוויה משנה משהו בתוכו, היא מעוררת מחשבה, מפעילה רגש ולכן העבודה הפלייבקית מניעה כל אדם, ולו הביישן ביותר, בהנעה פנימית. כך גם לגבי חוויית הלמידה מתוך התבוננות, היוצרת הנעה פנימית משמעותית שמביאה לחקירה ויוזמה. "הדיאלוג בין אלתור לדיוק גרם לי לכבד את המורכבות שאיתה מתמודדים המורים", אומרת טובי, "ואת היכולות היצירתיות להן הם נדרשים בתנאים שלא מאפשרים חזרות. המורה שנמצא מול התלמידים חייב ליצור ולהגיב לסביבה כל הזמן. זוהי עבודה תובענית ומיידית. לימוד מהתבוננות באמנים היוצרים מפרה את המורים - ומאפשר רפלקציה עבור האמנים". רווית שרף על הקשר בין מורה לשחקן מפגש עם מורים שצפו בהופעתה הביא את השחקנית נעמי טובי לחשיבה מחודשת על תפקיד המורה, ועל האופן שבו אמנות הפלייבק יכולה לסייע הן למורים והן לשחקנים למלא טוב יותר את תפקידם ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בבית הספר "ברויאר" ביד בנימין, ביום הראשון של שנת הלימודים. עוד נכחו במקום מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, ויו"ר מועצת נחל שורק, אלי אסקוזידו צילום: אילן אסייג/עיתון הארץ אקטואליה "הדיאלוג בין אלתור לדיוק גרם לי לכבד את המורכבות שאיתה מתמודדים המורים ואת היכולות היצירתיות להן הם נדרשים בתנאים שלא מאפשרים חזרות. המורה שנמצא מול התלמידים חייב ליצור ולהגיב לסביבה כל הזמן. זוהי עבודה תובענית ומיידית" חזרה של תיאטרון פלייבק בה צפו מנחי מורים מובילים בכנס "מעשה מרכבה" צילום: דורון כורש "אנחנו לוקחים דברים שבעבר נתפשו כמובנים מאליהם, מגדירים אותם מחדש ומצמידים להם תג מחיר. הדרך הזאת מוכיחה לחברינו שיש מי שדואגים להם גם כשהרוח נושבת נגדנו, והראיה היא העלייה הנמשכת במספר המצטרפים להסתדרות המורים" צילום: מור ברנשטיין 5 שיעור חופשי > 2018 ספטמבר 2018 ספטמבר < שיעור חופשי 4