שיעור חופשי / תשרי תשעט / ספטמבר 2018 / גליון 126

" בגן חינוך מיוחד ילדה יצרה דמות מאדמת הגינה. זו היתה הפעם הראשונה שהיא יצרה דמות מובחנת. היא קראה לה בשם והחלה לשחק בה. ילד ששיחק לצידה, שיש לו עיכוב קוגניטיבי התפתחותי, התלהב מאוד ויצר גם הוא דמות. שניהם שיחקו בדמויות שלהם מבעד לחלון התיאטרון שבניתי עבורם מקופסת קרטון". איתן שקד מתרגש כשהוא מספר את הסיפור הזה, המציג את הגישה שפיתח – משחקי האדמה. ייחודה הוא בכך שהילדים יוצרים בעצמם את הצעצועים והמשחקים שלהם מאדמה, בתהליך הפקה פשוט שניתן ליישם כבר בגילי הגן - ללא תלות במבוגר, בתקציב או בכלים מורכבים. בגישה זו, האדמה משמשת חומר אקולוגי המאפשר יצירה וביטוי עצמי, כמו גם מרחב המספק תחושת עוגן, הכלה, יציבות וביטחון. כאשר מערבבים היטב אדמה ונייר, סיבי הנייר מקנים לאדמה חוזק מיוחד, והדבר מאפשר הכנת מגוון תוצרים: פסלים, צעצועים פשוטים ולוחות משחק. לדבריו, האדמה המעובדת מאפשרת ביטוי מיוחד של עולמו הפנימי של היוצר, וכן הזדמנות למפגש מעמיק עם הזולת. הגישה ניתנת ליישום בענפי החינוך הרגיל, המיוחד, וכן בחינוך האלטרנטיבי: החינוך הדמוקרטי, האנתרופוסופי והחינוך הביתי. "יש בה מגוון איכויות המהוות דרך להרגעה והחזרת תחושת השליטה", מעיד שקד. לדבריו, הגישה מתבססת על כר תיאורטי נרחב באשר למשחק ויצירה וחשיבותם להתפתחות וריפוי, לצד מחקר בתחום הוויסות החושי. התפתחות רמות המשחק מהווה ציר מרכזי להתפתחות הילד מבחינה רגשית, חשיבתית וחברתית, הוא מסביר. "גישת משחקי האדמה מפגישה את הילדים עם רמות המשחק השונות ובכך היא מהווה מרחב לשהות מתגמלת, מרפאה ומצמיחה. ברמת המשחק הסנסו-מוטורי, הילדים יוצרים את תחושת גבולות הגוף ותחושת העצמי תוך שהם חשים את הסביבה". "זהו משחק יצירתי ראשוני שאינו תלוי בדימוי או תוצר כלשהו", הוא מרחיב. "זה שלב שתואם ילדים בגיל ינקות, אך חזרה אל השלב הזה בגילים מאוחרים יותר חשובה כחוויה שיש בה השלמת חוסרים. מבחינה התפתחותית, המשחק הסנסו- מוטורי מעורר את החשיבה האסוציאטיבית שהיא הבסיס ליצירה של דימוי או תוצר כלשהו. מכאן והלאה מתפתחת החשיבה הסימבולית והילדים יוצרים כלים ודמויות המייצגים מהויות בנפשם. כלים ודמויות אלה משמשים גם גשר משחקי אל הזולת". שקד טוען שההיבט של ויסות חושי בשיטה רלוונטי מאוד בעידן שבו יש עלייה במספר הילדים הסובלים מהפרעות בוויסות החושי, המקשות עליהם את השהות במסגרת החינוכית וכן את התפקוד. "כך למשל, ילדים בעלי רגישות יתר יהיו מוסחים ממגוון תחושות שפורצות לתודעתם בעת השיעור", הוא מפרט. "העבודה באדמה מאפשרת התרגלות חושית למרקמים וריחות". זו שיטה שמשתלבת בענפי הטיפול באמצעות יצירה והבעה והיא מהווה גשר אל התחומים הנכללים במקצוע הריפוי בעיסוק, אומר שקד. "אנחנו מלמדים את הילדים והמבוגרים להפיק את חומר היצירה מאדמה ונייר, והם יוצרים את מה שדרוש להם ברמה המתאימה להם באותו הרגע. ילדים נהנים מהחופש לעבור מהמשחק הסנסו-מוטורי הראשוני אל עבודת העיצוב. יש ילדים שיוצרים דמויות משחק, ואחרים יוצרים לוחות משחק תוך שהם מפתחים את התשתית הלוגית שלו, המתבטאת בכללים וחוקים. "המשמעות העמוקה של משחקים שנוצרים על ידי הילדים עצמם היא בכך שהמשחק, חוקיו, תכניו והדמויות המשחקיות מהווים בבואה לנפשו של הילד. המשחק הוא זירה בטוחה למסעות שיש בהם התפתחות וריפוי. לדוגמה, ילדים רבים יוצרים משחקים שיש בהם התמודדות עם דמויות מאיימות, ותוך כדי המשחק הם חווים תחושת מסוגלות בהתמודדות עם האיום כהרפתקה משחקית במרחב בטוח, וכך הם מפחיתים את רמות החרדה שלהם. גישת משחקי האדמה מתאימה לכל הגילים, אני מיישם אותה עם ילדים בגילי הגן ואף עם מבוגרים המגיעים לטיפול רגשי". שקד הוא חבר קיבוץ מחניים, העובד כמטפל רגשי בגני החינוך המיוחד בצפת ובמרכז הטיפולי "משאבים" בקריית שמונה. הוא למד חינוך להוראת ביולוגיה ולימודי ארץ ישראל ושימש מורה דרך. בהמשך בחר להתמקד בתחום הטיפולי וסיים לימודי דרמה-תרפיה. את תחום משחקי האדמה פיתח תוך כדי עבודתו החינוכית והטיפולית. "עד לפני כמה שנים, גרנו בערד ושם עבדתי כחונך בבית הספר הדמוקרטי", הוא מספר. "הייתי יוצא עם קבוצה רב-גילית של ילדות וילדים אל הטבע, שם היינו מוצאים מגוון של קרקעות עימן התנסינו ביצירה. לפתע הבריק בי הרעיון להוסיף נייר לאדמה, וכך לקבל חומר שתוצריו יחזיקו מעמד זמן רב. את השיטה גם יישמתי בעבודתי הטיפולית עם ילדים מפנימיית 'נרדים' בערד. ילדים אלה הגיעו מרקע משפחתי קשה מאוד וראיתי כיצד הם בונים בנפשם תשתית של חוסן וביטחון וכן תחושת מסוגלות-עצמית, תוך היצירה באדמה". כיום הוא מיישם את גישת משחקי האדמה תוך טיפול בילדי גן במסגרת מתי"א צפת וכן בנוער ומבוגרים במרכז "משאבים" בקריית שמונה. "מרתק לראות כיצד כל אחד ואחת מהם מתחבר לאדמה באופן אישי ייחודי, והיא מאפשרת להם ביטוי עצמי עמוק", הוא מספר. לפני כשנה פרסם את הספר "משחקי האדמה" שזכה כבר למהדורה שנייה. "אני שואף להשתית את גישת משחקי האדמה כשפה התפתחותית במסגרות חינוך רבות ושונות, וכן ליצור קהילה של אנשי ונשות חינוך המקדמים את הנושא במסגרתם, משתפים בידע ומתייעצים זה עם זה. יש לי גם חזון להפוך את גישת משחקי האדמה למנוף לחיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, להקים קבוצות דיאלוג באמצעות המצאת משחקים, יצירתם ומשחק בהם. הגישה הזו יכולה לשמש לפיתוח הדיאלוג בין קבוצות רבות ושונות וכן בין פרטים: ערבים ויהודים, תלמידי החינוך הרגיל והחינוך המיוחד, תלמידי חינוך רגיל וחינוך פתוח, נשים ממגזרים שונים, דתיים וחילונים, גברים ממגזרים שונים, ילדים וקשישים ועוד". חוזרים לאדמה גישה טיפולית חדשה משתמשת באחד היסודות החשובים ביותר בחיינו, האדמה, ליצירה רווית שרף עצמאית של בובות ומשחקים, המאפשרת צמיחה והתפתחות אישיים // משחקי אדמה ארגז כלים כיצד ניתן ליישם את גישת משחקי האדמה בכיתת הלימוד ובגנים איתן שקד מסביר כי הדרך הבסיסית ליישום בכל המסגרות היא הפקת החומר ליצירה על ידי איסוף אדמה וערבובה בנייר. חשוב לאפשר יצירה חופשית. בהתאם לגיל הילדים ולצורך, ניתן להנחות פעילויות כגון אלו: קבוצה של ילדים בגילי גן עד סוף יסודי, שנמצאים באזור שיש בו מתח ביטחוני, ניתן להנחות ליצור בעלי חיים שיש להם תכונות מיוחדות של התמודדות עם אתגרים שונים. לאחר היצירה עורכים תערוכה וכל אחד ואחת מסבירים על תכונות החוסן של בעל החיים שלהם. לכיתות יסוד, לאחר שמפיקים את חומר היצירה, ניתן לתת הנחיה ליצירה של משחק לוח אישי שבו הילדים ייצרו את מתווה המשחק, החוקים והכללים. לאחר ייבוש המשחקים, הילדים משתפים זה את זה במשחק. פעילות זו מביאה לידי ביטוי מגוון רב של כישורים בילדים ויוצרת גשר של הדדיות ביניהם. איור: דורון פלם כ כל שתלמידים תופשים את מעורבות הוריהם בלימודיהם כגבוהה יותר, כך גדלים הישגיהם הלימודיים במתמטיקה - כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה וביקש לחשוף תפישות על מעורבות הורים מנקודות מבט שונות: של מנהלים, מורים ותלמידים, ולבדוק את הקשר בינן לבין הישגים לימודיים. את המחקר, הנקרא "תפישות של מנהלים, מורים ותלמידים את המעורבות של הורים בלימודי ילדיהם והקשר בינן לבין ההישגים במתמטיקה במבחני הערכה בין-לאומיים )", ערכו ארז זבלבסקי ואורלי שפירא- TIMSS( של 68 לשצ'ינסקי, והוא מתפרסם בגיליון "דפים", כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך. מעורבות ההורים בלימודי ילדיהם, בבית ובבית הספר, גוברת בעשור האחרון. אף שמחקרים עדכניים מראים בבירור כי היא תורמת להישגים לימודיים, מחזקת את ביטחונם העצמי של התלמידים ומשפרת את יחסיהם עם בני גילם, מורים ומנהלים רבים עדיין תופשים את מעורבות ההורים כפגיעה וכ"התערבות" בדרך החינוכית והלימודית שלהם, וכן כביטוי לאי-אמון בהכשרה ובמקצועיות שלהם. הפער בין הבנת התרומה של מעורבות הורים להישגי תלמידים לבין מיעוט יוזמות של בתי ספר לעודד את המעורבות הזאת, הוא תופעה כלל-עולמית. הנהיג משרד החינוך האמריקאי 2001- ב רפורמה בשם "אף ילד לא נשאר מאחור", הכוללת הוראות המחייבות את בתי הספר שמממן הממשל ליישם תוכניות לפיתוח מעורבות הורים ראויה. אחת ההנחות הנתמכות גם במחקר היא כי הורים אינם יודעים בהכרח איך לשפר או לשמר את הישגי ילדיהם, ובית הספר יכול להגביר את תחושת המסוגלות העצמית שלהם באמצעות תוכניות לעידוד מעורבות הורים. תוכניות אלה נחוצות במיוחד באזורים עם אוכלוסיות חלשות, שבהם ההורים זקוקים לתמיכה כדי להתגבר על חסמים פסיכולוגיים בקשר עם בית הספר. מחקרים רבים מראים קשר חיובי בין מעורבות הורים בפועל לבין הישגים לימודיים. למשל, בנושא שיעורי בית התברר כי הקצאת זמן לשיעורים ובדיקה בלבד של ההורים כי ילדיהם הכינו שיעורים אינן מספיקות, וכי רק הכוונה וסיוע ממשי בשיעורי הבית מגדילים את ההישגים. באשר לבני נוער ממעמד סוציו- אקונומי נמוך, נמצא כי ציפיות גבוהות של ההורים מילדיהם ועידודם להצליח תורמים להצלחה לימודית הגדולה ביותר, גם לעומת עזרה בהכנת שיעורים והשתתפות ההורים בפעילויות בית הספר. המחקר הנוכחי מתבסס על מאגר נתונים קיים של מחקר טימס על הישגים במתמטיקה . בשלב 2011- של תלמידי כיתות ח', שנערך ב הראשון נבחרו בכל מדינה כמה בתי ספר, באופן אקראי. בשלב השני נדגמו כיתה או שתיים מכל בית ספר, גם כן אקראית. המדגם שנערך בישראל מורים 508 , תלמידים 4,699 , בתי ספר 151 כלל מנהלים. הנחקרים מילאו שאלונים ובין 151- ו היתר נבדקו שלושה גורמים: תפישת מעורבות הורים, מאפייני רקע של התלמידים (מגדר, השכלת הורים, מצב סוציו-אקונומי, עולים או ילידי בארץ) והישגים במתמטיקה. מבחינת ההישגים במתמטיקה ישראל הגיעה מדינות, לצד פינלנד, ארה"ב, 43 מתוך 7 למקום אנגליה, הונגריה ואוסטרליה, ואילו מבחינת פערים בין הישגים גבוהים לנמוכים, הגיעה 2011- מדינות. המחקר ב 50 מתוך 11- למקום ה לא בדק, כאמור, את הקשר בין מעורבות הורים הישגים במתמטיקה, והנתונים "חולצו" ממנו לצורך המחקר הנוכחי. בעוד ההגדרה של מעורבות הורים ואופן מדידתה אינם אחידים, יש הסכמה כי מדובר בשיתוף פעולה בין ההורים לבית הספר, שמטרתו העיקרית היא לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים. ההגדרה המקובלת כוללת שישה ממדים: סביבה ביתית המאפשרת למידה, קיום תקשורת בין בית הספר לבין ההורים, סיוע של ההורים בהתנדבות בכיתות הלימוד ובפעילות חברתית, סיוע בהכנת שיעורי בית, השתתפות בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר ושיתוף הקהילה בתוכניות בית הספר. אחד הממצאים הראשוניים במחקר הנוכחי, שלא הפתיעו את החוקרים, הוא כי קיימים הבדלים מהותיים בתפישת המעורבות של הורים בין תלמידים, מורים ומנהלים. למשל, ככל שהמורה תופש את מעורבות ההורים כגבוהה יותר, כך התלמידים תופשים אותה כנמוכה יותר. "ייתכן שההסבר לכך הוא תפישה שונה לגבי מהותה של המעורבות והציפיות השונות ממנה", מסבירים החוקרים. "תלמידים עשויים לקשור בינה לבין בעיות התנהגות שלהם. ייתכן שמורים תופשים את מעורבות ההורים כהתנהגות שמטרתה לסייע לתלמיד המתקשה, ואילו את הדרישה מהם ליזום מעורבות, הם תופשים כפעילות המצריכה השקעת זמן ומשאבים רבים. גם מנהלים עשויים לתפוש מעורבות כהתנהגות שיש לעודדה בעיקר אם לתלמיד יש קשיים לימודיים, ואילו התלמיד יכול לתפוש את מעורבות הוריו כתמיכה רגשית שעליהם לספק לו ללא תלות במצבו בבית הספר". ממצא מרכזי ובעל חשיבות הוא כי תלמידים שמדווחים על מעורבות גבוהה של הוריהם מצליחים יותר במתמטיקה. לעומת זאת, קיים קשר שלילי מובהק בין תפישת המורה לגבי המעורבות של הורים לבין הישגי התלמידים. ככל שהערכת המורה את מעורבות ההורה גבוהה יותר, ההישגים הבית-ספריים במתמטיקה נמוכים יותר. "הקשר השלילי בין תפישת המורים את מעורבות ההורים לבין הישגי התלמידים מוביל למסקנה כי המורים תופשים את מעורבות ההורים כהתנהגות הנובעת מהישגים נמוכים של תלמידים", קובעים החוקרים. "ייתכן שמורים מעודדים מעורבות הורים בעיקר כאשר נדרש סיוע לתלמידים עם הישגים נמוכים". המחקר לא מצא קשר בין מקום לידה של התלמיד והשכלת הורים, לבין עמדותיו לגבי מעורבות הורים. לעומת זאת נמצא קשר בהשתייכות מגדרית. מתברר כי בנות תופשות את מעורבות הוריהן בלימודיהן כגבוהה יותר בהשוואה לבנים. מחקרים שנערכו מחוץ לישראל, מראים כי הורים לבנים ולבנות מבטאים דפוסי התערבות הורית שונה. בעוד הוריהם של בנים בודקים שיעור בית ומתקשרים לבית הספר יותר מהוריהן של בנות, הוריהן של בנות מבטאים את ציפיותיהם בתחום הלימודי ומדברים עם בנותיהם על המתרחש בבית הספר יותר מהורים של בנים. הורים מנהלים, אם כן, יותר תקשורת מילולית עם הבנות בנושאים לימודיים, אבל "מפקחים לימודית" יותר על הבנים. "ייתכן שהשיעור הגבוה יותר של בנות בישראל הזכאיות לתעודת בגרות ושיעורן הגבוה בין העומדים בדרישות הסף של קבלה לאוניברסיטאות נובע מהבדלים אלה, כלומר מעורבות ההורים היא אחד הגורמים לשוני בהישגים", מציינים החוקרים. לעומת חוסר קשר בין מקום לידה והשכלת הורים לבין תפישה של מעורבות הורים, נמצא קשר מובהק בין משתנים אלה לבין הישגים במתמטיקה. הישגי התלמידים שלא נולדו בישראל נמוכים מהישגיהם של ילידי ישראל, וככל שהשכלת ההורים גבוהה, הישגי התלמידים גבוהים יותר. כמו כן קיים קשר בין מצב סוציו- אקונומי לבין תפישת תלמידים ומורים את מעורבות ההורים ואת ההישגים במתמטיקה. בבית ספר עם מספר גבוה של תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, התלמידים והמורים תפשו את רמת המעורבות של הורים כנמוכה יותר. כמו כן ככל שמספר התלמידים ממעמד סוציו- אקונומי נמוך היה גבוה יותר, הישגי התלמידים היו נמוכים יותר. אחת ממגבלות המחקר הנוכחי, כפי שמציינים החוקרים עצמם, היא כי קיימות הגדרות רבות ל"מעורבות הורים", ולכן המדידה אינה זהה בכל המחקרים. מגבלה נוספת היא שהמחקר התרכז בתפישות בלבד ולא במעורבות הורים בפועל. לפיכך קוראים החוקרים למחקרי המשך שיבחנו תפישות והגדרות שונות של מעורבות הורים, ויעשו שימוש גם בשיטות מחקר איכותניות המבוססות על ראיונות עם הורים, מנהלים, מורים ותלמידים, וכן על תצפיות מקיפות בהתנהגותם. "ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של מעורבות הורים ואת הצורך ליישם תוכניות יעילות לעידוד מעורבות הורים", מסכמים החוקרים. "על קובעי מדיניות לפתח תוכניות הכשרה למורים שידגישו את החשיבות של מעורבות הורים, לא רק כאמצעי לשיפור ההישגים הלימודיים, אלא גם כאמצעי להכוונה ולהעצמה של התלמידים". אמא ואבא, זה כן עניינכם מחקר חדש שופך אור על תפקידה של מעורבות ההורים בלימודי ילדיהם ועל הקשר בינה לבין רותי גליק רמת ההישגים הלימודיים // אתגרים בהוראה אתנחתא ככל שהמורה תופש את מעורבות ההורים כגבוהה יותר, כך התלמידים תופשים אותה כנמוכה יותר. "ייתכן שההסבר לכך הוא תפישה שונה לגבי מהותה של המעורבות והציפיות השונות ממנה", מסבירים החוקרים 29 שיעור חופשי > 2018 ספטמבר 2018 ספטמבר < שיעור חופשי 28