שיעור חופשי / תשרי תשעט / ספטמבר 2018 / גליון 126

מטפסים על פסגת האתגר בכל רחבי הארץ, אנשי חינוך מוצאים דרכים חדשות ויצירתיות לימור דומב להתגבר על מכשולים - ולעזור לתלמידים לפרוח // משהו חדש וטוב יזמות נועה טוביאנה החליטה לפנות להוראה בעקבות סיפור החיים המיוחד שלה. כילדה, התקשתה בלימודים ונחשבה תלמידה חלשה. רק כשהיתה בכיתה ט’ התגלה שהקשיים העצומים שלה נובעים ממחלת עיניים. בהדרגה היא איבדה את הראייה בעין ימין, ובעין שמאל נשארה עם לקות ראייה קשה. טוביאנה קיבלה עזרה רבה מהמורים בבית הספר, שלימדו אותה בהתנדבות באופן פרטני, והצליחה לסיים את כל הבגרויות בהצטיינות. גם את לימודי ההוראה סיימה בהצטיינות. כיום היא מלמדת בבית הספר היסודי "רמת רזים" בצפת, בניהול אורן גומפל. "החלטתי להיות מורה מתוך רצון להזמין את הילד שקשה לו, לתת לו את המקום”, היא מספרת. "הבעיה שלי היא לא משהו שמיד מבחינים בו, והחלטתי לא לספר עליה לילדים. חששתי שהשיתוף ישפיע על הסמכות שלי כמורה. בשל ההסתרה הזאת, הייתי צריכה ללמוד טקסטים רבים בעל פה. הכנתי חומרים מראש, כדי לא להיתקל בסיטואציה שלא אוכל להתמודד איתה. זה הכניס אותי ללחץ, 'מה יקרה אם ישאלו אותי שאלה שאני לא ערוכה אליה?'. לפני שנתיים, בתמיכה של הנהלת בית הספר, החלטתי לשתף את הילדים ואת הצוות. רציתי שיבינו את הקושי, וכך הגעתי לרעיון לבנות חדר חושך". בית הספר הקצה לחדר כיתה במקלט, ונבנה בה מיני-מוזיאון, בסיוע עמותת "עלה”. החדר שנה 70 , הותאם לנושא השנתי של המשרד למדינה, והוצגו בו בצורה מובלטת ומותאמת למישוש המצאות, סמלים ומאכלים. המרכז לעיוור ועמותת עלה העמידו לרשות טוביאנה מכשירי עזר לכבדי ראייה ועיוורים, מהישנים עד החדשים, כדי להדגים את התפתחות התחום. המבקרים נכנסים לחדר בקבוצות של עד עשרה ילדים, כשהם מצוידים במקלות נחייה. החדר מחולק לשבילים, למשל שפה, אוכל וטכנולוגיה, ובכל שביל מוצג נושא כלשהו בהקשר של לקויי הראייה, המחשת האתגר עמו הם מתמודדים ואמצעי העזר. בחדר ביקרו התלמידים, ההורים וגם אורחים מבתי ספר אחרים. "בעקבות הביקורים בחדר, הבנתי שאנשים לא מבינים שלקות ראייה היא דבר מורכב. אנשים חושבים שיש רואה או עיוור, וזה לא נכון. יש רבדים ואנשים לא מודעים להם", מספרת טוביאנה. "אחרי הסיור הרגשתי הזדהות מדהימה ואמפתיה. גם הילדים שהכי קשה להם, התחילו לשתף בחלומות שלהם. אני הייתי במקום נמוך וחלש, חוויתי כישלונות. קיבלתי עזרה, התמודדתי - וכיום אני המורה שלהם. זה נותן הרבה כוח דווקא לחלשים. הם רואים את הבחירה שלי להילחם, לא לוותר גם אם קשה, ולהגיע להצלחה. ההצלחה היא לא תמיד מיידית. זו דרך; אבל כל הצלחה קטנה מעוררת רצון להגיע לעוד הצלחה ועוד הצלחה. "בבית הספר יש כיום שפה חדשה של ערכים, של קבלת האחר והשונה. הילדים עוזרים לי, למורה שלהם. כשאני נכנסת למחשב, קופצים לפתוח לי את המסך של ההגדלה. כשיש טקסט בכתב קטן מציעים להקריא לי. ומתוך זה הם גם עוזרים יותר אחד לשני. ילדים שהתביישו בקשיים שלהם התחילו לשתף, והילדים מנסים לסייע”. "רמת רזים", צפת בית הספר: חדר חושך - הממחיש את עולמם של אנשים לקויי ראייה היוזמה: נועה טוביאנה (מורה) היוזמת: מאירים את האפלה הדפסה בתלת-ממד היא תחום מתפתח בעולם העסקי והמקצועי, כמו גם בתחומי האקדמיה, המחקר, החינוך וההעשרה לילדים ובני נוער. בית הספר היסודי "סלאמה" משתמש בהדפסה בתלת- ממד ככלי למידה וחקר, וככלי לבניית עזרי למידה מתקדמים. התלמידים למדו על הטכנולוגיה ואת עקרונות השרטוט והתכנון התלת-ממדי, הכירו תוכנה הנדסית מתקדמת ולמדו לפתח מוצרים. התלמידים התקדמו בהדרגה בעולם השרטוט התלת-ממדי, החל בצורות פשוטות כמו קובייה ומשושה וכלה בשרטוט חלקים מסובכים. בסיום התהליך התלמידים רכשו יכולת לבנות מוצר מורכב שמשלב בתוכו מעגל חשמלי, מתגים ועוד. "השימוש במדפסת תלת-ממד מפתח את היצירתיות והיצרנות של התלמידים, ומחבר אותם לחדשנות בתהליכי הלמידה”, אומר מנהל בית הספר, פאדי עבד סואעד. “מדפסת התלת-ממד מחוללת מהפכה אמיתית בחוויית הלמידה, ומאפשרת לתלמידים שלנו יצירה עצמאית של המצאות ושימוש ביכולות תכנות מתקדמות. תוך כדי התהליך התלמידים רכשו גם אוצר מילים באנגלית, התנסו בעבודת צוות ונחשפו לעולם התעשייה". בתוכנית, שפועלת בבית הספר זה שנה שלמה, משתתפים תלמידים מצטיינים, תלמידי שכבה ד'. "במסגרת התוכנית, התלמידים לומדים תהליכים בסיסיים בייצור מוצר וחשיבה יצרנית. הם מתנסים במידול (יצירת אובייקטים וירטואליים תלת-ממדיים באמצעות תוכנת מחשב), ובמהלך ההדפסה הם יכולים לגלות אם המידול נכון. אם המידול שגוי, אפשר לתקן ולהדפיס מחדש. זו למידת חקר, למידה מבוססת פרויקט במעבדה”, אומר סואעד. בשנה השנייה לתוכנית, מתכננים בבית הספר לשלב לימודים בכיתה עם עבודה שוטפת במעבדת תעשיינים, וליצור רחפנים, רובוטים וציוד מתקדם. “אין כמו לימוד דרך הידיים", אומר סואעד. “תכנון ובנייה של מוצר מכינים את התלמידים לחיים בעולם המודרני". "סלאמה", סלאמה בית הספר: "התעשיין הצעיר" – חשיפה להדפסה בתלת-ממד היוזמה: פאדי עבד סואעד (מנהל) היוזם: לומדים בתלת-ממד "כשילדים מצליחים להדליק אבן אש בטבע – הם מצליחים להדליק גם את הניצוץ של עצמם. כשהם קוראים מפה – הם קוראים גם את המפה של החיים שלהם, וכשהם מגיעים לפסגה ורואים שיש בה מקום לכולם – הם מבינים שלהצלחה יש הרבה זוויות, שיש משמעות לקבוצה ושכל אחד יכול להגיע לפסגה של עצמו", אומרת רוית גולן בן זאב, מורה לחינוך גופני, יוזמת "ריצטיול", מסעות וריצות בטבע. היוזמה מחברת את האהבה של גולן בן זאב לריצה, תנועה וטבע עם ערכים פדגוגיים והעצמת ילדים. “אני מאמינה שתנועה בטבע מעניקה גם עוגן וגם חוסן נפשי", היא אומרת. היא למדה בווינגייט טיפול בעזרת מסעות בטבע, ושכללה את קבוצות הריצה שתמיד הובילה בבית הספר ליוזמה של העצמה וערכים. ילדים השתתפו בשנה שעברה בקבוצה, 23 שנפגשה פעם בשבוע לפעילות של ארבע שעות, ופעם בחודש לטיול. הקבוצה יצאה לאימונים בשטח, הרפתקאות, יצירה בטבע וכמובן ריצה. "מסע הוא תמיד גם מסע פנימי לגילוי עצמי", אומרת גולן בן זאב. “הרעיון ביוזמה הוא להוסיף עוד ועוד רבדים פדגוגיים. לקבוצה יש משמעות. זו גם קבוצת תמיכה וגם נוצר בה סוג של דינמיקה קבוצתית. אין פה תחרות, בריצה כל אחד עומד מול עצמו. הרעיון הוא להראות לילדים שהם מסוגלים לעשות משהו שהם לא מאמינים שיוכלו לעשות, והם אכן הגיעו למקומות מדהימים. "כך למשל, ילד עם ליקויי למידה והפרעות קשב שתמיד התקשה בכיתה, נהפך לדמות משמעותית וחזקה בקבוצת הריצה. מתוך החוויה הזאת הוא החליט לקחת אחריות על כל החיים שלו: נרשם לקבוצת כדורסל, שינה את התזונה ועבר מהפך. ילדה אחרת, ביישנית ושקטה מאוד, החליטה שהיא מציגה את היוזמה בערב קהילתי. כל ילד מצא את הקושי שלו ועבד עליו, מתוך מוטיבציה פנימית". וחצי קילומטר”, היא מתארת 8 "טיול באורך באתר בית הספר, בלינק מיוחד שנפתח ליוזמה, את אחד הטיולים הראשונים שעשתה עם הקבוצה. “בשבילי זה טיול, ועבור הילדים זה מסע. שטח טכני, טיפוס, סלעים, סולמות, שבילים צרים, ועינינו נשואות מעלה – לפסגה. כשהגענו לפסגה, ניתן היה לשמוע את קריאות האושר והסיפוק שלהם, ולהבין שכל המאמץ היה שווה. "אחד הילדים, למשל, עם סרבול אמיתי, צעד בפחד, רגליו רעדו מכל ירידה ובהמשך בגלל הגובה. כל שטח טכני שעברנו הכולל טיפוס או גלישה נעשה בקושי אמיתי, לרגע חלפה בי המחשבה שאולי הוא לא מתאים לקבוצה, עיכוב של שעה וחצי מהתכנון המקורי זה המון. אבל המחשבה הזאת חלפה כל כך מהר. הבנתי שבעצם הוא משמעותי לקבוצה - הוא יספק את הערכים שארצה לתת לאחרים. הוא יעבור תהליך העצמה אמיתי. "ליוויתי אותו יד ביד, עזרתי לו להתרומם, לטפס, וגיליתי ילד שפשוט בא להתמודד עם הקושי, לא לוותר. היה נחמד לראות את החברים ממתינים לו (הם לומדים דרכו להיות סובלניים, מכילים). אני מצפה שאת הערכים האלה הם ישליכו על החיים האמיתיים. הטבע והטיול מביאים איתם את היופי והעוצמה שנדרשת לכל אחד באופן אישי. וזה מה שקרה”. "אילן רמון", באר יעקב בית הספר: "ריצטיול" – שילוב טיולים, ריצה היוזמה: וניווט ליצירת מסע אל העצמי רוית גולן בן זאב (מורה לחינוך גופני), ענת היוזמים: לוי (מנהלת), נחמה שיינברג (המנהלת היוצאת) מדליקים את הניצוץ "העיסוק בציפורים הוא עיסוק בציפור הנפש", אומרת בהתלהבות עליזה אזרזר, מנהלת בית הספר לחינוך מיוחד "נירים" (לתלמידים עם הפרעות התנהגות קשות). לתלמידים בבית הספר יש קושי להתמודד עם מצבי תסכול ואתגרים, והם נוטים לברוח מהכיתה ולשוטט בחוץ. “לפני שלוש שנים, חשבנו לעצמנו איך אפשר להוציא את התלמידה החוצה", מספרת אזרזר. “תחום הצפרות התאים מאוד, גם מאחר שהוא דורש יציאה החוצה, וגם מאחר שאנחנו בית ספר ירוק שעוסק בקיימות. "ראינו שהילדים מתעניינים בציפורים, לאחר שהן אכלו חמניות ששתלנו, והחלטנו להעמיק בנושא. בנינו גינה מזמינה לציפורים ובתי קינון, הקמנו בריכת דגים למשיכת ציפורים, שתלנו עצי פרי והקמנו חדר צפרות שיש בו טלוויזיה שמתעדת את שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. 24 החצר התלמידים מתעדים את הציפורים, חוקרים אותן ומגלים תגליות. הם הם מצאו למשל ציפור נדירה בחצר, ושלחו את המידע לחברה להגנת הטבע. ילדים שנרתעים מלמידה מגיעים אליה כיום באופן טבעי. זה פתח בפניהם עולם ומלואו". לפי רציונל בית הספר, קיימות חיצונית וסביבתית מובילה לקיימות אישית ופנימית. התהליך החיצוני של טיפוח ושיקום הסביבה נהפך לתהליך פנימי אישי, מצמיח ומעצים. הלמידה בחוץ לא רק מדברת מאוד אל התלמידים - היא גם הדבר שהחזיר אותם אל הכיתה. “הם לומדים בחוץ ואז נכנסים לכיתה לכתוב, לתעד ולחקור”, אומרת אזרזר. “אבל עדיין הפנים שלהם מופנים החוצה. הם מתרגשים כשהם רואים ציפורים דרך החלון, מחפשים את השמות שלהן. גם תלמידי כיתות א’ יודעים לספר על הציפורים - מאפיינים, אורח חיים, נדידה - וזה הוריד חסמים בתחומים מגוונים, כמו חסמים רגשיים וקשיי תקשורת. הם יודעים להציג את הנושא, הגיעו לכנסת וייצגו את אזור ים המלח בדיון מיוחד. הם זכו בפרס של המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, והשנה אנחנו עומדים להקים מרכז צפרות עירוני שישמש את כל בתי הספר והמטיילים באזור”. לכל כיתה בבית הספר יש שעה שבועית בנושא צפרות עם המורה כוכבה מזרחי, ושעה שבועית בנושא קיימות עם המורה יעל פאר. הלמידה היא ברובה חווייתית: משחקים, תשבצים ופעילויות חקר. “פעמים רבות, כשיש בעיה עם תלמיד, הוא מצליח לחזור למסלול עם הצפרות”, אומרת אזרזר. "זה נהפך כלי טיפולי של ממש ואנחנו לומדים ממנו כל הזמן. הוא המריא לשחקים”. "נירים", מעלה אדומים בית הספר: צפרות ככלי טיפולי-שיקומי היוזמה: עליזה אזרזר (מנהלת) היוזם: לעוף עם הציפורים 27 שיעור חופשי > 2018 ספטמבר 2018 ספטמבר < שיעור חופשי 26