שיעור חופשי / תשרי תשעט / ספטמבר 2018 / גליון 126

אוקטובר-דצמבר כולל חנוכה 2018 ההרשמה באמצעות אתר האינטרנט בלבד: www.itu.org.il סיורים לימודיים במתכונת חדשה קצר, נוח ונינוח עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך ע.ר. מיסודה של הסתדרות המורים צבעים לחיים פעולות עיון ותרבות בבתי מלון ● מפגשים בגוון אחר ● סדנאות ארגז כלים ● ההרשמה בעיצומה המשמעות שבה. תופעת הדלת המסתובבת הזו עשויה להרים את קרנו של המקצוע", אומרת בלר. אך האם המורים האלה יחזיקו מעמד במערכת? סקרים מראים שרובם עוזבים בשנה הראשונה. "הוראה היא אכן מקצוע קשה. צריך לעמוד חמישה-שישה ימים על הרגליים בכיתה, יום העבודה ארוך ומתמשך, הכיתות צפופות. אבל מורה טוב יכול ללמוד לנהל כיתה גדולה באמצעות קבוצות קטנות. באחרונה צפיתי בעבודה מעשית בבית ספר 'הראל' בלוד, שבו סטודנטים שלנו מקבלים את ההכשרה שלהם. הכשרת הסטודנטים מתקדמת בשיטת המניפה. בשנה הראשונה מתחילים בקטן באמצעות היכרות עם ילד אחד בבית הספר, שהסטודנט או הסטודנטית נצמדים אליו ומסייעים לו בלימודים. באופן הזה, הם משתלבים בבית הספר, מכירים מורים, מתוודעים למסורת של בית הספר, למשל, איך חוגגים שם חגים. בשנה השנייה הסטודנטים עובדים בכיתת ההתנסות המעשית, ובשנה השלישית הם נמצאים בבית הספר במשך יומיים כל שבוע, בעבודה מעשית. זהו תהליך הדרגתי". האם הכשרת המורים כיום מתייחסת גם לגישות חדשניות בחינוך? "הטכנולוגיה בפני עצמה אינה חשובה. רק כשעושים בה שימוש מושכל היא משמעותית. ', המחשבים שחולקו לבתי 98 בפרויקט מחר הספר נהפכו מעמד לעציצים. בשילוב טכנולוגיה בחינוך, המבחן הוא הפדגוגיה. העובדה שיש מקרן בחדר הכיתה אולי מרשימה, אבל רק כשהמורה נכנס ומבין איך להשתמש במקרן כדי ללמד מתמטיקה או כל מקצוע אחר, זה יקדם את הלמידה. ההכשרה שלנו בהחלט משלבת גם שיטות של חדשנות בחינוך, וכוללת למשל עבודה עם אייפדים המשמשים ככלי תקשורת, בעיקר בחינוך המיוחד, פיתוח משחקים בפלטפורמות שונות ללמידה ועוד". במכללה יש מרכז מתקדם העוסק בהכשרת הסגל בכיוונים של הוראה בעתיד. "פיתוח ,personalized learning , הלומד העצמאי זה הבאז וורד היום", ממשיכה בלר. לדבריה, "הנושא הזה עדיין בחיתוליו. מט"ח מפתחת שיעורים בפלטפורמות שונות ברמת הפרט הבודד, שבהם הלומד העצמאי יכול להתקדם לבד, בליווי המורה. פיתוח כזה תלוי ביכולת הדיאגנוסטיקה של המערכת, כלומר יכולת קליטת נתונים והערכה, שתאתר את הקושי של כל תלמיד, ובפילוח נתונים שיאפשר למורה להבין את הקושי הכללי, וכך להתקדם הלאה". המדידה בשירות הלמידה שנת הלימודים האקדמית שתיפתח בקרוב תהיה הרביעית של פרופ' בלר בתפקיד. היא מגיעה מתחום הפסיכולוגיה בחינוך, והתמחתה בהערכה ומדידה. בלר היתה המנכ"לית המייסדת של גוף חשוב ומשפיע בתחום החינוך - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). היא אף הקימה וניהלה את מרכז שה"ם, העוסק בשילוב טכנולוגיות בלמידה באוניברסיטה הפתוחה. למרות מומחיותה בתחום, בלר לא נעתרת ברצון לדבר על המדידה וההערכה - נושא טעון ופולמוסי. בתקופתו של שר החינוך הקודם, שי פירון, דובר רבות על למידה משמעותית, וזו באה עם הערכה חלופית. אבל הזמנים השתנו ובחינוך תחת השר נפתלי בנט, נראה שהמדידה חזרה לככב. האם בתי הספר לא הלכו יותר מדי לכיוון של מדידות? "מדידה והערכה חיוניות", אומרת בלר. "כלי המדידה צריכים להיבנות בצורה מקצועית, ומעל לכל - המדידה צריכה להיות בשירות הלמידה, ולא ההפך. כל מה שלא כך, נעשה באופן לא מקצועי ומביא נזקים רבים. השאלה המרכזית היא איזה שימוש נעשה במדידה ובתוצאותיה. אני בעד מדידה מעצבת - כלומר, כזו שמזהה נקודות חוזק וחולשה של תלמידים. הבעיה היא שלפעמים משתמשים בהערכה כמו בנבוט בראש למנהלים ולבתי ספר". מה העמדה שלך בנושא של הערכה חלופית ושילובה במערכת החינוך? "ניסו אותה וזה לא הסתייע. בשום מקום בעולם זה לא הסתייע. בניית כלי הערכה טובים דורשת עבודה רבה. מדידה חיונית כדי להראות את הפערים בחינוך", בלר מוסיפה. "בלי הערכה לא היינו יודעים שיש כל כך הרבה פערים בין בתי הספר וגם בתוך בית הספר. ישראל היא אלופת העולם בפערים. יש פערים ברוב תחומי הדעת - גם בשפה, לא רק במתמטיקה. אם לא היינו מנכיחים זאת, לא היינו נותנים את הדעת עליהם". מה צריך לעשות? "אחד הפתרונות שהאיחוד האירופי מדבר עליהם הוא חיזוק מדעי הרוח, למשל. כמובן שצריך להפנות משאבים ולהעביר מורים חזקים לאזורים מוחלשים. סין ידועה בכך שהיא מפנה בכוח מורים טובים לאזורים מוחלשים. אצלנו זה ההפך". פינלנד עשתה מהפכה בחינוך. האם גם אנחנו יכולים? "תמיד מביאים את פינלנד כמודל חינוכי, אבל זו חוכמה קטנה מאוד. זו מדינה קטנה והומוגנית מאוד, שאינה צריכה להתמודד עם הפערים שיש בחברה הישראלית. אי אפשר להשוות את המצב בפינלנד למצב בישראל, במיוחד מבחינה סוציו-אקונומית. המודל היותר מתאים להשוואה הוא מערכת החינוך של אונטריו, המתמודדת עם סוג קשיים דומה לשלנו, כשגם שם מתקיימת קליטה של - success teacher מהגרים. באונטריו יש מורה שתפקידו לפקח בזמן אמת על ההתקדמות של הילדים. הוא שם לב איזה ילדים נמצאים מאחור ומדרבן אותם לסגור פערים. היחס אל המורים באונטריו הוא כמו לרופאים. יש סלקציה בקבלה לחוגי החינוך באוניברסיטאות. המון רוצים להתקבל, אבל לא כולם מתקבלים. כמובן שהשכר הרבה יותר גבוה. "אפשר לעשות מהפכה בבית הספר, אם ממנים מנהל בית ספר מתאים שיעשה פיתוח מקצועי למורים. לא סתם השתלמויות, אלא כאלה שיהיו רלוונטיות. צריך לערב את הרשות בחינוך, להקטין את הכיתות. אין בזה פטנטים". האם צריך לדבר על נושאים פוליטיים בכיתה? מההורים והמורים סברו שצריך לעסוק בנושאים שנויים 74% במחלוקת בכיתות הלימוד. כך עלה ממחקר שנעשה במכללת לוינסקי לקראת כנס חינוך ופוליטיקה שהתקיים במארס השנה. המחקר כלל מורים וכן בדק את הנושא עם תלמידי תיכון. 100- הורים ו 501 בנוגע לשאלה איך לעסוק באותם נושאים נפיצים, למשיבים הוצעו ארבע אפשרויות: להימנע מכל העלאה של שיח פוליטי; לקיים דיון ללא הבעת דעה של המורה (כפי שמשרד החינוך דורש); לקיים דיון שבו הדעות יוצגו בלי לשכנע תלמידים; קיום דיון שבו האג'נדה היא מופגנת והוא נועד לשכנע תלמידים. בהתאמה - סבורים שצריך 42%- ו 48% - רוב ההורים והמורים מהמורים 32%- מההורים ו 25% . לקיים דיון ללא הבעת דעה של המורה מבקשים שהמורה יביע את דעתו באופן חלבי, כלומר לא לצורך מהמורים סבורים שיש להימנע מעיסוק 16%- מההורים ו 18% . שכנוע מההורים 9% - בנושאים שנויים ממחלוקת בכיתות. מיעוט קטן מהמורים – סבורים שהמורים יכולים וצריכים לשכנע את 10%- ו התלמידים בעמדתם. 45% ? מהו השלב המתאים לדבר על נושאים שנויים במחלוקת מההורים והמורים חשבו שצריך להתחיל לדבר על נושאים אלה בחטיבת ביניים. היתר העדיפו שהסוגיות ילובנו בבתי ספר התיכון. מההורים סברו שהמורים לאזרחות או למדעי החברה צריכים 62% מהמורים קבעו 67% . לקחת אחריות על הנושאים השנויים במחלוקת שכל המורים והמחנכים צריכים לעסוק בנושא. כשנבדק הקשר בין העמדה כלפי השיח לבין מאפייני דתיות ודעה פוליטית נחשפה התמונה הבאה: התברר שהדתיים והחרדים סגורים יותר, ותומכים פחות בדיון כיתתי על נושאים שנויים במחלוקת; ואילו הדעות הפוליטיות לא השפיעו על העמדה בנושא. המורה יכול וצריך לשכנע את התלמידים בעמדתו להימנע מכל העלאה של שיח פוליטי לקיים דיון בלי לשכנע תלמידים לקיים דיון ללא הבעת דעה של המורה מורים הורים 9% 10% 18% 16% 25% 32% 48% 42% 21 שיעור חופשי > 2018 ספטמבר 2018 ספטמבר < שיעור חופשי 20