שיעור חופשי / תשרי תשעט / ספטמבר 2018 / גליון 126

ע ל שולחנה של פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, מונח ספר מסקרן ששמו "הכיתה הפוליטית". מחברות הספר, החוקרות האמריקאיות המובילות דיאנה הס ופאולה מקווי, טוענות שבית ספר הוא אתר פוליטי ואל לו להתנער מהדיון והעיסוק בשאלה "למה עלינו לחיות ביחד". בלר סבורה ששאלה זו רלוונטית במיוחד לישראל בימים אלה. לדבריה, "דיונים המתנהלים באופן מקצועי תורמים להתפתחותם של התלמידים כאזרחים מלאים ופעילים בחברה דמוקרטית". לפני כחודשיים פרסמה בלר מאמר דעה , ובו טענה כי בתי הספר TheMarker בעיתון זקוקים לחינוך פוליטי אמיתי. לדבריה, סביב המושג חינוך פוליטי שוררת עמימות שמבלבלת את המורים. "במציאות הישראלית לא תמיד ברור למורים מה פוליטי ומה אינו פוליטי", היא קובעת. "האם רק סוגיות מפלגתיות של ימין ושמאל הן פוליטיות - או שמא כל דילמה חברתית, תרבותית וכלכלית מייצרת עמדות פוליטיות שונות ואף מתנגשות?". לדעתה, איפוא, יש להבהיר את המושג הגורם למורים למתח. לדברי בלר, "קיים מתח מובנה בין מערכת החינוך והשאיפה לממלכתיות, לבין רצונם של מנהלים ומחנכים להנחיל בתלמידיהם ערכים המתיישבים עם תפישות עולמם האישיות או הקהילתיות. היות שבמדינת ישראל לומדים התלמידים במערכת חינוך מגזרי המייצגת את שבטיה המפולגים של החברה הישראלית, הרי שמראש מצטמצם לכאורה פוטנציאל המחלוקת הנפיץ. השאלה היא כיצד נבטיח כי למורים יהיו כלים מקצועיים לייצר את התנאים לשיח הוגן, פתוח, מכיל ומכבד, המאפשר לתלמידים להפעיל חשיבה ביקורתית, לגבש דעה עצמאית ולפתח תודעה אזרחית". פרופ' בלר, מה הביא אותך לעסוק בנושא דווקא עכשיו? בלר: "הנושא מנקר בי כמעט מהרגע הראשון לבואי למכללה. המורים נתקלים בסוגיות לא פשוטות המעסיקות את החברה הישראלית. איך עליהם לנהוג? מבחינתי, מורה בישראל צריך להיות מסוגל להציג סוגיה מורכבת, את הרקע ההיסטורי, את הצדדים השונים - בעד ונגד, לעורר דיון בכיתה ולאפשר לתלמידים לאוורר את הנושא. זה נראה לי חיוני. סוגיה פוליטית היא לא רק בנושא ימין ושמאל, אלא בנושאים אחרים שיש עליהם מחלוקות, כמו נישואים חד-מיניים, שוויון הזדמנויות מלא לערבים, הפרדה מגדרית באקדמיה, תחבורה ציבורית בשבת ועוד. "בהנהלה החלטנו לבחון את הנושא ולשאול את השאלה, איך מתמודדים עם סוגיות אלה בכיתה. האם שותקים, או מעלים אותן. אני מודעת לבעייתיות, אך בסקר שעשינו עלה שרוב המורים סבורים שצריך לגעת בסוגיות פוליטיות בכיתה, ולא רק במסגרת שיעורי אזרחות (ראו מסגרת). השאלה המעניינת היתה אם מורה צריך להשפיע, לנקוט עמדה. האם הוא צריך להשפיע על התלמידים? ואם הוא מביע דעה - האם הוא מיסיונר? האם הבעת דעה היא לגיטימית במקרים מסוימים? למשל, בסוגיות רצח, אי אפשר לא לנקוט עמדה. זה נושא מורכב ומאתגר ואנחנו מתחילים לברר איך עושים זאת בכיתה". "הילדים שומעים הכל" בלר סבורה ש"השינוי הנוגע לחינוך פוליטי צריך להתחיל באקדמיה". במכללת לוינסקי בחנו את הנושא בשנה שעברה. כך למשל, בכנס על פוליטיקה וחינוך שהתקיים בסוף אפריל, דנו באפשרות של חינוך פוליטי ונגזרותיו מזוויות שונות, בין אם בקבוצות דיון בשולחנות עגולים או בפאנל עם נציגים מהאקדמיה ממגזרים שונים. הדיונים עסקו בשאלות כמו מהו תפקיד בית הספר בשיח הפוליטי, מה מקומו של החינוך הפוליטי בהכשרת מורים, מה תפקידה של המדינה ברגולציה של החינוך הפוליטי בבתי ספר, ומה ההשלכות של העידן הדיגיטלי על פוליטיזציה בחינוך. מנהלים הוזמנו לספר איך הם פועלים בבית ספרם ובאיזו גישה הם מצדדים בנוגע להבעת דעות בבית הספר. ולבסוף, המשתתפים צפו בהצגה "השימוע" של רננה רז העוסקת בסיפור האמיתי של פיטוריו של המורה אדם ורטה מרשת אורט בעקבות מכתב תלונה של תלמידה על כך שהביע דעה בכיתה. באיזה גיל לדעתך אפשר לעסוק בסוגיות שנויות במחלוקת בכיתה? "ילדים היום מאוד מחוברים, הם שומעים הכל, הכל מגיע לאוזניהם. ביום שישי בערב הטלוויזיה היתה פתוחה ודיברו על סוגיות שונות. אי אפשר להסתיר מהם. לכן צריך להתחיל לדבר עם ילדים בצורה מושכלת. להציג את הנושא על כל צדדיו ושזו לא תהיה אינדוקטרינציה, וגם לא הרצאה. "הנה פרדוקס: אנחנו מקוטבים מאוד, אבל התלמידים מהמגזרים השונים ובעלי הדעות השונות כמעט לא נפגשים זה עם זה. רוב הילדים לומדים במסגרות חינוך הומוגניות. בישראל, ולא רק בה, הגיאוגרפיה מכתיבה את ההשתייכות הפוליטית. רק בצבא הגיאוגרפיה נשברת. לעומת זאת, באקדמיה ובמוסדות להכשרת מורים יש מפגש. בלוינסקי, למשל, לומדות חרדיות ונשים מהחינוך הממלכתי-דתי יחד עם ערביות, וכולנו אמורים לחיות פה ביחד. זו מכללה פלורליסטית, וכעת אנחנו מעוניינים לגרום לשיח בין סטודנטים". איך אתם מתכוונים לעשות את זה? "נעשה זאת במסגרת הכשרת המורים שלנו. נשתמש במרכז הסימולציה שלנו כדי לייצר שיח בלי לצעוק". מרכז הסימולציה במכללה מאפשר לסטודנטים להתנסות במצבים מורכבים, בהם ייתקלו גם בשטח. זאת, על ידי הצגה המדמה סיטואציות שיכולות לקרות במציאות. אם כיום דנים שם בסיטואציות מוכרות מהווי הגן ובית הספר – איך לחגוג יום הולדת, למשל, או היחס להורים - לדברי בלר, אותם נושאים נפיצים יידונו קודם כל בחדר הזה. "האווירה הכללית והשיח הציבורי הם לא פשוטים. אבל צריך ללמוד מחדש איך לעשות חיבורים, איך לדבר על הבעיות ביחד בדיון פתוח בלי לעשות אינדוקטרינציה", אומרת בלר. המורים במעמד בעייתי גם ככה, האם אפשר להטיל עליהם גם לדון בסוגיות פוליטיות? הם יספגו אש. "מעמד המורים הוא נושא כאוב מאוד, עם הרבה אי צדק. צריך לשאול למה המורים במעמד כה נמוך. כשחושבים על הנושא הזה, עולה פרדוקס מעניין. בלוינסקי עשינו סקר ובדקנו את ההערכה בציבור למקצועות שונים. מהסקר שלנו עלה שההוראה היתה בין המקצועות המוערכים ביותר, במקום שני אחרי רפואה. בין המקצועות שנמנו היו שירות בצה"ל, עובד סוציאלי, עריכת דין ורפואה. אפשר ללמוד מכך שבקרב ההורים, יש דווקא שביעות רצון גבוהה מההוראה. יש הערכה בציבור למקצוע הזה. ועם זאת, הרוב מבין שמעמד המורה נמוך". מה גורם לפער? "המכשול הגדול הוא השכר. אמנם היה שיפור כתוצאה מאופק חדש, אבל עדיין, השכר אינו גבוה ואינו מושך אנשים להוראה. הבעיה היא השיפוע - כלומר המורים הצעירים שמשתכרים מעט. זו נקודת תורפה במערכת. נושא אחר הוא תקשורת חיובית. התקשורת צריכה להתחיל להביא סיפורים טובים על מורים, לא רק את הדברים השליליים". למרות המעמד הנמוך של המורה, בשנים האחרונות, מגלה בלר, כמחצית מהלומדים בלוינסקי הם סטודנטים שעשו הסבה מקצועית ולומדים בתוכנית "חותם" להסבת אקדמאים. "הם רואים בהוראה שליחות ומחפשים את // ראיון אקטואליה המוסכמה הידועה גורסת שלכיתה לא מכניסים פוליטיקה - אבל פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי, הגיעה למסקנה שחינוך פוליטי הוא הכרחי. אין מדובר בעניין של ימין ושמאל, היא אומרת, אלא בכל נושא שהדעות עליו חלוקות - והדיון בכיתה הוא ההזדמנות ללמד את התלמידים כיצד לנהל תמירה גלילי שיח בין דעות שונות, באופן מכיל ומכבד  הכל פוליטי בלר. מתח בין הממלכתיות לבין השאיפה להנחיל ערכים לתלמידים צילום: אייל טואג / הארץ "האווירה הכללית והשיח הציבורי הם לא פשוטים. אבל צריך ללמוד מחדש איך לעשות חיבורים, איך לדבר על הבעיות ביחד בדיון פתוח בלי לעשות אינדוקטרינציה" גם בחינוך 19 שיעור חופשי > 2018 ספטמבר 2018 ספטמבר < שיעור חופשי 18